בגידה.

[איש יקר בחולצת פסים]

בגידה.

נבגדתי. מישהו בגד בי. וזה מאוד כואב. נתחיל מזה, שאני לא יודע למה אני בכלל כותב את מה שאני עומד לכתוב. אני מניח שאני צריך סוג של משהו מסוים, ואני לא אקרא לזה תמיכה, מטעמי אגו. ובגלל שאני מאוד אוהב אותכם (את כולכם) החלטתי לשתף, ממש בקצת, מעצמי. מי שמכיר אותי, יודע, שאני לא נוהג לשתף הרבה אנשים בחיים הפרטיים שלי. בעצם, איש יקר הוא שילוב של שני אנשים. איש יקר א', ואיש יקר ב'. איש יקר א' הוא הטיפוס המצחיק, הצבעוני, הקופצני, שמוצא את הטוב כמעט בהכול, יודע לעזור כמעט תמיד, והוא בעצם, זה שכותב פה בפורום בדה"כ. איש יקר ב' הוא הטיפוס הרציני, החושב, הכבד יותר, זה עם הגבולות הברורים, והדעות הנוקבות. הוא מגיח בפורום גם, אבל כמעט ולא. אחד הדברים הכי חשובים לאיש יקר בכלל ולאיש יקר ב' בפרט, הוא אימון. אימון באנשים שסובבים אותו, שנבחרים בקפידה ע"י אספקטים שונים שמתן אימון הוא אחד הגדולים שבהם. יש לי סטנדרטים מאוד גבוהים לחברים שלי והם יודעים את זה. מי שזה מתאים לו, מצויין, מי שלא "היה נחמד, שיהיו לך חיים נפלאים". זה לא מבחן, זה פשוט דרך חיים. אם נשארת אז את יודע שעל כתפיך מונחת אחריות כבדה. נבגדתי. מישהו בגד בי. וזה מאוד כואב. חבר ממש טוב שלי, אחד הטובים ביותר שהיו לי אי פעם, הצליח לעשות את זה. וממש לא מתוך רוע, והוא גם היה שיכור, וגם יש נסיבות מקילות. והוא מאוד מצטער, והוא באמת אמר את כל הסליחות שאפשר, והוא באמת מבין את הטעות שהוא עשה, ואני באמת מאמין לו שהוא מצטער ושהוא לא יעשה את זה שוב. בלי להיכנס לפרטי המקרה (בכל זאת, זה עדיין אני), הוא הצליח לממש את הפחד הכי גדול שלי מחברים שקרובים אליי. כזה סוג של בגידה. אחד ממעשי ה"לא-המוחלט" בלקסיקון שלי, בכללי ההתנהגות שלי, בחיים שלי. כמובן שהוא פחד לספר לי, ואני, במקרה, אחרי שהוא אמר איזה משפט, סחטתי ממנו את כל השאר. הכול היה בטלפון כמובן. אחרי שניסיתי לצאת מהשוק הראשוני בצעקות של "אתה עובד אליי נכון?" הוא היה חייב להיכנס לאיזה שיעור וניתקנו, אחרי שהוא השביע אותי שאני יענה לו שהוא יתקשר אח"כ. לא עניתי. לא הייתי מסוגל. בצילצול השלישי, אמרתי שאני עסוק ואני אתקשר אליו. וניתקתי הכי מהיר שיכולתי. אחרי 3 שעות של חשיבה, התקשרתי אליו. אני חייב לו לפחות את זה אמרתי לעצמי. הוא היה הכי חמוד בעולם, הסביר הכול, בדבריו הוכיח לי איך הוא הגיע למעמד הגבוה שלו אצלי והזכיר לי כמה אני אוהב אותו. אבל אחרי כל זה הבנתי שזה לא מספיק. שאני לא יכול. שאני לא מסוגל. הזכרתי לו את החוקים, ניסיתי להסביר לו, ולעצמי, למה אני לא יודע מה לעשות איתו ואיך "לאכול אותו" מעכשיו והלאה. תוך כדי נזכרתי בחברים אחרים שעשו חצי ממה שהוא עשה והועפו קיבינמט מהחיים שלי. ובסוף, עם גרון חנוק, עיניים לחות ובעיקר לב כבד, פחות או יותר סיימתי את החברות בינינו. נבגדתי. מישהו בגד בי. וזה מאוד כואב. שקוראים דברים כאילו, לי, או סיפורים שאני שומע מאנשים אחרים, אני מייד שם עצמי במקומם וחושב מה הייתי עושה. בשביל שלא יצא מצב שהסטנדרטים שאני דורש מחבריי לא יחולו עליי גם. ואני יכול להגיד לכם בלב שלם, שאני, בחיים, לא רק שלא הייתי מגיע לסיטואציה כזו, לא הייתי מבצע את המעשה הזה. האם הייתי נחרץ מידי? האם אני קשה איתו מידי? הרי זה ברור שאני אתגעגע. הוא באמת יקר לי. יכול להיות שאני מונע ע"י סטנדרטים מסויימים שקבעתי לעצמי ואני לא מוכן לשברם בגלל שאני הוא זה שקבע אותם. כמובן שאני יכול לשכוח הכול בשניה ולחזור למצב הקודם, אם אני יהיה מסוגל בכלל לעשות את זה? איך אני אסתכל לו בעיניים? איך אני אסתכל לעצמי בעיניים? עצוב לי. איש יקר (א' ו-ב')

 

[מורי לנצח]

גלוש ../images/Emo187.gif

כשבוגדים בך אתה כועס, אתה המום ועצוב לך, והכל גדול פי כמה וכמה כשזה בא ממשהו שהוא חבר טוב. אני לא אתחיל לתת לך את הסיפור שלי על בגידה של חברים ,אני רק יכולה לומר לך שאם אתם באמת כאלה חברים טובים ,לא משנה מה יקרה בשלב כלשהו אתם תוכלו לדבר . נכון לעכשיו עשית את הדבר שאולי הוא הכי קשה והכי נכון שיכולת לעשות לחתוך את הקשר.ברור שתתגעגע. אבל יכול להיות שזה בדיוק מה שדרוש ויכול להיות שאני ממש מזיינת את השכל כאן ועכשיו ..(הכל אפשרי). ואם אתה צריך לקטר אני תמיד מוכנה לשמוע

(נמאס לי מ

ים וירטואלים!!!

 

[lollapalooza]

גל,

אני לא אגיד הרבה כי אני מסכימה עם כל מה שמורי כתבה מעליי. אני אישית יודעת על מה אתה מדבר, גם בלי להיכנס לפרטים, כאחת שפגעו בה האנשים שהיו אמורים להיות החברים הכי טובים. לא פעם ולא שלוש פעמים. אני חושבת שכרגע, כשהכל עוד חדש, קשה קצת להחליט מה עושים ואיך באמת מרגישים. אולי עם הזמן תגיע למצב שאתה מתגבר וסולח, אולי לא, וזה לגיטימי לחלוטין. מה שאני מנסה להגיד זה בעצם שההחלטה השלמה והאמיתית עוד לפניך. כשהכל יירגע אולי תוכל באמת להחליט עם עצמך אם באמת אתה שלם עם ההחלטות שקיבלת או לא. ומצבים כאלה, מה לעשות, הם חלק בלתי נפרד מכל העניין הזה שנקרא חברות. תן לזה זמן.

 

[STANLEY CLIMBFALL]

../images/Emo4.gif

באמת מוזר לי שאתה כותב הודעה בסגנון הזה..אבל אני אנסה לעזור במה שאני יכול,ומצטער מראש שזה לא מספיק.אני לא טוב בזה. לדעתי לא היית נחרץ מידי.היה לי מקרה דומה.איזה דומה..אותו דבר.ממש אותו דבר.לא משנה הפרטים,אבל בקיצור-החלטתי לנתק לגמרי את הקשר.וככה היה כמה חודשים,ואז זה פתאום חזר,לצערי,אבל כבר לא יכולתי לנתק את זה.אם אתה לא מנתק עכשיו אז זהו.אח"כ אתה לא יכול מטעמים מובנים(מה פתאום אתה נזכר..) ואם אתה ממשיך לחיות עם זה,איתו,אז זה ישרוף אותך מבפנים,ככה זה לפחות אצלי.והוא כן יקר לי,אבל מצד שני..הוא חתיכת בנזונה.והוא יודע את זה,והוא לא יעשה את זה שוב,אבל אותי זה לא מנחם.רק עצם הידיעה שזה קרה. זהו,אני חושב.זה באמת הדבר הכי כואב שיש.אבל ברגע שזה קורה,כבר אי אפשר להחזיר את המצב לקדמותו.אתה אולי עם הזמן תוכל להסתכל לו בעיניים,אבל להסתכל לעצמך יהיה יותר קשה.או שתדחיק וזה גם לא משהו. טוב אז-מקווה שנתנתי עוד זווית ראיה,מקווה שעזרתי בלפחות משהו. בסה"כ אני נורא מקווה שתצליח להתמודד עם זה הרבה יותר טוב מאיך שאני,והמון המון בהצלחה! ואם מותר עכשיו-פנייה לאיש השני שבך. שלחתי לך לפני איזה חודשיים,הודעה נורא נורא ארוכה בקשר לצבא וכל זה..ולא רציתי לצאת אידיוט ולשלוח לך עוד פעם,אם אתה מתעלם אז סתם רציתי לדעת אם קיבלת את זה או לא..

 

[רומי הראשונה]

גל...

אולי אתה לא מכיר אותי, ואולי גם לא שמעת עליי אף פעם, אבל אני פה די הרבה זמן,קוראת הודעות כאלה ואחרות,ולא בדיוק מגיבה תמיד, היום אני אחרוג ממנהג שהושרש אצלי, וכן אגיב, כן אנסה לעזור... אני מבינה שאני עוד ילדה קטנה שלא עברה את כל מה שאתה עברת,ולכן אפילו לא אנסה לייעץ לך בנושא הזה, אני יכולה רק לחזק אותך, מהכרות מאוד שיטחית שבקושי הייתה לי איתך שמעתי על בן אדם מאוד מחויך, וכמו לכמעט כל אחד,יש את הדמות הויראטואלית ואת הדמות של היומיומית, אני מקווה בשבילך שהדמות הוירטאולית שלך והדמות היומיומית יכולו להפגש באמצע,להגיע למין בן אדם ישן חדש-בנאדם שאחרי מה שקרה, אני ממש מצטערת, לא יודעת לנסח את עצמי בשעות כאלה של לילה, שיהיה לך לילה טוב,

 

[black eyelash]

איש יקר

אינך מכיר אותי, אני לא מכירה אותך, אבל יצא לי לשוטט כאן מעט עכשיו, ובחרתי להתיחס בקצרה למה שכתבת. אני אבין אם תבחר לא להתיחס או כן להתיחס באיזו דרך שרק תרצה. אני רק מרגישה שעלי לומר כמה דברים, אולי בשבילך, אולי בשבילי, אני לא יודעת, אולי בהמשך זה יתברר לי. אני דווקא בוחרת להתיחס לפסקה האחרונה שכתבת, הפסקה שבעצם מסכמת ומעלה בך שאלות. בעצם אני משנה את דעתי, אני בחורת להתיחס לשתיים שלוש השורות האחרונות שמבחנתי בעצם מדברות על כל מה שנכתב לאורך ההודעה. השאלה הגדולה שאתה מעלה בפני עצמך היא האם אתה יכול לשכוח, ללא מתן סליחה, כלומר, האם אפשר להגיע בכלל למצב של שכחת המקרה ללא מתן סליחה. אפשר גם להסתכל על זה הפוך - (מנסה למצוא דרכים להסביר את דברי כי ככל שאני מנסה אני מבינה כמה אני לא ברורה..) ,האם אפשר לסלוח ולא לשכוח. הרי אם אתה לא שוכח, הרי שלא סלחת. כלומר, נשאלת השאלה האם סליחה וזכרון הן שתי מילים שבכלל יכולות ללכת יחדיו? הנקודה שאני מנסה לעלות כאן היא נקודה שאולי תתן תשובה לתהיותיך בשורות האחרונות של ההודעה. סליחה היא דבר מאוד מורכב, אך כאשר היא הולכת יד ביד עם הזכרון היא הופכת לפשוטה מאוד. ישנם מעשים שאי אפשר לסלוח עליהם, פשוט אי אפשר. מעשים אילו ישאירו חותם על דברים כאלה או אחרים, אבל לעולם לא ישכחו.לעולם. "כמובן שאני יכול לשכוח הכול בשניה ולחזור למצב הקודם, אם אני יהיה מסוגל בכלל לעשות את זה? איך אני אסתכל לו בעיניים? איך אני אסתכל לעצמי בעיניים? עצוב לי." אינך יכול לשכוח הכל בשנייה ובטח שלא לחזור למצב הקודם, ואתה אומר זאת בעצמך במשפט הבא שאתה כותב. אתה לא מסוגל לעשות זאת. המעשה שנעשה לא יסלח ועל כן לא ישכח, גם ע"י שיכנועים עצמיים אין ספור, כי ללא הסליחה הזכרון ישאר. לכן הייתי אומרת כי הדילמה כאן היא האם המעשה שנעשה באמת אינו בר מחילה, אך ע"פ דבריך הוא אינו מתקרב למעשה שאפשר למחול עליו. אני מקווה שעזרתי לך טיפה לפזר את הערפל, ששרר גם עלי. שעזרתי לך להגיע לתובנה חלקית, אולי. חויתי מקרה דומה (אני כמעט בטוחה, למרות משהסתייגת מלפרט) לכן הרגשתי כי יש לי הזכות להביע דעתי. המשך ערב נעים

 

[omerikooo]

גל ...../images/Emo4.gif

אומרים שחברות בלי ריבים, וויכוחים, עליות וירידות, כאבים - אינה חברות. בכל חברות בא הריב הגדול שנדמה שניפץ את כל הדבר הטהור והמושלם שנרקם עם השנים... אך כל ריב גדול כזה בסופו של דבר, נפתר. אול מחר ייפתר, אולי בעוד חודש, ואולי אפילו בעוד כמה שנים... אך אני בטוח שתוכל לסלוח... עצם החיים זה לדעת לסלוח, לוותר ולהבליג שצריך... (ואנ'לא אומר שאתה צריך לסלוח לו...כי אנ'לא מבין בדיוק את הסיטואציה, אך אני אומר שבסופו של דבר - זה כן יקרה) אני יודע שאתה פגוע, עצוב, ומרגיש נבגד וכעוס... ולכן לא אגיד עוד יותר מדי... קח את הזמן, תחשוב על הדברים לבד ובשקט... ורק אז תחליט את ההחלטה - לסלוח, לא לסלוח? לדבר, לא לדבר? להסתכל בעיניים, לא להסתכל בעיניים? החחלטה בידיך... בהצלחה.

 

[Principesa Reut]

גל ../images/Emo24.gif

בגידה זה דבר מאוד מאוד כואב. עוד יותר כואב כשדבר כזה בא ממישהו מאוד קרוב שבחיים לא היית מצפה שיעשה דבר כזה. לצערי, אני מבינה את ההרגשה. אני לא חושבת שיש לי או למישהו אחר פה את הזכות להגיד לך מה לעשות. ההחלטה אם לשמור על הקשר עם אותו חבר או לא תלויה בידך בלבד. אתה צריך לחשוב עם עצמך מה יותר חשוב. אולי לחשוב קצת פחות על "אני במקומו לא הייתי עושה את זה" וקצת יותר על - אוקיי, מה שהיה היה, השאלה מה עושים עכשיו. חברות זה דבר מאוד שביר. העצה היחידה שאני באמת יכולה לתת לך זה להעמיד את הדברים זה מול זה. האם כדאי לך לוותר על חברות כ"כ טובה כפי שאתה מתאר בגלל אותו מקרה

או האם אותו מקרה, שהוא ה"לא המוחלט" בלקסיקון הרבה יותר כואב מלוותר על החברות הזאת

אלה שאלות שרק אתה יכול לענות עליהן. רק תעשה לי טובה - Think before you act. מנסיון - אח"כ מצטערים מאוד על דברים... ועוד דבר אחרון -

 

[Ez sLeeP]

אבא, או אבא..

אני אתחיל ואקדים תרופה למכה ואומר שלא היו לי התנסויות כואבות כ"כ בתחום. מעולם לא בגדו באמוני בצורה כ"כ מזעזעת, צורה כזו - שאת גודלה על אורכה רוחבה ונפחה המטאפוריים אני יכול לעמוד - ולו רק בשל נימת כתיבתך בהודעה זו. אני לא אתיימר להכירך יותר מאחרים, מהסיבה הזו - שציינת כאן, שאינך נוהג לשתף הרבה אנשים בחייך הפרטיים. איך ניסחנו את זה בזמנו? "בהזדמנות". ובכל זאת - הרשה לי לומר כמה וכמה מילים. תודה. אני חושב שמחמת ההבדלים הרבים כדמיון הרב ביננו - נוצרה הזדהות, קשר כלשהוא. אין צורך לדבר בכל עת, פשוט להקשיב. לדממה אולי. כעת אני מבין את זה. הצטיירת מבחינתי, ועדיין כך - כבנאדם חזק. לא משום ההרחקה של אנשים ממך מתוך פחד כלשהוא, אולי, להיפגע - אלא מהיכולת לאמץ ללבך בכזו אהבה. וזה מקסים. לא אומר שמעולם לא נבגדתי, אך לא היו אלו מקרים בסקאלות בלתי-אפשריות. אני חושב שתמיד אפשרתי לאנשים לשוב לחיקי, בהזדמנות שנייה ושלישית - ולרב אף התחרטתי על הקלילות בה אני סולח לאנשים. מתעוררת בי חמת זעם, ומתפוגגת לאחר שינה טובה. מטבעי אני סולח, אך לא שוכח. כאן טמון הכאב והתסכול - ואני מפנה אותו בדר"כ על עצמי. אימצת אדם לליבך. הוא שבר כל מחסום, והאמנת בו. מהיכרות עמך, ברור לי שאין הדבר בבחינת בר-זלזול. על כן אני נוטה להאמין שמעידה זו היתה חד פעמית ובלתי מובנית. החרטה הגיעה ישר לאחר-מעשה, ואולי על כן בלקסיקון שלי הוא ראוי לסליחה. שוב, זה הדפקט שלי. סלחן. אך הכל תלוי בגודל המעשה. אם לימים, הסליחה שתפגין כלפיו לא תעמוד במבחן המציאות, ולא תוכל להאמין בו כבעבר, על-אף כל האהבה - רצוי ונכון שתפעל להוצאתו מחייך. עם כל הכאב הקשור בדבר - הרי שלא יהיה הדבר הוגן, לא לך, ולא לו - אם תבחר להתעלם, או לסלוח מתוך רצון ולא מתוך יכולת. תבחר באשר תבחר - אני תמיד כאן לצדד בך. מי כמוך יודע מה טוב בעבורך. כאן לשמוע, להקשיב ולייעץ. בעיקר להקשיב. זכור, איזון הוא תמיד דבר טוב בחיים. אוהב המון,

ילד.

 

[Arielcohen]

גל יקר../images/Emo24.gif

באמת שבמצבים כאלו קשה מה להגיד. איך לעודד. איך להתמודד. בגידה זה נורא. מספר שאלות שאתה צריך לשאול את עצמך: 1. האם בטווח הארוך, הניתוק היה הדבר הנכון? 2. האם החבר אשם ב100% במה שהוא עשה? 3.האם מעבר על החוקים הוא כל כך נורא שהניתוק הוא הפתרון היחיד? אני חושב שאם אחת התשובות שלך היא "לא", אתה צריך לבחון את מעשיך מחדש. גם לי זה קרה. בגידה מהסוג הרגיש. לפני כמה חודשים. עם ידידה טובה, הכי טובה. פתאום גיליתי עליה דברים מאנשים אחרים, דברים רציניים, שהיא לא טרחה לספר לי, למרות שהיא יודעת שהדבר ש הכי פוגע בי הוא שאנשים קרובים לא מספרים לי דברים. ומה זה נפגעתי. חבל על הזמן. וגם אני החלטתי על ניתוק מיידי. זה לא היה בדיוק ככה, בגלל שהיא לא לא הבינה למה אני כועס ולא טרחתי לספר לה, ובגלל שאני רואה אותה מדי יום בבית ספר, אבל עדיין - התרחקנו באופן קיצוני במשך חודשיים. זה הציק לי נורא. מאוחר יותר התברר שזה הציק לה באותה המידה. בשלב מסוים הבנתי שאולי אני מגזים. קבענו לשיחת קפה, שיחת נפש רגועה שבה דיברנו על ה-כ-ל ושנגמרה בשולם שולם לעולם ומסע שופינג מאושר. כשהסתכלתי על התמונה הגדולה, הבנתי שזה לא משהו בלתי הפיך, לא משהו שאי אפשר להתגבר עליו. וגם אני לא הייתי בסדר, אולי הייתי קצת קיצוני. וזאת העצה שלי אליך - תסתכל על התמונה הגדולה. אחרי שתעשה את זה, ואולי אחרי שיעבור קצת זמן, אתה תדע לבד אם צדקת או לא. מקווה שהצלחתי קצת לעזור.

 

[נוש סמים ורוקנרול]

גלוש יקירי

אני יודעת שאני לא מכירה אותך כל כך אבל עדיין... בגידה היא דבר שכמעט כולם התמודדו איתו ואני מניחה שכל אחד יכול לתרום לך קצת מחכמת החיים שצבר בעקבות החווייה המכוערת הזו. אכן, בגידה היא דבר מכוער לכשעצמו, גם בלי הפרטים שמסביבה. המילה עצמה יכולה לעורר בבני אדם הרגשה כואבת ומעיקה. לפי נסיוני הלא נעים בעניין הבגידות, אין דבר יותר מכעיס מאדם יקר שהפנה לך את עורפו, אפילו אם לא בכוונת תחילה. לפי התיאורים שלך, נראה שבקשת הסליחה הייתה יותר מכנה ויש לפעמים צורך לסלוח, גם אם לא לשכוח. אם לא עכשיו אז חכה שבוע, שבועיים, חודש או יותר אם צריך אבל תזכור שחברים טובים גם יכולים לטעות לפעמים... הם רק בני אדם והם יקרים מפז. מקווה שתרגיש יותר טוב,

נושי.

 

[סנטה]

גל חבר יקר שלי ../images/Emo10.gif

קודם כל אני רוצה לדבר איתך בטלפון או באיסקיו אבל אני חושש להתקשר שאולי לא תרצה כל כך לדבר ...בכל אופן אני מכיר את הסיטוצאיות האלה , תאמין לי . אני חושב שהמקרה הוא מאוד טרי תן למחשבות שלך להתעכל בגוף , תן לכל הכעסים לצאת החוצה , תן לעצמך קצת שקט ואז תחליט . אני לא מכיר את הסיםור וזה קשה להחליט בשבילך וזה גם לא מה שאני רוצה לעשות או מה שאתה רוצה שאני יעשה אבל תזכור תמיד שחברים טובים יכולים להשאר כל החיים וחבל לפספס ... תעשה הרבה חושבים ! ותדבר איתי ... שגשג

 

[סימבוליזם אקספרסיבי]

אהובי היקר באמת.

הגענו כבר למסקנה שאת מה שבאמת רוצים להגיד, לא עושים על דפי הפורום. מה שבטוח שנדבר במשך היום{אם תרצה} ומה שבטוח שכל דבר שזה לא יהיה, זה בר פיתרון. ואין כזה דבר נסיבות מקלות כמו- הוא היה שיכור. אין כזה דבר נסיבות מקלות לשום דבר שקשור בבגידה בחברות. בעצם אני רק בקצרה אומר לך פה, למקרה שלא ממש יתחשק לך לדבר היום, ששתי החברות הכי טובות שיש לי בעולם, אלו שאני הכי אוהבת, ושאני הכי יודעת שיהיו כאן תמיד בשבילי {סיפרתי לך עליהן, כשהייתה לנו תקופה מרוחקת...} ולא משנה מה יקרה. עם אחת מהן היו לי סיפורים, שאני לא יכולה לשים אותם בקטגוריה שלך של בגידות, אבל סיפורים שנמצאים בקטגוריה שלי של בגידות. טוב לא סיפורים סיפור. ואחריו, העפתי מבחינתי אותה לכל הרוחות בצורה הכי חד משמעית שחייה. והיום היא עדיין החברה הכי טובה שלי, ואני עדיין הכי אוהבת אותה בעולם. ואתה יודע למה? כי היו מסביב לסיפור הזה, כל כך הרבה פעמים שהיא הייתה נאמנה לי גם כשממש אבל ממש לא הייתי ראוייה לנאמנות. שהיא ידעה במאה אחוז שאני טועה, ובכל זאת הגנה עליי ואמרה שאני צודקת ותמכה בי הכי שאפשר. אז יכול להיות שזהו, פעם אחת והכל אבוד. ואי אפשר בשום אופן וזה ישאר טבוע במערכת יחסים שלכם לנצח. אבל תחשוב עוד כמה זמן, כשתיכנס לפרופורציות, אם זה משהו שקרה ויכול להישנות. אם זה משהו שיכנס לפסיפס בעינייך של הבן אדם הזה ויהיה בלתי אפשרי להוצאה משם, לסליחה. אם זה משהו שיאפיין את הבן אדם הזה מעכשיו, או שזה מקרה כזה שתסתכל עליו, שהוא יסתכל עליו ותגידו-איך לעזאזל זה קרה?? אני בטוחה שגם לך יש עם עצמך, לא בסיפורים של נאמנות לחברים אלא בקטעים שלך איתך, אירועים בחיים שאתה מוציא מהתמונה הכללית של מי אתה בתור בן אדם, שהם סיפורים כאלה של- אני לא מבין איך זה קרה, זה לא משנה איך זה קרה, וזה בחיים לא יקרה שוב. שזה פשוט לא אתה. מה שאני מנסה להגיד זה שיכולים להיות שני דברים- או שזה פשוט מאוד ממש ממש ממש לא הוא. שזה היה חד פעמי ומופרך מין הדעת ולא קשור בתמונה העצמית שלו בכלל. או שזה כן הוא, ושעד עכשיו פשוט לא קרה שום דבר שיאמת את זה שזה הוא. ושזה האופי שלו והרמה של הנאמנות שלו מספיקה עד שלב מסויים ואז הוא מעדיף לשחרר אותה. אני אומרת שאם האפשרות הראשונה היא הנכונה, אז אין לך שום סיבה, אחרי הרבה כעס, אולי אחרי ניתוק קצר, אחרי אלפי סליחות, לא לחדש את החברות. אם זה לא סוג הבן אדם שהוא אלא רק מעידה שלו, אני לא רואה עם החברות שלכם שום בעייה. כולם מועדים לפעמים. ד"א-קיבלתי את ציוני הבגרות שלי במחול.

 

[בובה יקרה מידי]

מתוק שלי..

ניסיתי לדמיין לי סיטואציה, אבל תת מעט מידי פרטים, כי זה בכל זאת אתה...אז אין לי מושג מה להגיד ואיך לעזור, אני רק יכולה להגיד לך שתמיד מצפים מחברים הכי טובים להכל, ואף פעם לא תיארת מצב כזה שיקרה לך בחיים. אבל אנשים הם בכל זאת בני אדם, וזה אומר שפשוט אסור לצפות. גם אם לומדים את זה בדרך הקשה, כמוני, מבינים שיש יותר מידי אנשים-שאתה באמת באמת אוהב, אבל גם הם יכולים להיות הכי זונות שבעולם, אז תמיד צריך להיות ...לא יודעת איך להסביר לך את זה... אני תמיד מנסה לא לצפות ליותר מידי בשביל לא להתאכזב, אבל אני מצפה מעצמי בקטע של חברויות להמון, הרבה יותר מכל שאר החברים שלי, וזה יוצר סיבוך שגורם לדיכאונות ולא מעט אכזבות. אז למדתי. אם החבר היה שיכור, התנצל כל כך הרבה, (אני לא יודעת את הסיטואציה בגלל זה אני לא בטוחה שהמשפט הזה טוב)אז אולי צריך לתת לו צ'אנס. או לא לתת לו צ'אמס, לתת לו חלק. בעיני אתה צריך לקרר איתו יחסים. הרי חובה ללמוד מהסיפור הזה לקח נכון?! אז תלמד שלבאנדם הזה אסור לך להתקרב. עכשיו-אם הוא חבר ממש ממש טוב, כנראה שהוא לא. אבל יש עוד מלא אחרים. באמת קשה לי לעזור לך כי פשוט אין לי מושג על מה מדובר. הוא בטח אמר משהו שהוא לא צריך להגיד נכון? אני אומרת- או לעזוב אותו, שילמד לקח גם שאחרים לא יצטרכו לסבול, או גם ללמוד לקח אבל לקחת אותו פחות קשה, אני יודעת שזה כזה- מוזר וקשה, אבל פשוט אולי אם אתה רוצה להישאר חבר שלו, פשוט תלמד שלא מספרים לו דברים, צריך לקרר יחסים. יש לי מלא מלא חברות שפשוט עזבתי אותן, אני לא אספר עכשיו את הסיפורים שלי כי זה לא במקום, אבל עוד כמה זמן (לי לקח שנה) אתה קצת תשתחרר ואולי תחזרו להיות חברים. אני מאחלת לך שזאת היתה אי הבנה או משהו בסגנון, ואני רוצה להאמין שאתה תצא מזה מהר, כי אני אוהבת הרבה יותר את גלוש המאושר. לפעמים דברים קורים וצריך להתעלם ולשכוח, ואם זה אומר לעזוב את העבר-ז"א- את החבר- אז תעזוב! תעזוב אותו ושתכח ממנו לגמרי. באמת קשה לי לעזור לך כי אני לא יודעת את הסיפור, וכמובן שברור לך ב-100% שאתה תמיד, אבל תמיד מוזמן להתקשר, או לא יודעת מה, לכתוב לי הודעה ואני ישר יענה לך!! אני פה תמיד תמיד, תרגיש חופשי לגמרי לדבר איתי,כי אני מתה עליך. וכמובן אסור לך בחיים בחיים לשכוח שהוא לא היחיד, ושיש עוד עשרות ואפילו יותר שחולים עליך!! זה מובן?? אני אוהבת אותך ותרגיש טוב מאמי!!! וכולם מתאכזבים, תמיד...זה חלק מהחיים.

 

[heaven is here]

אהוב יקר

בוגד. מילה כה אכזרית לאדם כל כך קרוב. מילה המתארת מעשה כלשהו שמישהו שאתה סומך עליו, פשוט לא נאמן. אם זה מקנאה או "סתם בטעות", זה קורה. יש בגידה. הבגידה גם ביקרה אצלי, אצל חברה קרובה כל כך שפשוט לא האמנתי שזאת היא. ופשוט, זאת היתה היא.ואני נורא כעסתי. ואיבדתי. איבדתי חברה. ואני לא יודעת אם הפסדתי או הרווחתי, כנראה לעולם לא אדע. אני מצטערת שפגשת בה מקרוב. זה כל כך רע. ומקווה שתדע מה לעשות בהמשך. אם להישאר חבר, לבטוח להאמין או רק להישאר חבר, או להישאר בלי חבר.

שירה

 

[not myself anymore]

גלוש

אין לך מושג אפילו כמה מוכרת לי הסיטאציה רק בהבדל אחד, ה"חברים" שלי שבגדו בי מעולם לא היה להם האומץ להודות באשמה הם ידעו שגזר הדין הוא סופי. תאר לך שלא הוא היה מספר לך את זה אלא יום אחד אתה מדבר עם אחת החברות הכי טובות שלך והיא מספרת לך שהיא שמעה מחבר משותף שלכם שאחד החברים שלכם סיפר לו משהו עליך שהוא לא היה אמור... כן התיאור קצת מסורבל כי אני לא רוצה להכנס לפרטי המקרה.. אני זוכר כשזה קרה לי אני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי אני לא ידעתי מה לעשות עם עצמי רק דבר אחד ידעתי אין מחילה מאז ועד היום אני לא סולח לו ולא אסלח לו בחיים גם אצלי יש אותו דפקט- אין מחילה לבגידה אני מבין אותך לחלוטין אין לי דבר חכם לומר עכשיו רק תמיד תזכור שאני פה תמיד בשבילך

אוהב מאוד תומר