בגידה

השעות לא באות על חשבון הפול המשפחתי

בעלי עובד בעבודה מאוד תובענית ולא נמצא בבית באמצע השבוע. המפגשים שלי עם הנוסף היו בדרך כלל ערב בשבוע כשבעלי לא נמצא. כשהוא כן נמצא ורוצה לצאת אנחנו משתדלים לתזמן את זה ככה שנצא במקביל כדי שיהיה לנו זמן יחד. אני חושבת שבלי קשר למה את עושה ספציפית באותו הערב מותר ורצוי לבן הזוג לצאת להתאוורר עם חברים פעם בשבוע.ולפעמים אין זמן אז מוותרים על פגישה עם הנוספים ונפגשים פעם בשבועיים. ולפעמים יש בוקר פנוי.
אני ובעלי מאוד מקפידים מאז שפתחנו לעומת זאת שיהיה לנו לפחות ערב אחד בשבוע בו אנחנו יוצאים לבד בלי ילדים, זה בנוסף לסופ"ש המשפחתי. הערב הזה ישמר בקפידה הרבה יותר מהערב עם הנוסף/ת.
במובן הזה יש מערכת יחסים עיקרית (בבית) ומשנית (בחוץ).
באופן אישי מפגש של פעמיים בשבוע עם הנוסף הוא כל מה שאני צריכה. בפועל הדברים יותר מורכבים ואנחנו נפגשים עכשיו פעמיים שלושה בחודשיים.
 

דודולי

New member
עולות לי שאלות בעקבות מה שאת כותבת

מנסה לכתוב אותן ממקום פתוח ולא שיפוטי. את כמובן לא חייבת לענות-

כשאת כותבת שהמפגשים הם לא על חשבון הפול המשפחתי, כי את נפגשת עם הנוסף בזמן שבעלך לא נמצא. אבל, אם הפתיחות היא לשני הכיוונים, הרי שהוא, שממילא עובד בעבודה תובענית, אם ירצה לקיים מערכת נוספת- זה יהיה באופן הרבה יותר מורגש, על חשבון הזמן, הממילא מועט שלו אתכם, הלא כן?

ובמערכת יחסים הנוספת, העובדה שאת אומרת שתהיה תמיד עדיפות לקשר הנישואין, האם זה אינו מייצר תסכול? וקנאה? כלומר, זה קשה מספיק להתמודד עם "הערב לא נוכל להיפגש כי אני עובד", או- "כי הילדים שלי מנישואי הקודמים ישנים אצלי", או- "כי החברות קבעו היום מפגש וחשוב לי להיות איתן". אבל- "לא נוכל להיפגש כי הערב קבעתי עם בעלי/אשתי"... בכנות את יכולה לומר שהאמירות האלה, או הידיעה הזו, לא מעוררת רגשות לא נוחים?

ומה אם זה ישתנה אצל מי מכם? הרצון ש"הערב הזה יישמר בקפידה יותר מאשר עם הנוסף"? אם מה שתרצי באמת, זה להיות עם הנוסף? כי זה מעורר יותר תשוקה, כי כרגע איתו יותר "זורם", כי יש כרגע מתחים משפחתיים והכי כיף זה לברוח מהם לזרועותיו של אחר. מה אז? תצאי לערב עם בעלך, כי זה ההסכם? (ואז יש פה מין ה"שקר" שקיים גם בזוגות נשואים. אני איתך, אבל עורגת לאחר...). ואם לא, האם זה לא מסכן את הנישואין?

ומשהו במתמטיקה של הזמן המשפחתי (שלא לומר התקציב...) לא מסתדר לי עם רוב הזוגות פלוס ילדים שאני מכירה. ערב אחד עם הבעל בלי הילדים, ערב אחד לכל אחד מכם עם חברים/חברות בלי בני זוג, ומפגש אחד או שניים עם הנוסף/ת? כלומר-4-5 ערבים בשבוע מחוץ לבית? וזה- כשהבעל גם כך עובד באופן מאד תובעני? קשה לי לראות איך זה לא לוקח ממשאבי המשפחה (זמן? כסף? אנרגיה?).

ושאלה נוספת- אני תוהה האם הנישואין הפתוחים באמת מורידים את השקרים מחיי הנישואין. ברור שיורדת כאן אופציה גדולה של לשקר בקשר ל"שכבתי עם מישהו אחר". אבל... האם בהכרח זה אומר ש*כל* השאר אמת? מה לגבי- "אני שוכבת איתך אבל מפנטזת על גבר אחר"? או "הוא מספק אותי הרבה יותר ממך" או "איתו אני יכולה לדבר על X ואיתך לא" או "בחיי, אם לא הכסף/הדירה/הילדים/אמא שלי כבר מזמן הייתי אורזת הכל והולכת אליו, או סתם... הולכת". האם, בהכרח, אלה ייאמרו יותר בקלות במערכת יחסים פתוחה? אני לא בטוחה... שקרים קטנים וגדולים נמצאים בכל קשר. אם כבר, אני יכולה לשער שכששקר יתפוצץ במערכת פתוחה, זה יהיה כואב יותר. כי, לכאורה, לא היה צורך לשקר, ובכל זאת- היה שקר.
בנישואין מונוגמיים, אני מנסה לחשוב שאני מגלה שבעלי עורג לאישה אחרת כבר המון זמן. לא עושה כלום, כי הוא נאמן, אבל בלי שליטתו, הוא חושב עליה ועורג אליה בכל שלב של ערות וחלימה. כשהוא איתי וכשהוא לא. האם העובדה שלא מימש את הערגה הזו תנחם בהכרח? בשבילי, לא. אני מעדיפה לגלות שבעלי שכב פעם אחת עם אישה אחרת ולא סיפר לי, מאשר לגלות שבעלי כבר חודשים רוצה להיות עם מישהי אחרת בכל שנייה שהוא איתי. ואם כך- הרי שנישואין פתוחים, לא מגינים עלי מהאפשרות הזו.
 
שאלות מעניינות

לגבי הזמן והכסף אז ככה. לא הבנת. הנוספים בדרך כלל זה פעם בשבוע בערב. לפעמים פעם בשבועיים. החברים בדרך כלל זה ביחד. לפעמים לבד. בגדול מרבית הלילות אנחנו ביחד. לילות ולא ערבים כי הוא עובד לצערי יותר מדי. זה חלק מהחסך שלי האישי בחיי הנישואין וזה ברור לי. כרגע זה לא בר שינוי אבל ישתנה כנראה בעוד שנתיים. כסף...כן זה עולה הרבה כסף. החלטנו שזה חשוב לנו כי זה חלק מהשמירה שלנו על הזוגיות שלנו וזה שווה לנו. גם היציאה עם הנוספים לא זולה. אני תמיד אומרת בצחוק או אולי לא, שבגידות וזוגיות פתוחה זה לזוגות במעמד בינוני ומעלה. זה באמת עולה הרבה.
לבעלי יש קשר נוסף. כן זה לא מעורר אצלי רגשות לא נוחים כשהוא נפגש איתה. באמת באמת. אני רואה שזה עושה לו טוב וזה משמח אותי.
לגבי עם מי אני רוצה להיות יותר. בהתחלה בשיא הריגוש וההתאהבות כן רציתי להיות יותר עם הנוסף והרגשתי רע עם זה ועם הקושי בחלוקת הקשב. היום הדברים הרבה יותר מאוזנים. כשאני עם בעלי אני איתו וכשאני עם הנוסף אני איתו. אני אוהבת את בעלי ואני שמחה לבלות איתו זמן. כרגע המצבים שאת מתארת לא נוצרים ואני שמחה על כך כי כשהם נוצרו זה היה קשה לשנינו.
אני חושבת שאין לנו שקרים אבל אנחנו גם לא חולקים הכל. ולפעמים לוקח זמן לחלוק דברים חשובים שקשורים למיניות נניח כי זה מקום רגיש. לגבי ה"בחיי הייתי אורזת" זה פשוט לא נכון אז זה לא קורה. לגבי יתר הדברים בגדול הם מדוברים. לא נכנסים לפרטים גרפיים. אבל כן מדברים על הקשיים שעולים על מקומות שבהם מסופקים יותר או פחות, על פחדים. לפעמים לוקח זמן. אבל עד כה מצאתי שגם הנושאים הקשים שהעליתי בסופו של דבר הועילו לנו. כל פעם כשניסיתי להסתיר משהו כדי שהוא לא יפגע נניח לגבי הרגשות שלי, בעלי גם הרגיש וגם העדיף לשמוע את האמת. אז אני חולקת היום הרבה יותר כי אני רואה שזה עושה לנו טוב.
מקווה שעניתי.
 
עוד משהו שחשוב לי להוסיף

גם בשיא ההיסחפות וההתאהבות היה לי ברור שזה זמני, הריגוש המטורף וחוסר היכולת להתרכז בשום דבר אחר. ועדיין אני שמחה להיות במקום יותר מאוזן. אני מרגישה שזה יותר נכון גם לי באופן אישי, כי יש לי עוד דברים בחיים. וגם לזוגיות שלי בבית.
 

קונצרטו

New member
תודה לך ולכולן על שרשור מעולה

הרבה דברי חוכמה ורגש.
למרות שאני שייכת לזן המונוגמי, לא אבגוד ולא אקבל ברוח טובה בגידה של בן זוגי, אני חושבת שיש מקום להרבה סוגים של מערכות יחסים והאישיו המרכזי הוא הסכמה.
מכירה אישית לפחות 2 זוגות שחיים ככה את חייהם עוד משלב ההיכרות דרך הבאת ילדים לעולם, ולא, לא קלה דרכינו וגם דרכם לא ממש סוגה בשושנים.
אני מניחה שיש אנשים שהלהט, החיזור והסקס הראשוני הרבה יותר משמעותי עבורם מאשר עבורי, והם מוכנים להקדיש לכך את הזמן ( מאיפה לעזאזל? באמת, מוותרים על מעט הזמן המשפחתי שיש? אתם נורא עשירים?) והמרץ הנדרשים לתחזוק סטוצים רבים או מערכת יחסים נוספת. אני לא שם והאנרגיות שלי מנותבות לכיוונים אחרים. אני לא שם, ולא הייתי יכולה לחלוק את חיי עם מי שכן שם. אני לא שם, אבל אם היה מסתבר שבן זוגי כן שם, לא הייתי מוחלת על בגידה אבל בהחלט הייתי מנתבת אנרגיות על מנת לספק לו בעצמי את מה שהוא היה זקוק לו. ואם היה מסתבר שמה שהוא זקוק לו זה לא רק יותר סקס, זה לא רק יותר גיוון, זה לא רק הפתעות קטנות מדי פעם, אלא פשוט להיות עם מישהי אחרת- אז בהחלט הייתי גורעת את עצמי ממצבת הזיונים והחיים שלו.
אני כנראה שייכת גם למעטים שזה דוחה אותם פיזית. איכסה לשכב עם בעלי אחרי ששכב עם מישהי אחרת. איכסה שזה חלק מהשגרה ואין לי מושג מה נגע בה ומה נגע בי. איכסה שאולי גם לה יש איזה חבר או בעל וכולם על גיפתם ותחלואיהם נכנסים אלי הביתה, אוכלים עם ילדי ומריירים על מיטתי.
אז זהו, לא יחי המונוגמיה אבל בשבילי זו ברירת מחדל לא רעה בכלל.
 
זה כמו הדמוקרטיה
כל אחד בוחר את הרע

במיעוטו עבורו. כשברור ששום דרך לא סוגה בשושנים, כמו שאמרת.
 

nubi

New member


אני קוראת כמעט כל מה שכתבתן כאן. אין לי מה להוסיף. יש דברים שאני מתחברת יותר ויש פחות.
בכל מקרה נהנית לקרוא את הדיון.
 

pie and cactus

New member
איזה מזל שכתבת מה שכתבת

עכשיו אני לא צריכה להתאמץ לנסח, ורק לעשות לך
- מסכימה עם כל מילה, במיוחד עם החלק של ה'איכסה' שבאמת התפלאתי שאף אחת לא העלתה קודם.
 
טוב אני מקווה שברור שמשתמשים בקונדומים

וטוב נו...אולי אני סוטה אבל לי זה עושה דברים הפוכים מאיכס.
 

יעל329

New member
אני לא מסכימה, סבל? לא חושבת שזה נכון.

אני לא חושבת שמונוגמיה היא כזה סבל. מדובר בהקרבה סבירה, לא חיים בסבל כמו שאת מתארת. אני כן חושבת שבגידה היא מעילה חמורה באמון, אולי אפשר להתגבר עליה אבל היא בהחלט פוגעת באמון לנצח.
אם בעלי היה בוגד בי היה לי מאוד קשה לחזור ולסמוך עליו, מניחה שגם להיפך. לא יודעת, לא כזה אישו אצלי. זה לא שאני משתוקקת לגבר אחר ומונעת מעצמי, טוב לי עם בעלי.
 
סבל? אני לא חושבת שזה סבל. ממש לא

רמת ההקרבה תלויה אני מניחה בכל אדם והאישיות שלו בנפרד. אם את לא משתוקקת למישהו אחר וטוב לך עם בעלך אין שום אלמנט של סבל ואשריך. אני לחלוטין לא צינית. אבל אם כן היית משתוקקת למישהו אחר מה אז? אז אין פתרונות של ממש במערכת הקיימת.
 

יעל329

New member
כל את והצרכים שלה.

גם אם יש לי פה ושם דחפים, אני יודעת לשים אותם בפרופורציה ולשלוט בעצמי ולהבין שמותר האדם ....
 
למעלה