בגידה

[הקסם שבפשטות]

בגידה

המילים שלה מפלחות את ליבי. אני זוכרת את הרגע... אני זוכרת ששמעתי את הסדקים של נפשי... לאט לאט... המילים שלה.. שתמיד ליטפו אותי.. הרימו את ליבי אל השמיים.. מוחצות אותו כעת אל התהום.. אני זוכרת את הדמעות.. מלוחות יותר מתמיד.. צורבות את העור... מחבקת את גופי .. לא מאמינה... לא רוצה לשמוע.. לא רוצה לראות... לא רוצה להרגיש... אני לא יודעת מדוע התחמקתי ממקום המפלט שלי.. מחברותיי הטובות- המילים... לא יודעת מדוע לא הצלחתי להוציא את הכל, לכתוב את המילים שיעזרו לי להתמודד ולהשלים.. אולי כי לא רציתי.. אולי כי אם אכתוב אותן אז אכיר במצב כמציאות.. לא רוצה... אני זוכרת את המילים שיצאו מפי.. מילים שתמיד ליטפו.. תמיד אהבו.. כוונו כחצים ישר אל הלב שלה.. לפגוע.. להכאיב... ואני זוכרת את עיניה.. ראיתי את הצלפות האשמה... חופרות בור בו היא תוכל לחסות את הראש ולהעלם.. הרגשתי את הדמעות שלה... את כאבה... את רוצנה לקחת את מחוגי הזמן ולהשיב אותם אחורה... אני מרגישה את הלב שלה מנסה לגשש את דרכו חזרה אלי... דופק על דלתותיי בבקשת סליחה... ראיתי אותה.. מבינה כי ישנה אפשרות שידי תלך מידה... אבל הדבר הראשון שאמרתי לעצמי- אני לא הולכת ולא.. לעולם לא אוכל להבין את מעשיה.. לא אוכל לסלוח.. רק להשלים ולהמשיך... לא אוכל להבין איך היא הכניסה ענן אפל אלינו.. אל הקסם שעטף אותנו.. אל הטוב.. אל היופי... איך היא שברה את מילותיה... איך במספר שעות מיותרות היא סיכנה משהו שטיפחנו ואהבנו זמן רב... זו היתה שטות.. טעות.. אני יודעת... אני רוצה לצעוק.. להרביץ... אני רוצה לשכוח את מילותיה שפילחו את ליבי... את הסדקים.... יושבת... מנסה להבין את מעשיי... להבין את כיוון צעדיי... לא יודעת... לא מצליחה לסדר את מחשבותיי.. לנגד עיניי ניצב דבר אחד- היא! עם האהבה שלה... עם הקסם שלנו... עם העיניים הירוקות שלה שתמיד האירו את דרכי הכושלת.. ליטפו את רגליי.. החזיקו את ידי.. עם הטעויות.. עם חוסר השלמות... עם הרגש..... אנחנו חזקות יותר.. חשובות יותר.. לא ניתן לטעות טיפשית לקחת לנו את הדבר המופלא שלנו.. שביקשנו זמן כה רב.. הדמעות שזולגות כעת על לחיי הן הדמעות האחרונות שירדו מעיניי בגלל השטות שנעשתה... מסרבת לתת לענן השחור הזה לכסות על אהבתנו... אז אני לא מבינה.. לא סולחת.. לא כועסת.. פשוט אוהבת אותה... רוצה אותה... רוצה אותנו... ואיש מאיתנו לא חף מטעויות.. ואנחנו פשוט צריכות להמשיך וללמוד מהן.. בטוח לא לתת להן להפיל אותנו ולנצח.. וכרגע אני פשוט אסתפק בזה ובאהבה שלנו

 

[מחפשת את האומץ]

אווץ' כואב מרגש כואב אבל עם תקווה

 

[הקסם שבפשטות]

תודה הרבה תקווה ואהבה

 

[פאמקי]

כמה כאב, ככה תקווה וסלחנות.

לא אחזור על עצמי בקשר לכתיבה המדהימה שלך... רק אומר שמה שכתבת השאיר אותי ללא מילים אך עם תחושות חזקות. המון כאב לצד תקווה והערצה על יכולת הסלחנות. רק טוב יקרה.

 

[הקסם שבפשטות]

תודה.. כל כך טוב לי שאין לי מילים