בבקשה עצה

[YAELPAHIMA]

בבקשה עצה

טוב ..אז ממה להתחיל..
נשואה הרבה שנים -13
נישואים אלימים ,פיזית,נפשית,חברתית...
יש ילדים גדולים בגילאים 12,8 ו3
עזבתי לפני 4 חודשים,השכרתי דירה ,כלכלית מאוד קשה אבל אני נושמת -לפני זה לא אני ולא ילדיי ידענו מחסור,הוא עובד בחברת הייטק
הוא מבטיח להשתנות ,לקבל טיפול,
לא מאמינה
אבל ילדיי מאוד רוצים ,במיוחד בן ה-8 ,הוא חושב שזה בגגלו -כי היה ילד רע ,למרות כל הדיבורים איתו
מבטיח ללכת לייעוץ
אומר שאוהב אותי
לא רוצה לחזור אליו
הדיכאון גומר עליי
עד עכשיו היתי במירוץ ,להשכיר דירה , לטפל פסיכולוגית בילדים, לחזק אותם, לדבר איתם, שעות נוספות בעבודה ...
לא היה לי זמן להיכנס לדיכאון
לא היה זמן לעכל
ועכשיו אני שבורה...
אני אישה מאוד חזקה ,אני יודעת, לא יודעת איך יצאתי שפויה מכל העסק
אני אישה משכילה ובראש יודעת הכל ,יודעת לא להאמין ולא לסלוח
ולשכוח בטח שאני לא מסוגלת ,עדיין יש לי סיוטים
אבל הלב...
אומר אולי ,אולי הפעם ,אולי הוא הבין,,,בשביל הילדים...
הדיכאון הורג אותי ,במיוחד כשאני לבד עם עצמי
לא רוצה חברות ולא משפחה , כל הזמן במחשבות מתחבטת עם עצמי...
לא רוצה לדבר עם אף אחד ,אנטי לכל דבר
פתאום התחלתי לפחד שהילדים יעזבו אותי בהמשך, שהרסתי להם את החיים,ששם יהלומים ופה הישרדות יומיומית,לא לקחתי כלום ,התחלתי את החיים מאפס
אני יודעת שזהו פחד סתמי אבל הוא מקנן בי
4 חודשים אני לבד ,לא חשבתי שאתחיל להסתכל אחורה
לא מסוגלת להיות חברת אנשים
פה יותר קל לי, פשוט לכתוב ולכתוב ולהוציא את זה החוצה
אני גם יודעת מה תהיה תגובתכם
אבל אולי זה מה שאני צריכה ...
אולי יש מישהו שעבר דבר דומה
ושוב מצטערת אם זה לא המקום

 

[niva99]

כמו שהעדת על עצמך - בראש את מבינה

היית שם וניסית לחיות לצידו.
לאחר התלבטויות אינסופיות קמת ועשית מעשה - לא כדי לנקום
כדי לשרוד כי לא יכולת כבר יותר (לדבריך).
ועכשיו התחילו אצלך מחשבות שניות - כאילו התחלת לפקפק בהחלטתך ואת כבר לא סומכת על עצמך כי קיבלת החלטה נכונה (המאבק שתיארת בין הראש ללב).
&nbsp
לגבי בנך בן ה-8 (ציינת כי אתם נמצאים בטיפול) דעי לך כי רב הילדים - יש להם אשליה להחזיר את הוריהם שיחיו ביחד וכן רובם מאמינים שיש להם אחוז של אשמה בפירוק המסגרת המשפחתית...זהו נושא לעבודת הפסיכולוגית.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[לב כבול]

ובטח בשבתות זה יותר קשה

מכיר את זה.
אגב, ניסית ללכת לפסיכולוג?

 

[האהבה היא פרח]

א. אל תאמיני להבטחות ואל תכנעי להן. זו פטה מורגנה המושפעת

מהקושי העכשווי והלחץ של הילדים.

ב. אם תגידי לילד חד וחלק שאת לא מוכנה לחזור לגור עם אבא כי היה לך רע איתו ואת רוצה חיים טובים עבורך. לא עבור הילדים עבורך. ושאין לו שום קשר לזה והוא אינו יכול להשפיע. יהיה יותר טוב לך וגם לילד.(וזה לא אגואיסטי. את מלמדת אותו שהאושר אינו מובן מאליו וכי צריך להתאמץ עבורו.)
כשאת מצטדקת, מקשיבה לדברים של הילד, הוא חושב שיש לו חלק בענין והוא אינו מתפנה מרגשות האשם ואינו מתפנה להתחיל דף חדש בחייו. ככל שאת תהיה יותר קשוחה בענין וחד משמעית - לילד שלך יהיה יותר טוב. הוא יבין שזה לא קשור אליו, כי כל מה שהוא עושה לא עוזר, והוא יתפנה לבנות את חייו.
זה לא יהיה קל. יעברו עליו כל שלבי האבל: הוא יכחיש, יכעס (בעיקר עלייך כי את לידו ואת מעמידה עובדה , ואת חזקה - זה טוב. זה מה שהוא צריך, אבל הוא לא יודע את זה), יתמרד, יעשה מניפולציות. ככל שתהיי איתנה יותר. הוא יכנס למסלול הנכון מהר יותר, כי הוא יבין שיש לו על מי להישען.

ג. אין מה לפחוד בכלל. לא מזה שהילדים יעזבו, לא מהקושי הכלכלי (תמיד אפשר לעבוד עוד), לא מהבדידות, ולא משום דבר אחר. הדבר היחיד שיש לך לפחוד ממנו הוא הפחד שלך לעשות את השינוי. עשית כבר צעד קדימה. צעד גדול ומשמעותי. אם תחזרי ותחליטו בסופו של דבר להתגרש, יחזיקו את זה ברבנות לרעתך ויטענו שאת לא יציבה וזה גורם בעיות גם לילדים. אל תחזרי לאחור. השינוי בא כי היה לך רע.

ד. מה היית מייעצת למישהי אחרת שהחיה בנישואים אלימים? תחשבי על זה.


שיהיה בהצלחה.
ואנחנו פה בשביל לעזור במה שנוכל
שיהיה לך בהצלחה. זו לא תקופה קלה, אבל היא עוברת ויוצאים ממנה טובים יותר.

יהיה לך גם יותר קל כשהם יחזרו לשיגרת הלימודים. קצת יותר קל. לא משמעותית.

 

[האהבה היא פרח]

עוד משהו, לדעתי העצה של לב כבול ללכת לשיחות היא טובה.

תבדקי אפשרות לעשות את זה בחינם דרך רופא המשפחה/העובדת הסוציאלית במרפאה שלכם. יש בכל עיר שירות פסיכולוגי שמאפשר שיחות חינם.

 

[tch1231]

הטעות הגדולה ביותר היא לחזור לסיוט

תמשיכי הלאה וכן, חפשי כתף תומכת בקרב משפחתך או מכר.

 

[בדד1]

המילה העשירית שלך

כל מה שמעבר לזה כבר מיותר
אין צורך להסביר
אין צורך להתנצל
כבר עשית את הצעד הקשה והלכת
שלא תעיזי לחזור
בקשי עזרה אם צריך, אל תפני לאנשים שברור לך מה תהיה תשובתם כדי שלא תחשבי שניכשלת
טפלי בכל מה שדורש טיפול
ועם הזמן הכל יסתדר
(אגב, המילה היתה אלימים|סדגש)

 

[עדשים כתומות]

כל כך מבינה אותך

אל תחזרי אחורה
אוטוטו אני אהיה במקום שאת נמצאת
אני בטוחה שהולך להיות לא קל
אל תאמיני להבטחות כי ברגע אחד, הכל יחזור לאחור
והילד? הא סה"כ ילד
הוא רוצה את ההורים שלו יחד בכל מחיר
בסוף הוא יתגבר וישלים עם זה
ואת, תדאגי לעצמך, טפלי בעצמך, תחשבי קודם כל עלייך, כי ברגע שתהיי חזקה את תוכלי לתת את 100% הטיפול ותשומת הלב שהם דורשים

 

[לי בא]

את כבר במקום טוב יותר

אל לך לחזור אחורה.
הילדים יתרגלו וככל שיגדלו יבינו שאת בסה"כ הצלת את החיים שלך, את החיים של אמא שלהם.
מה אם המכה הבאה תהיה קטלנית, כבר קרו מקרים.
תהיי חזקה, ואל תסתכלי אחורה לנישואים שהשארת, אל תחשבי שנטשת את הילדים שלך, זה ממש לא נכון.
תמשיכי להיות חזקה, כי מגיע לך להיות מאושרת.

 

[YAELPAHIMA]

תודה רבה לכולם

אני יודעת שאני כבר לא אחזור אליו
מה שנשאר זה באמת פשוט לעבור את השלב הקשה הזה
ואני פשוט מקווה שיהיה בסדר

 

[כי אני הבוס]

הרושם שלי הוא שנדיר מאד שאנשים משתנים מעצמם

בדרך כלל שינוי אישיות ו תנהגות מגיע רק כחלק משינוי סביבתי כללי. אם תחזרו, הוא אולי ישתדל לאורך זמן מה אבל בסוף יחזור למצב הקודם. תסיקי מזה את המסקנות לבד.

לגבי הילדים? אי אפשר לדעת. יש כאלה שלוקחים את זה קשה, יש כאלה שזורמים עם זה ויש כאלה שאפילו נהנים מהמצב.