בבקשה עזרו לי..

[O o O o O o O]

בבקשה עזרו לי..

אתמול חבר שלי אמר שהוא צריך הפסקה... דבר שמאוד הכאיב לי.. לפי השיחה שהייתה לנו, הוא חש שמהחויבות מלחיצה אותו..מרגיש נשוי או משהו כזה.. החלטנו שבזמן ההפסקה לא יהיה טלפונים.. אינטרנט כן..אבל לא נדבר כמו פעם..עם החצנת רגשות..או משהו כזה.. ואני שואל את עצמי אם זה רעיון טוב..עדיף אולי שבזמן הזה לא נדבר בכלל? פרט אולי לפעם בשבוע או משהו כזה? אני רוצה לחזור מההפסקה כשאני זוכר אותו בתור ה-חבר שלי..לא חבר רגיל... קשה לי לדבר איתו כאילו אין בינינו כלום.. מצד שני, אני דואג שעם הזמן אני אעלם מהתודעה שלו.. בבקשה..עיזרו לי..אני לא יודע מה לעשות..

 

[התוהה האחד]

s p a c e!!

הפרידה היא נושא מאוד כאוב. פתאום אתה מרגיש שכל עולמך חרב עליך, שחצי ממך ברח ממך, כל הדברים שהיית רגיל לעשות הם אינם עוד ואולי אף לא יהיו. תנסה להסתכל על הדברים באספקט אחר. החבר שלך מרגיש שמשהו לוחץ אותו, משהו מבלבל אותו, וזה לגיטימי לחלוטין, תמיד מישהו אוהב יותר במערכת יחסים ותמיד מישהו מקריב יותר במערכת יחסים. עם זאת, מנסיון אוכל לומר כי אתה נמצא במצב הרבה יותר טוב ממנו. תהיה בטוח שהוא במצב יותר קשה ממך כי הוא הלך והוא צריך להגיע להחלטה ולא אתה (זה בהנחה והוא באמת אוהב אותך). הצעתי לך היא לא ליצור איתו מגע, אף לא וירטואלי. רק בניתוק טוטלי הוא ילמד להבין מה המשמעות של מערכת היחסים הייתה בשבילו ואם שווה לו לאבד אותה. זה יעזור גם לך כי בסופו של דבר אם תפסיק לצפות למשהו, אז תפסיק להתאכזב. תנסה לשכוח קצת להעסיק את עצמך בדברים אחרים, למדתי שלכתוב בפורום יכול לעזור פלאים ולשפר את ההרגשה, ותקווה לטוב, לא משנה מה יוליד יום. אדם חכם אמר פעם: "תני לו ללכת, אם הוא חוזר, הוא שלך, אם הוא לא חוזר, הוא אף פעם לא היה שלך".

 

[O o O o O o O]

הממ...

(עדיין לא פרודים..) החלק פה שמפחיד אותי הוא, שכשהוא אמר הפסקה..הבנתי גם שחלק מזה יהיה לנקות את הראש לגמרי..מן התנתקות.. לא יודע אם זאת הכוונה, אבל כפי שאני תופס את זה, זאת אומרת לשכוח קצת..ואז לחכות שעם הזמן התחושה הזאת תעבור.. הפחד הוא שאני אעלם מהתודעה..שאיכשהו מה שהיה ימוג.. לפני מספר דקות כתבתי לו משהו..כמה דברים שהייתי חייב להוציא.. ביניהם הזכרתי לו שהתנתקות מוגזמת יכולה להיות דרך ללא חזרה.. וחזרתי ואמרתי שאתמוך בו בכל דבר אשר יהיה.. בתגובה הוא ענה שהוא לא היה מעלה את הרעיון אם הוא לא היה חושב שזה נחוץ.. זה בכל זאת מעודד, זה מראה לי שאיכפת לו ממה שיש לנו.. החלק הכואב פה הוא, שחלק מאותה ההפסקה הייתה שמירה על רגשות מוחצנים.. מה שנותן את התחושה של אדם זר.. וזה כל כך כואב לחוש שהאדם שאתה אוהב זר לך.. אני יודע שאם הקשר ינותק טוטאלית הדבר ישפיע גם עליי, אני חייב לציין שאני אדם מאוד רגיש(במלוא מובן המילה) דבר כזה יפגע בי בנוסף לכך..אצלו זה מעט יותר פשוט, הוא יכול להסתדר עם געגועים, או תקופה מסוימת בלי לראות אותי..זה הוא, והאופי שלו.. אני מניח שזה יפגע גם בו..גם אם הוא לא מראה זאת, אני מן עמוד תמיכה..אם זה ילך..הכל ילך.. תודה שהגבת..באמת

עזרת לי..

 

[התוהה האחד]

ניקוי ראש

העניין הוא לא לנקות את הראש אלא לחשוב על הדברים מנקודה קצת יותר בהירה, ושקולה. ההתנתקות יכולה לגרום לשכוח, אבל לשכוח דברים מעשיים, חומריים, היא לא תשכיח לעולם איך הרגשת, בכל מערכות היחסים שלי אני לא זוכר דברים שעשיתי איתן במהלך היומיום, אבל לעולם לא אשכח איך הרגשתי איתן ואיך הן גרמו לי להרגיש. הרגש תמיד יהיה שם, נכון הוא יכול לדעוך ונכון הזמן מרפא את הכול, אבל צריך לחיות עם זה ולהשלים עם זה, הבחור בבלבלות והוא צריך לסדר את הדברים בראש. בחיים אין להחזיר אדם בכוח או במניפולציות לתוך קשר כי בסופו של דבר זה יתנקם בך. תן לו את הזמן שלו,ואם אתה מספיק חשוב לו הוא יחזור וכשהוא יחזור, אתה תדע שזה אמיתי יותר ונכון יותר. אתה תדאג לעצמך עכשיו, לעצמך, עצמך, עצמך. תשאב כוחות, תהיה חזק, יהיה טוב, גם איתו וגם בלעדיו. תחייך, חיים רק פעם אחת.

 

[היצר הרע]

אל תפתח ציפיות

נראה שהוא מעוניין להתנתק ממך, אבל מנסה לעשות זאת לאט ובעדינות. אבל כידוע, עדיף להוריד פלסטר במשיכה אחת מאשר לאט לאט. הוא מקווה שיתפוגג לכם הקשר. אני מציע שתניח שהעסק אבוד ותמשיך הלאה. יכול להיות שתהיה לך הפתעה בהמשך, אבל אני לא מאמין

 

[O o O o O o O]

אני לא יודע מה לעשות..

לא..הוא לעולם לא היה עושה לי דבר כזה..אף פעם.. דיברנו היום..הוא אמר שהוא מבולבל.. חנוק..שהוא רוצה לנסות דברים אחרים..אולי לחוות חברויות נוספות.. הוא נפרד ממני...נשמור על קשר ידידות..למרות שהדבר מאוד יקשה עליי.. בינתיים הוא לא מרגיש שהוא רוצה לחפש אדם אחר..הוא צריך את החופש.. ביקשתי שיחשוב עליי..שאם הוא ירגיש שהוא מוכן, אז לנסות לשוב למערכת היחסים שלנו.. אולי מיהרנו..ואולי קפצנו לתוך זה מהר מדי.. ואני לא יודע מה לעשות עם עצמי...אני לא יודע איך אמשיך לתפקד בהמשך היום..או מה לעשות.. או כל דבר אחר... אני מרגיש לבד..והאדם היחידי שיכול לחבק אותי ולעזור לי, נפרד ממני..

 

[התוהה האחד]

אין שם

זהו החבל השתחרר, אתה לבד, וצריך להסתגל למציאות החדשה. אל תנסה להאבק בזה, תבכה כשאתה רוצה, תצרח כשאתה מרגיש שבא לך, תתפרק. לאבד אהבה לדעתי זה כמו חולה שלא מקבל את התרופה שלו. נכון, אין לך תרופה עכשיו, אבל היא תבוא, ותבוא תרופה יותר מועילה וטובה. הולכים להיות ימים קשים, ימים של בכי ודמעות, כאבים פיזיים, חולשה וחוסר חשק לכלום. כל יום תנסה להרים קצת את הראש, לאט לאט, תנסה להתנתק כי גם הצד השני עושה את זה, תנסה לשכוח אותו, אבל לא את הטוב שהיה, כי הטוב הזה יתן לך כוח להבין שהוא יחזור עם מישהו אחר שירצה אותך ויקבל אותך, וירצו. "לפעמים צריך להגיע עד למיץ של הזבל בכדי שנוכל לעלות למעלה בחזרה". תתעודד, תהיה תקופה קשה אבל היא תעבור. הזמן יעשה את שלו, ובעזרתך הקטנטנה אתה תרפא את עצמך ותתגבר. יהיה טוב,תאמין בזה, ואני גם ממליץ שתכתוב כאן בפורום כי זה נותן קצת כוח וממלא אנרגיות.