The Perfect Nickname
New member
בבקשה עזרה......
אני בת 15, האמת היא שלראשונה אני נתקלת במילה "פיברומיאלגיה" והיא נשמעת לי די מפחידה ולא מובנת, אבל ראיתי את המילה "תשישות" ליד וזה ישר הדליק אצלי נורה אדומה... זה קצת ארוך, אבל חשוב לי להבהיר את עצמי. כבר בסביבות השנה אני סובלת מכאבי ראש כמעט תמידיים, חוסר ריכוז מוחלט בלימודים, תשישות ועיפות יתר. זה הגיע למצב שאני מחסירה בממוצע יום אחד בשבוע בלימודים - אני פשוט לא מסוגלת להתעורר, לא במודע, זה לא שאני לא רוצה ללכת לבצפר.....אני פשוט מרגישה שאני לא יכולה לזוז, הגוף כבד,כשאני מנסה להרים את הראש מתפרץ כאב ראש מחריד שגורם לי אוטומטית להניח אותו חזרה, וגם כשאני קמה איכשהו דבר שגורם לי לסבל רב, יש לי סחרחורות ואני לא מסוגלת ללכת ישר. כשאני בבצפר, אני לא מסוגלת להתרכז בשיעור, אני מניחה את הראש על השולחן ומחכה שזה ייגמר, אני נרדמת שיעור אחד ביום בממוצע. אני רוצה להדגיש את העובדה שהדבר לא נובע מעצלנות, או מאי רצון, זה פשוט ענין לא נשלט, אני פשוט מרגישה רע. ההורים שלי לא מסוגלים להבין את זה, הם חושבים שזה תלוי בי, שאני עושה בכוונה שאני מפונקת וילדותית וחסרת אחריות והכל "ענין של גיל ההתבגרות". כבר כמה פעמים הלכתי לרופא משפחה בקשר לכאבי ראש, אבל הוא לא מאבחן כלום ונמאס לי כבר, לאחרונה רציתי ללכת לעשות בדיקות דם כדי לברר, או יותר נכון להוכיח להורים שלי זה זאת אכן בעיה פיזית ולאבחן אותה, אבל למרבה האירוניה הבדיקות דם נעשות רק בשעה מוקדמת של הבוקר וכמה פעמים ניסיתי, ולא הצלחתי להתעורר, אבל אני ישתדל לעשות בהקדם. ויש את הענין הנפשי, אני סובלת מדכאונות מדי פעם אבל זה לא משהו כרוני, זה גם לא משהו שאני משתפת את ההורים שלי בו, יכול להיות שאיך אני שאני מרגישה מבחינה פיזית זה תסמינים פסיכוסומטיים לאיך שאני מרגישה מבחינה נפשית... זה עדין לא מקל עלי. אני פשוט לא יודעת מה לעשות, אני לא מבינה איך שאר הילדים בגילי מצליחים להתמודד עם הכל, ורק לי זה כל כך קשה. אשמח אם יהיו לכם הצעות, אם אני בכלל בפורום המתאים........
אני בת 15, האמת היא שלראשונה אני נתקלת במילה "פיברומיאלגיה" והיא נשמעת לי די מפחידה ולא מובנת, אבל ראיתי את המילה "תשישות" ליד וזה ישר הדליק אצלי נורה אדומה... זה קצת ארוך, אבל חשוב לי להבהיר את עצמי. כבר בסביבות השנה אני סובלת מכאבי ראש כמעט תמידיים, חוסר ריכוז מוחלט בלימודים, תשישות ועיפות יתר. זה הגיע למצב שאני מחסירה בממוצע יום אחד בשבוע בלימודים - אני פשוט לא מסוגלת להתעורר, לא במודע, זה לא שאני לא רוצה ללכת לבצפר.....אני פשוט מרגישה שאני לא יכולה לזוז, הגוף כבד,כשאני מנסה להרים את הראש מתפרץ כאב ראש מחריד שגורם לי אוטומטית להניח אותו חזרה, וגם כשאני קמה איכשהו דבר שגורם לי לסבל רב, יש לי סחרחורות ואני לא מסוגלת ללכת ישר. כשאני בבצפר, אני לא מסוגלת להתרכז בשיעור, אני מניחה את הראש על השולחן ומחכה שזה ייגמר, אני נרדמת שיעור אחד ביום בממוצע. אני רוצה להדגיש את העובדה שהדבר לא נובע מעצלנות, או מאי רצון, זה פשוט ענין לא נשלט, אני פשוט מרגישה רע. ההורים שלי לא מסוגלים להבין את זה, הם חושבים שזה תלוי בי, שאני עושה בכוונה שאני מפונקת וילדותית וחסרת אחריות והכל "ענין של גיל ההתבגרות". כבר כמה פעמים הלכתי לרופא משפחה בקשר לכאבי ראש, אבל הוא לא מאבחן כלום ונמאס לי כבר, לאחרונה רציתי ללכת לעשות בדיקות דם כדי לברר, או יותר נכון להוכיח להורים שלי זה זאת אכן בעיה פיזית ולאבחן אותה, אבל למרבה האירוניה הבדיקות דם נעשות רק בשעה מוקדמת של הבוקר וכמה פעמים ניסיתי, ולא הצלחתי להתעורר, אבל אני ישתדל לעשות בהקדם. ויש את הענין הנפשי, אני סובלת מדכאונות מדי פעם אבל זה לא משהו כרוני, זה גם לא משהו שאני משתפת את ההורים שלי בו, יכול להיות שאיך אני שאני מרגישה מבחינה פיזית זה תסמינים פסיכוסומטיים לאיך שאני מרגישה מבחינה נפשית... זה עדין לא מקל עלי. אני פשוט לא יודעת מה לעשות, אני לא מבינה איך שאר הילדים בגילי מצליחים להתמודד עם הכל, ורק לי זה כל כך קשה. אשמח אם יהיו לכם הצעות, אם אני בכלל בפורום המתאים........