בבקשה עזרה

[יסוריי מצפון]

בבקשה עזרה

אני לא ממש יודעת לאן לפנות עם בעייתי, אבל הנה פניתי לפסיכולוגיה, ואני חושבת שגם לפילוספיה יכולה אולי להיות מקום נכבד בנושא,אם נתעלם מהפרטים של הכדורים שציינתי.. אני רוצה לשמוע את דעתכם אם זה מוסרי,נכון והוגן הדרך של הוריי האם היא יעילה לטעמכם או כל מה שתרצו להביע... תודה רבה

 

[יסוריי מצפון]

ודבר נוסף שעלה במוחי

זה שאם על פי טענתם של הפגיעה שלי בפרטיות שלהם, אני חושבת שהאיסורים שלהם כמו שחברי יבוא לישון אצלי (לפחות בזמן הקרוב, ועד שהוא "יוכיח" את עצמו") מהווים כשלעצמם חדירה לפרטיות המינימלית שלי גם כדיירת בביתם(למרות שעל פי החוק אני מעל 18) וגם חדירה לפרטיות הזוגית שלי, השאלה היא איך אני יכולה להסביר להם דבר כזה, תמיד יהיה להם מה להגיד לי חזרה..ואני גם פוחדת שכל מילה שלי תחמיר את המצב.. בבקשה תעזרו לי אני ממש על קוצים ואני כבר לא יודעת מה לעשות, אובדת תקווה ועצות...

 

[עננית נוצה]

ללא יסורי מצפון

אני חושבת שיש להפריד בין שני גורמים: הראשון- משולש מערכת היחסים: את- הורייך- ארוסך. השני- את וארוסך. באשר לגורם הראשון: נראה כי את סובלת מאד מתחושותיהם של הורייך (ובמיוחד אמך) ביחס לקשר הזוגי שלך, וממעורבות היתר שלהם בקשר הזה. לדברייך, את "יודעת" כי "להורים יש קול פנימי והם בעלי אינטואיציה מה רע וטוב לילדם". ובכן, מדרך הטבע הוא שהורים דואגים לילדיהם וחפצים בעבורם לטוב ביותר. קול פנימי? אינטואיציה? אינני חושבת של"קול הפנימי" או ל"אינטואיציה" של ההורים, משקל רב מזה של ילדיהם- מה גם שאינך ילדה עוד... את צודקת מאד בטענתך: "אבל אני אדם בפני עצמי, ויש לי רצונות וקולות פנימיים משל עצמי". לדעתי, בעצם ההכרה הזו טמון המפתח להתמודדות מוצלחת עם הסיטואציה בה את נמצאת- וארחיב בעניין זה מיד. בין אם את גרה בבית הורייך ובין אם לא- אין לאמך את הזכות המוסרית להתעלל בך (!!!) באמצעות המילים בהן היא משתמשת כלפייך, או כלפי אופי הקשר שלך עם ארוסך. לא ציינת בדברייך אם יזמת שיחה עם אמך, ואם הבהרת לה לאיזו מצוקה נפשית נקלעת בעקבות מערכת היחסים הקשה בבית. באשר לעובדה שהורייך אוסרים על ארוסך לישון בביתם- לדעתי, בין אם הצדק עמם ובין אם לא- זוהי זכותם המלאה. שוב, שיחה עם ההורים- ואולי אפילו משותפת עם ארוסך- עשויה להביא לאיוורור רגשות, מצד שני צידי המתרס (את וארוסך- הורייך) ואולי להוביל לאיזו שהיא תובנה- בתנאי, כמובן, שכל אחד מהצדדים ישתדל לשמור על כבודו של הצד האחר ולא תיגררו לריב, שרק יחמיר את המצב הנוכחי. באשר לגורם השני (את וארוסך)- קראי שוב את הודעותייך בפורום "יעוץ פסיכולוגי". שימי לב באילו מילים את מתארת את מערכת היחסים עם ארוסך. משום מה לא מצאתי בתיאוריך אלה שום מילה טובה על הקשר הזה... אף מילה של אהבה... שום מילה של ציפייה לקראת מימוש הקשר... למה, בעצם, את שם אם כל מה שיש לך לומר על הקשר הזה, הוא שזהו קשר "רווי קנאה", אם את "חשה אבודה" גם כשאת נמצאת בחברתו?אם הוא "מייבש" אותך? נסי להשיב לעצמך (ואת מוזמנת לשתף): היכן כן טוב לך בקשר הזה? מהו אותו הדבר, בזכותו יש לך בסיס להאמין שמיסוד הקשר עם עבורך יהיה טוב עבורך? האם את נמצאת בקשר הזה רק כי הוא מספק לך מפלט מן הבדידות? מן הפחד להיות לבד? אך... האם אינך מרגישה בודדה בקשר הזה...? אם הקשר הזה ימומש או לא, הבחירה היא בידייך- ואך ורק בידייך. מוטב שתנסי לנטרל עצמך מהשפעת הורייך, להיות כנה עם עצמך ולענות לעצמך על השאלות: מה את באמת רוצה? מה את חושבת שנכון עבורך? להורים יש את יתרון ניסיון החיים, הם דואגים לך (אע"פ שלעתים הורים פועלים משיקולים זרים, כמו: מה יגידו השכנים... מה אני עצמי לא הגשמתי ורוצה שילדיי יגשימו... וכד'), אך את היא האחראית הבלעדית על חייך, על אופן עיצובם ועל האופן בו יראו. מראה החיים שלך הינו ויהיה מראה הבחירות שלך... הקדישי זמן למחשבה ובחרי לפי "הקולות הפנימיים" שלך, לפי לבך ולפי הבנתך... בהצלחה...

 

[יסוריי מצפון]

סליחה על ההודעה שהתאחרה

רציתי להודות לך מקרב לב על ההקשבה והאכפתיות והעצות שבאו מכל הלב. לא הייתי על המחשב זמן רב, הקושי הזה כבר מאחריי ועכשיו יש מלא קשיים חדשים שוב באותו נושא, אני אעדכן בהמשך הדרך אתכם כי מצאתי פינה חמה פה, ולכם יש פינה חמה אצלי בלב. תודה

 

[סינתטית אפריורית]

קודם כל, קחי נשימה עמוקה ו

תביטי על עצמך במראה (מה? אצלי זה עובד בצ'יק) ... יקירתי, את מתארת למרבה הפליאה , תחזיקי חזק כי זה הולך להיות קשה : מצב נורמאלי לחלוטין ודי שכיח (יאפ... ויפה שתיקה ) . את בגיל , שלא רק חוקית את מוגדרת בגירה לחלוטין , אלא גם נפשית ומגורים עם ההורים אינם עושים טוב לשני הצדדים. תראי, בואי ונסתכל קצת על התמונה הכללית, ככה בראיית-על ולא רק בראייתך ומנק' מבטך. אז מה יש לנו כאן: 1) הורים אוהבים ודואגים. 2) ילדתם בת ה- 24 שגרה עימם , מובטלת, שחושבת שיש לה נטייה להרס עצמי, טוענת שהיא חסרת ביטחון, טוענת שהיא ממעיטה בערכה המרגישה נחותה בקרב אנשים בעלי מקצוע או תארים. 3) חבר מזה כשנה וחצי שהפך להיות ארוס מזה כחמישה חודשים, עולה חדש מתורכיה. לטענת הארוסה , הוא פרימיטיבי, דל אמצעים, אמור לסיים תואר בהנדסת מכונות , קיימת תלות של הבחורה בארוסה. הארוס ישן הרבה בבית ההורים. 4) הילדה הייתה מספרת מידי פעם על מריבותיה עם הארוס להוריה . 5) האם מתנגדת לקשר . עכשיו תגידי לי את, מה לא בסדר בתמונה הזו?