בבקשה חייבת עזרה
אני באמת לא יודעת איך להתחיל לא רוצה שיהיה ארוך מידי אבל חייבת את עזרתכם אני בת 31 הייתי נשואה והתגרשתי ואני שלמה מאוד עם זה..לפני שנה הכרתי בחור מקסים בן 37 שהיינו ידידים וזה נהפך תוך חודשיים לאהבה והיה הכול טוב ויפה ופורח עד שאחרי חודשיים שלוש התחלתי להגיד לו מתי הוא מעוניין לכנס אלינו הביתה ולדבר עם ההורים שלי כי לזה תכננו אז כול הזמן היה אומר עוד שבוע ועוד שבועיים..וזה לא הייה בכלל אז נפרדתי ממנו חזרנו להיות ידידים לפי ההצעה שלי אחרי חודשיים מהפרידה היינו כאילו יענו ידידים אבל זה ממש לא היה כך..אחרי זה הוא אמר לי שוב שהוא אוהב אותי ואחרי חודשיים שוב אמרתי לו שהוא חייב לכנס אלינו הביתה ולדבר עם ההורים שלי ולבקש את ידי כי זה לא יכול להימשך כך "אני נוצריה וזה בעייה לצאת כול יום ללא מחויבות" יש לציין שהוא בחיים לא חשב על חתונה "זה מה שהוא אומר" ורק איתי כן הוא סיפר להורים שלו על הקשר שלנו ולא הייה התנגדות אז אמרתי לו שהוא חייב לבוא אלינו הביתה והוא שוב נלחץ ושוב רצה שבוע אחרי שבוע והכול סתאם מריחה של זמן..והוא אומר שהוא באמת ניסה לחשוב על חתונה איתי ופעמיים הוא ניסה אבל לא הולך לו הוא מרגיש נחנק שהוא מדבר על זה או חושב על זה..יש לציין שאח שלו תחתן בגיל 47 יש לו עוד אח בן 43 ולא נשווי ואבא שלו נפטר שהייה בגיל 9 האמת אני לא יודעת אם זה קשור. יש לציין שהוא בחור מאוד טוב ולא מחפש קשר של סתאם ובמיוחד איתי איתי לא הייה שום ניסיון לקשר מיני וזה אומר הרבה במגזר אצלנו.. אני נפרדתי ממנו לאחר שבפעם השניה אמר לי שהוא שוב נלחץ ושהוא לא יכול...אני מאוד נשברתי מזה כי אהבתי אותו מאודדדד... אני דיברתי איתו על טיפול פסיכולוגי בשבילו...האם כידאי?האם זה יעזור? הבחור הזה אומר לי אחרי חודש וחצי שאנחנו פרודים שטוב לו כך טוב לו להיות לבד בלי לחצים הוא לא יוצא מהבית רק עבודה וטלויזיה.. אני באמת לא יודעת מה לעשות לחזור להיות ידידה שלו שוב??? די נמאס לי מזה אני אוהבת אותו ואני יודעת שהוא אהב אותי.. מה לעשות ?????
אני באמת לא יודעת איך להתחיל לא רוצה שיהיה ארוך מידי אבל חייבת את עזרתכם אני בת 31 הייתי נשואה והתגרשתי ואני שלמה מאוד עם זה..לפני שנה הכרתי בחור מקסים בן 37 שהיינו ידידים וזה נהפך תוך חודשיים לאהבה והיה הכול טוב ויפה ופורח עד שאחרי חודשיים שלוש התחלתי להגיד לו מתי הוא מעוניין לכנס אלינו הביתה ולדבר עם ההורים שלי כי לזה תכננו אז כול הזמן היה אומר עוד שבוע ועוד שבועיים..וזה לא הייה בכלל אז נפרדתי ממנו חזרנו להיות ידידים לפי ההצעה שלי אחרי חודשיים מהפרידה היינו כאילו יענו ידידים אבל זה ממש לא היה כך..אחרי זה הוא אמר לי שוב שהוא אוהב אותי ואחרי חודשיים שוב אמרתי לו שהוא חייב לכנס אלינו הביתה ולדבר עם ההורים שלי ולבקש את ידי כי זה לא יכול להימשך כך "אני נוצריה וזה בעייה לצאת כול יום ללא מחויבות" יש לציין שהוא בחיים לא חשב על חתונה "זה מה שהוא אומר" ורק איתי כן הוא סיפר להורים שלו על הקשר שלנו ולא הייה התנגדות אז אמרתי לו שהוא חייב לבוא אלינו הביתה והוא שוב נלחץ ושוב רצה שבוע אחרי שבוע והכול סתאם מריחה של זמן..והוא אומר שהוא באמת ניסה לחשוב על חתונה איתי ופעמיים הוא ניסה אבל לא הולך לו הוא מרגיש נחנק שהוא מדבר על זה או חושב על זה..יש לציין שאח שלו תחתן בגיל 47 יש לו עוד אח בן 43 ולא נשווי ואבא שלו נפטר שהייה בגיל 9 האמת אני לא יודעת אם זה קשור. יש לציין שהוא בחור מאוד טוב ולא מחפש קשר של סתאם ובמיוחד איתי איתי לא הייה שום ניסיון לקשר מיני וזה אומר הרבה במגזר אצלנו.. אני נפרדתי ממנו לאחר שבפעם השניה אמר לי שהוא שוב נלחץ ושהוא לא יכול...אני מאוד נשברתי מזה כי אהבתי אותו מאודדדד... אני דיברתי איתו על טיפול פסיכולוגי בשבילו...האם כידאי?האם זה יעזור? הבחור הזה אומר לי אחרי חודש וחצי שאנחנו פרודים שטוב לו כך טוב לו להיות לבד בלי לחצים הוא לא יוצא מהבית רק עבודה וטלויזיה.. אני באמת לא יודעת מה לעשות לחזור להיות ידידה שלו שוב??? די נמאס לי מזה אני אוהבת אותו ואני יודעת שהוא אהב אותי.. מה לעשות ?????