בבקשה, די.
לא כיף להיות פה, במקום שאף אחד לא מבין. גדלת ובראש מחשבות על המילים של אמא, על אותם האנשים שלא אוהבים לריב, יפי נפש. ולך תסביר לאנשים שאתה כזה, שמילה קטנה יכולה להרוס לך יום שלם. רק שלא יחשבו שאתה סתם יפה נפש. כי אתה לא. פשוט כואב לך כל כך. והכאב הזה, עד לקצה האצבע הוא מגיע, מכאיב ופוגע. רק לא לריב. רק לא לכעוס. רק לאהוב. בבקשה. ואתה מוכן לבקש סליחה גם אם לא פגעת, גם אם הם מעולם לא ביקשו ממך סליחה-וגם זה כואב לא פחות ממילה שנאמרה. מה שלא נאמר. לך תסביר לאנשים שאתה כזה. מי יבין. מי ינסה להקשיב. ולמה כל המילים האלו שמתבזבזות לחינם, בלאו הכי לא יבינו אותך. איך תסביר שאתה לא יכול לשנא, לא מבין איך בכלל אפשר להמשיך לכעוס גם אחרי כמה ימים... זה לא אפשרי. וככה ממשיכים לרמוס אותך. כולם מדברים על שלום, אבל אף אחד, בתוך תוכו,לא מבין איך אפשר לעשות אותו. לא באמת מאמין שאפשר לחיות בלי לשנא. אתה לא מבין איך אפשר לחיות במלחמה, כשכל מילה שנאמרת היא כמו כדור 9 מ"מ בלב. בבקשה, רק שיפסיקו. אתה מתחנן בלב. נמאס לך כבר שרומסים אותך, שעולים עלייך יותר מאחרים כי אתה לא מסוגל לצעוק בחזרה, כי אין לך את הכח הזה להכאיב. כי המשקל של הכאב גדול עלייך, ואין לך כח או חשק לפתח פה בעוד מלחמה קטנה בין שני אנשים. לא כיף להיות פה, במקום כזה שאף אחד לא מבין אותך... זה כואב וזה רומס וזה גומר אותך לאט, לאט... אבל מי בכלל ינסה להבין. בבקשה, די.
לא כיף להיות פה, במקום שאף אחד לא מבין. גדלת ובראש מחשבות על המילים של אמא, על אותם האנשים שלא אוהבים לריב, יפי נפש. ולך תסביר לאנשים שאתה כזה, שמילה קטנה יכולה להרוס לך יום שלם. רק שלא יחשבו שאתה סתם יפה נפש. כי אתה לא. פשוט כואב לך כל כך. והכאב הזה, עד לקצה האצבע הוא מגיע, מכאיב ופוגע. רק לא לריב. רק לא לכעוס. רק לאהוב. בבקשה. ואתה מוכן לבקש סליחה גם אם לא פגעת, גם אם הם מעולם לא ביקשו ממך סליחה-וגם זה כואב לא פחות ממילה שנאמרה. מה שלא נאמר. לך תסביר לאנשים שאתה כזה. מי יבין. מי ינסה להקשיב. ולמה כל המילים האלו שמתבזבזות לחינם, בלאו הכי לא יבינו אותך. איך תסביר שאתה לא יכול לשנא, לא מבין איך בכלל אפשר להמשיך לכעוס גם אחרי כמה ימים... זה לא אפשרי. וככה ממשיכים לרמוס אותך. כולם מדברים על שלום, אבל אף אחד, בתוך תוכו,לא מבין איך אפשר לעשות אותו. לא באמת מאמין שאפשר לחיות בלי לשנא. אתה לא מבין איך אפשר לחיות במלחמה, כשכל מילה שנאמרת היא כמו כדור 9 מ"מ בלב. בבקשה, רק שיפסיקו. אתה מתחנן בלב. נמאס לך כבר שרומסים אותך, שעולים עלייך יותר מאחרים כי אתה לא מסוגל לצעוק בחזרה, כי אין לך את הכח הזה להכאיב. כי המשקל של הכאב גדול עלייך, ואין לך כח או חשק לפתח פה בעוד מלחמה קטנה בין שני אנשים. לא כיף להיות פה, במקום כזה שאף אחד לא מבין אותך... זה כואב וזה רומס וזה גומר אותך לאט, לאט... אבל מי בכלל ינסה להבין. בבקשה, די.
