כה נכון במיוחד באזור רגיש זה
התנסיתי עם רופא אחד גרוע, כירורג שלא ראה כלום, לא הרגיש כלום, אבל בשביל לראות טוב יותר, הוא הכאיב בצורה שהוא לא הבין למה אני מתפתל מכאבים ורוצה לשכב אח"כ אצל האחיות... הוא פטר את עצמו בכתיבת הפנייה לגסטרו לשקול קולנוסקופיה. הגסטרו התורן הבין שדימום טרי באסלה לא מצריך קולנוסקופיה והוא הסתפק בסיגמואידיסקופיה, הבדיקה בגלל שהיא קצרה (40 ס"מ) מבוצעת רק תחת משחת [עזראקאין], הרופא היה נפלא, החדרת האנדוסקופ לא הורגשה, הטיול קצת הציק בגלל הגזים של הבדיקה, אך הרופא עודד אותי והיה לבבי, בסוף הבדיקה הוא אומר שהוא לא ראה כלום וכנראה שסיבת הדימום היא...והוא הראה לי את הטחורים על המסך.... וזה קשור לכירורג ולא אליו.
לאחר מריבות עם המזכירות הלכתי לרופא אחר, שהיה מודע לסבל שיש בבדיקות החודרניות כולל אנוסקופיה, הוא דווקא ראה שם דברים , מעניינים מאוד, נתן טיפול בשני קורסים. עברתי לדרום, בב"ש להבדיל יש פרוקטולוגים. לא כל כירורג כללי יכול לחטט. הראשון שהגעתי אליו, היה קצר סבלנות באבחנה ואבחן משהו שהיה מנוגד למה שחשבתי בפנים [טחורים אחרי מפגש םתאום פיסורה- וזה לא תאם לתלונות של פיסורה]., מה גם שהוא לא הפנים שיש חוק זכויות החולה ולא טרח לשוחח בטון נעים. ביקשתי וקיבלתי לעבור לשכנו.
שכנו פשוט מלאך. למרות שהוא בדק בתנוחה קצת אחרת מכולם, אך הבדיקה אצלו הייתה הכי קלהוטפו טפו טפו הוא פתר את כל הבעיות ולתמיד!!! בהתחלה ניסה נרות ומשחה במשולב, כל הזמן הקפיד לשאול על התזונה ולכעוס שהתזונה לא מתאימה - בניגוד לאחרים הוא לא רשם לי פרפין לשתייה הוא כמו הרופא השני האמינו בסיבים או פגלקס. הוא ביצע קשירות, ניהול מעקב לאחר כל ניסיון טיפולי ובסוף אכן הגיעה פיסורה אמיתית שהתאימה גם לתסמינים, הטיפול השמרני לא עזר והוא אמר שגם ניתוח לא יעזור, כי המפתח הוא בתזונה, ויש מקרים שזה חוזר (בניגוד לכירורגים מנתחים שמספרים את הסיפור ש95% שזה לא חוזר), הוא בסוף נתן זריקה שהרפתה את השריר החלק ומאז שלום ותודה לאל הכל עבר...
הצואה המשיכה להיות קשה, אך בדיקור סיני בסוף הצלחנו למגר את העצירות והצואה הקשה למשהו יותר רך...