בבקשה אל תצעקו עליי

JustSomeone00

New member
היי

קודם כל ממש תודה על התגובה, זה טוב שיש מי שמבין.. ולשאלה שלך- אני לא בדיוק יודעת איך לטפל בזה.. היו לי השנה כמה פגישות עם איזה פסיכולוגית אבל לא התחברתי אליה כל כך ולשיטה שלה אז לא הלך.. יש לך טיפול מסוים או משהו להמליץ ?
 
סימנים כחולים זה חלק מחיי

גם בנפש גם בגוף, המקרה הכי קשה היה שרפו אותי במגהץ שהתפרעתי.
כל השאר זה באמת היה דברים קלים, אני לעומתך החזרתי הייתי אלים.
ראיתי הרבה דברים ראיתי את אחותי גוססת לאבי שלי בידיים התעללו בי
מינית שהייתי ילד ועברו על זה בשתיקה המורות ורוצה לדעת משהוא?
לא כדאי לפגוע זה חיזק אותי מאוד, אני לא הייתי רוצה שזה לא יקרה זה
כישל אותי ולא שונא או כועס היום על הורי לא זוכר מה היה בעני הם הורים טובים.
&nbsp
לא ראיתי את אבא עד שהייתי בן 11 כי הוא עבד ורצה להרוויח כסף, אני
הייתי אם אמא אני זוכר שחטפתי באופן קבוע מכות אם החגרוה, הורים שלי
הם לא באו מרקע לא טוב, אני בא משפחה טובה אולי הטובה ביותר שאני
ראיתי.
&nbsp
אם עבר מפואר אם שורושים חזקים, אני יכלתי לקבל מה שרציתי באופן פיזי.
סבא שלי יכל לקנות לי הכל,אבל אני חייתי בכלא אצלנו אין דבר כזה לספר לאף אחד.
לא למשטרה לא למורה, זה חוק בל יעבור אני מדבר על משפחה של אבא.
&nbsp
סבתא אמרה לי תלונן במשטרה כי היו לי כחולים בכל הגוף פחדתי לספר כי יקחו אותם
לכלא,היום אני מבין שזה לא היה עוזר המשטרה לא תערב מי שסבא שלי קשור עליו
יעלם עין, זה לא הולך ככה ואת כוחו אני יודע לאחר שאני הסתבכתי והוא עזר לי כמו
שהוא עוזר לכל שאר המשפחה, "אחד בשביל אחד וכולם בשביל אחד" זה מוטו.
&nbsp
היום אני יודע שלא משנה מה עשו לי, אני ימשך לאוהב אותם ממש יאוהב אותם.
לא מרגיש שנתנו אהבה לא מרגיש אמרו מילה טובה לא משנה כמה הייתי השייגי כמה
הצטיינתי,חשבתי שכאשר אני היה מצטיין בלימודים הם היו גאים בי גם שיכלתי לעשות
&nbsp
תואר בתמטיקה בגיל 15.5 זה לא ממש עזר כי לא ספרנו לאבא כי אם הוא היה יודע
שיש לי אפשרות. הוא לא היה מוותר לי ומכריח אותי כמו שעשה לי בכיתה י שפרשתי.
וזרק אותי מהבית אני סלחתי לו כי לא כעסתי, אני ניסתי להתאבד באופן מכוון 4 פעמים\
&nbsp
אולי יותר, אבל מתי ידעת שהם אוהבים אותי? שאבא בא לבית חולים והיה איתי כל הלילה.
רחץ אותי היה איתי 24/7 הבנתי שהוא אוהב אותי מאוד, ואז גילתי כמה הוא רגיש למרות
הכל,הוא היה ילד מוכה גם הוא לא יודע מזה אחרת,אבא שלו היה איש חזק שרצה שהכל ילך
כמו שהוא רוצה, היה איש קשוח שלא רק הילדים אלה גם כל המשפחה וגם מחוץ לה.
&nbsp
היו מכבדים אותו, לפי דעתי הם פחדו הוא אמנם איש צנוע ולא רברבן אבל הוא עשה הרבה
דברים, בו נגיד יש שלוש סוגים של אנשים פושע קטן שפועל בניגוד לחוק פושע בנוני שעקוף את החוק
הוא פושע גדול שפעול באמצעות החוק נגד החוק יש סוגים גם של אנשים כאלו אם אתם מבינים את כוונתי.
&nbsp
ואני לא יפרט יותר, לכן אני די כלוא אפילו שניסיתי לאיים על אבא שלי הוא צחק עלי.
ואמר שזה לא יעזור לי ולא יאמנו לי וגם הוא יכול לדואג שזה יקרה, הוא לא אמר במפורש
אבל ככה הבנתי, אבל אני לא אתפלא.
&nbsp
אז רק שתדע,אני יכול להזדהות איתך וזה דבר נדיר כי אני כבר די נטול רגשות.
אבל זה הזיז לי קצת משהוא בלב אז תודה לך, כל כך רציתי להרגיש ובזכות מה שכתבת
הצלחתי תודה רבה.
&nbsp
מקווה שהיה לך טוב בהצלחה.
 
אני ממליץ לך על CBT

שהוא טיפול שעוסק בהווה ובעתיד
ומתייחס למצוקות ולקשיים
במטרה להביא לשינוי.

אחד הנושאים שעליהם יתבסס הטיפול הוא של למידת אסרטיביות
שמשמעה -
ללמוד לעמוד על שלך ועל הזכויות שלך,
בלי לפגוע בזכויות של אחרים.
האסרטיביות מתבטאת בעיקר ב -
1. יכולת להגיד "לא" בלי להרגיש אשמה
2. יכולת לבקש עזרה.

הסיביטי מברר את העבר ומתייחס אליו רק במידה והוא רלבנטי,
ואיננו יוצא למשימות של חפירות "ארכיאולוגיות" של העבר הרחוק.
מטפלים מוסמכים תוכלי למצוא ברשימת מטפלים מוכרים
באתר של איט"ה
(איגוד ישראלי לטיפול התנהגותי קוגניטיבי)
 

צומחת23

New member
|קצת נדחפת..| במטרה לעזור


יש את שגית סאינה שהיא מטפלת בדברים כאלה ובגילאים אלו. המיוחד בה שהיא יודעת להתחבר לכולם...... את יכולה להיפגש איתה היא מדהימה בהצלחה!
 

JustSomeone00

New member
בבקשה אל תצעקו עליי

טוב אז זה שוב קרה לי.. לא מזמן במקיף המורה שלי צעקה עליי כי הפרעתי, ולקחתי את זה ממש קשה.. התחלתי פשוט לרעוד ולבכות. זה לא פעם ראשונה. שמתי לב שכל פעם שצועקים עליי או שאני מתווכחת עם מישהו אני מתחילה להרגיש מאויימת והתגובה חוזרת על עצמה- רעידות ללא שליטה ובכי , לפעמים אפילו קושי לנשום.. ניסיתי להבין מאיזה נקודה בדיוק זה בא לי, סיפרתי פה כבר בעבר שסבלתי מילדות קשה שהיו מכים אותי ושהיו תמיד מריבות קשות בין ההורים.. ניסיתי להיכנס לזה לעומק ושחזרתי בראש את סיטואציות של צעקות מהילדות, כל פעם שהיו צעקות זה לא היה נגמר בטוב בוא נגיד.. ישר כשעלה לי הזיכרון של אמא שלי מתעצבנת עליי (על שטויות) והייתה צועקת כל מיני דברים.. לפעמים שהיא תהרוג אותי, או משפטים כמו חכי אם אני יתפוס אותך.. והייתי בורחת וכשהיא הייתה תופסת אותי היא הייתה מכה אותי.. בחגורות או שעם הידיים ומכות ממש קשות.. כשנזכרתי בזה ישר התחלתי לבכות רק מהזיכרון של הסיטואציה החסרת אונים שהייתי בה, ילדה קטנה מןל אישה בוגרת שלא יכלתי מולה והפחד ישר עוטף אותי.. יכול להיות גם שזה נובע מהמצב התמידי של ההורים שלי שהיו בינהם צעקות וישר במין רפלקס הייתי קמה ישר להגן על אמא מהפחד שהוא ירביץ לה כמו שכבר עשה בעבר ושהיא התעלפה וחשבתי שהיא מתה.. (עוד טראומה) בקיצור יש לי סוג של חרדה ממצבים כאלה של צעקות וריבים שאני ישר נכנסת למין התגוננות של פחד שיפגעו בי או שאני יראה דברים שיזכירו לי תמונות מהעבר ואני פשוט יתמוטט.. אני לא יודעת איך להתמודד עם זה.. זה בא לי גם בדברים הכי קטנים החרדה הזאת.. הייתי רוצה אולי עצה איך אני יכולה להשתלט על זה.. וסתם לציין כיום אני בת 17 אם זה משנה..
 
מבת 7 לבת 17

ל JustSomeone00 שלום
וברוך שובך לפורום,
מה שאת מתארת מדגים את ההשפעות של טראומות העבר,
שמעלות רגשות ודרכי התמודדות מהעבר
(לומדים מניסיון)
צעקות (אלימות מילולית) הקדימו אלימות פיזית במקרים רבים בעבר,
כשעוד היית קטנה,
ונסיון העבר לימדאותך שככה זה,
דצריך לצפות להמשך בצורת אלימות פיזית.
התחינה "בבקשה אל תצעקו עלי" יוצאת מפיה של בת ה 7
שבינתים נהייתה בת 17
שכבר פחות אפשרי להכות אותה,
ולכן בהדרגה הקריאה תהיה
"בבקשה אל תצעקו עלי !"
ותמשיך לדרישה
"אל תצעקו עלי !!!" (דרישה ולא בקשה)
כי זו זכותי שלא יצעקו עלי
ולא אסכים לכך יותר!
 

JustSomeone00

New member
היי

הבעיה שאני לא יודעת להבחין מתי זה מצב סכנה או לא , כמו הדוגמא שהבאתי עם המורה, זה נורמאלי לפעמים שמורים צועקים אם אני יפריע וכדומה, וגם אם אני ידרוש שלא יצעקו עליי ויילחם אז כשאני מנסה להירגע חוזרות אותם תגובות.. ואני לא יודעת איך להיפטר מהם
 
בואי נחשוב מהראש

אני מבין את ההשפעה של חוויות העבר
ואת האוטומטיות של הפעלת הפחד,
אבל ברמה המציאותית -
צעקות היום לא יביאו לאלימות פיזית.
מורה לא זכאית, ועלולה להינזק מאוד,
אם היא תנקוט באלימות פיזית כלפיך.
עלייך להפנים זאת,
וכאשר יש התחלה, ולו קטנה ביותר, של פחדים,
ישר לשפוך "מים קרים" של היגיון
ולזכור שהסכנה חלפה.
תרגולים חוזרים כאלה, יביאו בהדרגה לשינוי.
למטופל שלי אפילו הייתי משמיע הקלטות של צעקות
או מציע לו להיכנס ליו-טיוב ולחפש הקלטות של צעקות,
ולשמוע אותם כזמן שהוא עושה הרפייה.
אבל כיון שכאן זה לא טיפול,
אז אנחנו מדברים על ההבטים העקרוניים.
 
למעלה