בבוקר.
הייתי בן 17 אז. עבדתי במינימרקט בשכונה. כל בוקר ב-5.30 הייתי מגיע כדי להכניס את ארגזי החלב והלחם, לשטוף את הרצפה ולהכין את המעדניה (של בגבינות, הנקניקים והחמוצים) לבואם של הקונים. בערך בשעה 6.30 הן מתחילות לזרום...טיפין טיפין. נשים בוגרות, סתורות שיער, עיניהן הלומות שינה, רכות, חמות, לבושות בגדי שינה ובית, חולצותיהן הגדולות מונחות ברישול על גופן, מכנסי טרייניג ארוכות, קפקפים ונעלי בית, נטולות איפור, נטולות חזיה. מביט בהן מהצד הן פוסעות בין המדפים גוררות רגליים נעות באצלתיים עיניהן חצי עצומות פשוטות כל כך רכות כל כך חמות כל כך שדיהן נעות מתחת לחולצה מצד לצד והפטמות מזדקרות מבעד לבד מפאת החיכוך. ניגשות לארון הלחם נוגעות בלחם הריחני מריחות אותו. ממשיכות למקרר החלב כל הרמת יד למדף הגבינות הגבוה חושפת את בשרן מצמידה את בד החולצה לגופן לשדיהן צינת מקרר החלב מזקירה את פטמותיהן הבשרניות. הן באות אלי...נעמדות מולי. מבקשות שאפרוס להן קולן צרוד ושקט פניהן הרכות נטולות איפור בשרן חם מזמין כל תנועה שלהן גורמת לשדיהן לנוע לפטמותיהן להזדקר אני מחייך מביט בהערצה רוצה לחבק אותן את כולן להשאב אל גופן אל חומן אל רכותן אל שדיהן המלאים אל פטמותיהן הזקורות להכנס מתחת לחולצה הגדולה לנשק אותן לחבק אותן. הן עוברות לקופה, משלמות. אני, מרחוק, מביט בהן בהערצה, בתשוקה, בכמיהה. נשים בוגרות, סתורות שיער, עיניהן הלומות שינה, רכות, חמות, לבושות בגדי שינה ובית, חולצותיהן הגדולות מונחות ברישול על גופן, מכנסי טרייניג ארוכות, קפקפים ונעלי בית, נטולות איפור, נטולות חזיה.
הייתי בן 17 אז. עבדתי במינימרקט בשכונה. כל בוקר ב-5.30 הייתי מגיע כדי להכניס את ארגזי החלב והלחם, לשטוף את הרצפה ולהכין את המעדניה (של בגבינות, הנקניקים והחמוצים) לבואם של הקונים. בערך בשעה 6.30 הן מתחילות לזרום...טיפין טיפין. נשים בוגרות, סתורות שיער, עיניהן הלומות שינה, רכות, חמות, לבושות בגדי שינה ובית, חולצותיהן הגדולות מונחות ברישול על גופן, מכנסי טרייניג ארוכות, קפקפים ונעלי בית, נטולות איפור, נטולות חזיה. מביט בהן מהצד הן פוסעות בין המדפים גוררות רגליים נעות באצלתיים עיניהן חצי עצומות פשוטות כל כך רכות כל כך חמות כל כך שדיהן נעות מתחת לחולצה מצד לצד והפטמות מזדקרות מבעד לבד מפאת החיכוך. ניגשות לארון הלחם נוגעות בלחם הריחני מריחות אותו. ממשיכות למקרר החלב כל הרמת יד למדף הגבינות הגבוה חושפת את בשרן מצמידה את בד החולצה לגופן לשדיהן צינת מקרר החלב מזקירה את פטמותיהן הבשרניות. הן באות אלי...נעמדות מולי. מבקשות שאפרוס להן קולן צרוד ושקט פניהן הרכות נטולות איפור בשרן חם מזמין כל תנועה שלהן גורמת לשדיהן לנוע לפטמותיהן להזדקר אני מחייך מביט בהערצה רוצה לחבק אותן את כולן להשאב אל גופן אל חומן אל רכותן אל שדיהן המלאים אל פטמותיהן הזקורות להכנס מתחת לחולצה הגדולה לנשק אותן לחבק אותן. הן עוברות לקופה, משלמות. אני, מרחוק, מביט בהן בהערצה, בתשוקה, בכמיהה. נשים בוגרות, סתורות שיער, עיניהן הלומות שינה, רכות, חמות, לבושות בגדי שינה ובית, חולצותיהן הגדולות מונחות ברישול על גופן, מכנסי טרייניג ארוכות, קפקפים ונעלי בית, נטולות איפור, נטולות חזיה.
