בא לכם לחפור איתי קצת?

בא לכם לחפור איתי קצת?

דאגוש הכניסה אותי למצב רוח מהורהר, ואולי היו כבר שרשורים בנושא הזה, אבל הוא מעניין אותי עכשיו.

מה אתם חושבים, אנשים הם טובים או רעים?
 

poseidon111

Active member
ללא ספק בליבי, רעים. עכשיו תני לי להסביר

ולסייג (פומה בתגובה "מה זה ההכללות האלו. איך אפשר להגיד כך על כולם. כך אותי בתור דוגמא למשל, אני...).
רעים לא במובן שכולם נולדים עם רצון להרוג ולפגוע באחרים, אלא שלו לא היו מחסומים חוקיים, רמת הפשע היתה נוסקת באלפי אחוזים.

ההסתייגות מתייחסת להכללה שעשיתי כמובן. אני מדבר על האדם הממוצע. כמובן שיהיו חריגים. בכל קבוצה יש חריגים.
 


סליחה שאני צוחקת בשעות קשות כאלה, אבל ההערה שלך על פומה פשוט קרעה אותי
זה כל כך נכון...
 
צודק

תמיד שאני מדברת על הנושא הזה אני נזכרת ב'בעל זבוב'. מצד שני כל המוסדות שבני-האדם בנו על מנת להגן עליהם מעצמם וכל מיני אמנות חברתיות למיניהם מוכיחות שכן יש שאיפה והערכה לטוב. אבל מצד שני אני זוכרת שפעם דיברנו על זה ואמרת לי שזה פשוט כי אנשים דואגים לעצמם ולביטחון שלהם ולכן הם מוכנים להתחייב לא לפגוע באחרים בתמורה לזה שלא יפגעו בהם.
 

poseidon111

Active member
מכיון שהאדם הוא יצור חברתי ומכיון שנקודת

המוצא היא "לא אפגע בך אם לא תפגע בי", הרי מאזן האימה ביניהם נשמר.
הרציונל הוא אגואיסטי בלבד.
 
יצר האדם רע מנעוריו

ה"טוב" רק נרכש עם הזמן. אין יצר טוב. אין גיבור כמו זה הכובש את יצרו.
 

רינתי77

Well-known member
אני לא חושבת שזאת שאלה של טוב או רע.

בבני אדם יש גם טוב וגם רע. יש לנו היכולת לעשות טוב וגם
יכולת לגרום רע. העניין הוא שבני אדם הם מטבעם אופורטוניסטים.
תלוי במצפון האישי אם ינצלו הזדמנות לעשות טוב או רע( במיוחד אם
הם חושבים שיוכלו לחמוק מעונש).
 
מסכימה איתך ועם כולכם

שזה לא כזה דיכוטומי. אבל דבר מעניין הוא שבדרך כלל לאנשים בקבוצה יש נטייה להיות יותר רעים. או לא לעזור. כמו המקרה המפורסם של קיטי ג'נובזה שמלא אנשים צפו בה נרצחת ואף אחד לא עשה כלום. או מעשי לינצ'ים למיניהם.

שמעתי פעם משפט יפה: "אדם אחד הוא מלאך, קבוצת אנשים היא שטן".
 

רינתי77

Well-known member
זה קורה בגלל שברגע שאדם נמצא בתוך

קבוצה, הוא מרגיש אחריות מופחתת למעשיו, בבחינת "אני עושה
מה שכולם עושים" ואז הוא מרשה לעצמו לתת דרור לדחפיו האלימים.
מה גם שבתוך קבוצה הוא מרגיש יותר בטוח מפני ענישה עתידית.
 
כן וגם שהוא בקבוצה עם הרבה אנשים

ורואים פשע הוא בטוח שמישהו אחר כבר ידאג לדווח. ככה כל אחד חושב ובסוף אחד לא עושה כלום. אפקט המתבונן מהצד.
 

somewoman

New member
רעים.

את הטוב מנכסים עם הזמן, עם הניסיון בחיים, עם הלמידה של הלב..
תמיד יהיו כאלה שלא ידעו להחכים..
 
טבע האדם רע מיסודו? האמת, זו

אחת הסוגיות היותר סתורות שנתקלתי בהן.
תלוי את מי שאת שואלה, לילושה. ומהי הפרשנות והפילוסוף/סוציולוג/פסיכולוג
המועדף עלייך.
ככלל, אוכל לומר לך שמנג דזה טען כי טבע האדם טוב מיסודו, ומנגד
שון דזה טען את ההיפך הגמור, כי טבע האדם רע מיסודו.
כלומר קיימות שתי אסכולות מנוגדות זו לזו.
כמעט יום יום אנו שומעים, נתקלים במעשהם של בני האדם. לא מעט מהמעשים הללו הם מעשים המוגדרים על ידי החברה כמעשים קשים, רעים, אנו פוגשים באירועים אילו, מי בעזרת התקשורת, מי באמצעות עבודתו ומי באופן ישיר.
מי שמחפש לגרסתי גישת ביניים טועה. נכון, לא הכל שחור או לבן אך יש נקודת התחלה, טוב או רע, כל גישת ביניים מנסה לתת הסבר לנקודת התחלה קיימת ומעניין מהי נקודת ההתחלה הנכונה?
למרות השאלה בפסקה הקודמת לי באופן אישי יש גישה מגובשת באשר לטוב ליבו של האדם. גישת האינטרסים, שגם היא אגב באה לתת הסבר לגישה כי האדם הוא יצור רע מיסודו. כל דבר טוב שנעשה, נעשה מאינטרס מסויים, כמו כמעט כל דבר בחיינו. יש מי שיחשוב כי זוהי גישה קשה, לא פרופרציונלית ואפילו קיצונית.

על מנת לענות לשאלה כדאי קודם לענות על שלוש שאלות מתבקשות:
האחת: כמה מחשבות רעות עלו לכם בראש כך סתם כלפי אחרים מבלי שיש לכך הצדקה ממשית?

השניה: כמה מעשים טובים עשית ומה האינטרס העומד מאחורי המעשה? חשוב כי לא תביטי על המעשה באופן שיטחי ובאמת תנסי לנתח מה הוביל אותך למעשה.

שלישית: תנסי לחשוב על מספר אירועים ברוטאלים, אכזריים שהגיעו אלייך באמצעות התקשורת, והתוצאה הייתה כה קשה וחשבת לעצמך איך לעזאזל היה אפשר לעשותם?
 
אני באמת מזדהה עם גישת האינטרסים

אם להיות לגמרי כנה עם עצמי. יחד עם זאת היא נראית לי גישה מעט צינית וקרה לגבי אלטרואיזם למשל. כלומר גם כשאני עושה טוב לאחרים זה בסופו של דבר להרגיש טוב עם עצמי. יש בזה מעט אמת, אך לדעתי זה עושה רדוקציה מסויימת למונח.

לגבי מחשבות רעות, יש לי כל הזמן. מודה שגם היו פעמים שכעסתי כל כך שהתחשק לי להרוג מישהו.

לגבי החדשות אני תמיד מזדעזעת איך אנשים מסוגלים לעשות דברים כאלה נראים כמו זה שבתמונה.
 
מאמי שלי, אנחנו יצורים אגואיסטים

כל מעשה נועד בראש ובראשונה לספק את צרכינו שלנו.
בין אם נרצה ובין אם לא. גם בשם הערך הגדול, אלטרואיזם.
 

Anna begins cc

New member
האדם הוא יצור שדואג בראש ובראשונה

לאינטרסים שלו.

עם הזמן אנחנו מלמדים את עצמנו מה האינטרסים שלנו, למה אנחנו זקוקים, ומה הדרך הנכונה להשיג את זה,
ואנחנו פועלים בהתאם.
(את הדרכים אנחנו לרוב לומדים מהסביבה שלנו, מההורים, מהחברה..)
אם אנחנו זקוקים לחום וחיבה נהיה אנשים נעימים ואדיבים כי למדנו שזה מביא לנו את החיבה שאנחנו זקוקים לה,
אם אנחנו טיפוסים חומריים שזקוקים לכסף או למותרות נלמד את עצמנו לעבוד קשה או לרמות, לעשות מניפולציות או אפילו לגנוב כדי לקבל את מה שאנחנו זקוקים לו..
כל מעשה שנעשה, בין אם הוא נתפס ע"י החברה כטוב או כרע, נעשה קודם כל כדי לשרת אותנו.
אז אני לא חושבת שיש איזה יצר פנימי טוב או רע,
או שיש גרעין שולט של תכונה מסויימת בתוכנו.
הכל נובע מאינטרס.

ואם אני חושבת על זה יותר לעומק עכשיו, אולי התשובה לשאלה "מה האינטרס שמניע אותך" היא זו שתקבע אם האדם הוא טוב או רע.
(על פי נורמות חברתיות כמובן.. בעיניי אין דבר כזה טוב או רע מוחלט.)
 

Doctor Goblin

New member
תקראי את "הזר המסתורי" של טוויין

זה הספר הכי מאלף שקראתי בנושא הזה.

אני מסכים עם הקונצנזוס שבני האדם רעים מיסודם. דילמת האסיר אף מדגימה יפה איך התנהגות רציונלית לגמרי מעודדת רוע. אבל יש תכונות מסוימות כמו היכולת להרגיש חמלה שפועלות בכיוון ההפוך ומעודדות "טוב" שגם אינו כפוי על ידי החברה.
 
אני אקרא תודה.

אגב קראתי לא מזמן מאמר על זה שאמפטיה נוצרה מנקודת מבט אבולוציונית לתועלתו של הפרט. פשוט כשאתה רואה כשמישהו בסביבתך במצוקה אתה מניח שתכף המצוקה גם תגיע אליך ולראות אותו ככה מכניס אותך לחרדה, אז אתה עושה הכל בשביל לעזור לו כי אתה כאילו רואה את עצמך בנעליים שלו. זו המשמעות של אמפטיה.
 
למעלה