בא לי
- פותח הנושא R a c h e li
- פורסם בתאריך
טוטאל ../images/Emo141.gif
יפה כתבת: "להורה שחרד לבנו יש צורך לעשות", והייתי מרחיב ואומר, שלכל אדם חרד יש צורך לעשות, משום שהעשייה משככת את החרדה, לפחות לזמן מה. אלא שמה שעונה לצורך של ההורה עלול לגרום נזק למערכת המשפחתית. לכן יש לבחון היטב כל צעד שמתכוונים לעשות - האם הוא עשוי להועיל בסיטואציה הנתונה, או שכל תכליתו לגרום להורה להרגיש טוב יותר עם עצמו, להרגיש ש"לפחות אני עושה משהו". וזה מה שאני לוקח מהסיפור של ערסלייט: הקשבה, הכלה, הבעת אמון - תמיד רצוי. עשייה אקטיבית - לפעמים רצוי, לפעמים ממש לא.
יפה כתבת: "להורה שחרד לבנו יש צורך לעשות", והייתי מרחיב ואומר, שלכל אדם חרד יש צורך לעשות, משום שהעשייה משככת את החרדה, לפחות לזמן מה. אלא שמה שעונה לצורך של ההורה עלול לגרום נזק למערכת המשפחתית. לכן יש לבחון היטב כל צעד שמתכוונים לעשות - האם הוא עשוי להועיל בסיטואציה הנתונה, או שכל תכליתו לגרום להורה להרגיש טוב יותר עם עצמו, להרגיש ש"לפחות אני עושה משהו". וזה מה שאני לוקח מהסיפור של ערסלייט: הקשבה, הכלה, הבעת אמון - תמיד רצוי. עשייה אקטיבית - לפעמים רצוי, לפעמים ממש לא.
d a n i e l s 5
New member
אני רק מקווה שאתה הבנת ש....
הכוונה היתה ....שאי אפשר להישען על סיפורים כאלה של אחרים .....(לרגע לא חשבתי שאתה משויץ) נכון , יש מלא סיפורי הצלחה ....ומה שנכון לך , לא בהכרח נכון למקרה אחר......כל ילד הוא עולם ומלואו , כל בית הוא אחר...כל סביבה חברתית חיצונית ופנימית יש לה את ההשפעה שלה ....... וסיפורים כאלה לא אמורים לנחם אותנו , או להרפות את ידנו כהורים כי "לו זה הצליח" . גם אני כבר כתבתי רבות על "גיל ההתבגרות " ואני כידוע לך להבדיל ממך ......כן חושבת שבמקרים מסוימים אנחנו מחוייבים להפעיל את "הסמכות ההורית" ....אני מאמינה שבמקרים מסוימים הפסיביות או לחילופין "ההסתכלות מהצד" היא אם כל ההרס ....ותאמין לי היא בהחלט יכולה להרוס את אותו מתבגר . אני חושבת ש"כניעה" של ההורה משדרת חוסר ביטחון לילד , שגם כך כבר נמצא במערבולת הגיל . כן , יודעת שהמרד הוא חלק מההתפתחות והמלחמה היא חלק חשוב מבניית האישיות , בנייה של העולם החדש והשונה שלהם .....אני רק יודעת שלנו כהורים אסור לשבת מהצד ולחכות עד שזה יעבור ......לא בכל המקרים, לא תמיד !!!!!!!! רק לסבר את אזניך....מחקרים רבים הוכיחו שהמתבגר עד גיל 18 אין ךו את היכולות לנבא תוצאות שליליות , אותו איזור במוח שאחראי על התוצאות להתנהגויות לא מבשיל לפני גיל 18 ......ולכן מחובתם של ההורים לשמש "כרמזור" שמאותת על סכנה . ובקיצור ...... קשה לנו איתם בדיוק במקומות שקשה לנו עם עצמנו
הכוונה היתה ....שאי אפשר להישען על סיפורים כאלה של אחרים .....(לרגע לא חשבתי שאתה משויץ) נכון , יש מלא סיפורי הצלחה ....ומה שנכון לך , לא בהכרח נכון למקרה אחר......כל ילד הוא עולם ומלואו , כל בית הוא אחר...כל סביבה חברתית חיצונית ופנימית יש לה את ההשפעה שלה ....... וסיפורים כאלה לא אמורים לנחם אותנו , או להרפות את ידנו כהורים כי "לו זה הצליח" . גם אני כבר כתבתי רבות על "גיל ההתבגרות " ואני כידוע לך להבדיל ממך ......כן חושבת שבמקרים מסוימים אנחנו מחוייבים להפעיל את "הסמכות ההורית" ....אני מאמינה שבמקרים מסוימים הפסיביות או לחילופין "ההסתכלות מהצד" היא אם כל ההרס ....ותאמין לי היא בהחלט יכולה להרוס את אותו מתבגר . אני חושבת ש"כניעה" של ההורה משדרת חוסר ביטחון לילד , שגם כך כבר נמצא במערבולת הגיל . כן , יודעת שהמרד הוא חלק מההתפתחות והמלחמה היא חלק חשוב מבניית האישיות , בנייה של העולם החדש והשונה שלהם .....אני רק יודעת שלנו כהורים אסור לשבת מהצד ולחכות עד שזה יעבור ......לא בכל המקרים, לא תמיד !!!!!!!! רק לסבר את אזניך....מחקרים רבים הוכיחו שהמתבגר עד גיל 18 אין ךו את היכולות לנבא תוצאות שליליות , אותו איזור במוח שאחראי על התוצאות להתנהגויות לא מבשיל לפני גיל 18 ......ולכן מחובתם של ההורים לשמש "כרמזור" שמאותת על סכנה . ובקיצור ...... קשה לנו איתם בדיוק במקומות שקשה לנו עם עצמנו
המבוא
שלך .. החלק בו את מספרת .." לו והייתי אמיתית עם עצמי, ברורה או שפויה ( או בוגרת יותר), הייתי שלמה, לא להביא אותם לעולם." זה החלק שעליו בדיוק מתיישב הילד המתבגר שלך ובודק עד דק - אותך כאם. הילד המתבגר עולם ומלאו , הוא מבולבל , מנסה , חווה , נופל וקם , בודק את העולם עד כמה המקום הזה בטוח עבורו , בודק אותך , את אהבתך , את יכולת העמידה שלך , באילו מקומות את מסוגלת להגן עליו מעצמו , כי הוא גם מסכן את עצמו , הוא לא הולך בתלם . הוא עושה הכל הפוך ממה שאת מצפה ממנו וזאת על מנת להיות בעל מסוגלות להפרד ממך ולעמוד בזכות עצמו ובעיקר להכיר את עצמו במקומות בהם לך אין דריסת רגל. ישנם מקומות אשר עוזרים לא מעט (סדנאות , יעוץ..) , העזרה לה את זקוקה . לקבל כלים כדי להעצים את עצמך כהורה , להכיר את עצמך בהורות שלך איתו , ללמוד מה נכון לך , היכן את נעמדת יציב ולא מתכוונת לוותר ובאילו מקומות את יכולה להרפות ולתת לו את תחושת החופש לה הוא צריך. ישנם המון ספרים העוסקים בהורות למתבגרים כמו "אוף גוזל" - של כ"ץ (נדמה לי), "בגובה העניים" - של חלי ברק , "הורים כבני אדם" - של חיים עמית ועוד.... ולסיום .... מלאו אותם בכוח מלאו אותי הוריי בכוח, בדרך שלי , בערך עצמי. אל תחנקו אותי באהבתכם, דאגתכם כובלת נשמתי בעבותות אשם. אל תאהבו אותי כחלום , חלומכם הכמוס רומס את שלי. בפסגות תבל אל תציבוני, עינכם החודרות משפילות את עיניי. אהבתכם אמיתית מסורה וניצחת אך לב-נשמתי מובס וחלול. מלאו אותי הורי בכוח, בדרך שלי , בערך עצמי. עלי כ"ץ מלאו אותם בכוח מלאו אותי הוריי בכוח, בדרך שלי , בערך עצמי. אל תחנקו אותי באהבתכם, דאגתכם כובלת נשמתי בעבותות אשם. אל תאהבו אותי כחלום , חלומכם הכמוס רומס את שלי. בפסגות תבל אל תציבוני, עינכם החודרות משפילות את עיניי. אהבתכם אמיתית מסורה וניצחת אך לב-נשמתי מובס וחלול. מלאו אותי הורי בכוח, בדרך שלי , בערך עצמי. עלי כ"ץ
שלך .. החלק בו את מספרת .." לו והייתי אמיתית עם עצמי, ברורה או שפויה ( או בוגרת יותר), הייתי שלמה, לא להביא אותם לעולם." זה החלק שעליו בדיוק מתיישב הילד המתבגר שלך ובודק עד דק - אותך כאם. הילד המתבגר עולם ומלאו , הוא מבולבל , מנסה , חווה , נופל וקם , בודק את העולם עד כמה המקום הזה בטוח עבורו , בודק אותך , את אהבתך , את יכולת העמידה שלך , באילו מקומות את מסוגלת להגן עליו מעצמו , כי הוא גם מסכן את עצמו , הוא לא הולך בתלם . הוא עושה הכל הפוך ממה שאת מצפה ממנו וזאת על מנת להיות בעל מסוגלות להפרד ממך ולעמוד בזכות עצמו ובעיקר להכיר את עצמו במקומות בהם לך אין דריסת רגל. ישנם מקומות אשר עוזרים לא מעט (סדנאות , יעוץ..) , העזרה לה את זקוקה . לקבל כלים כדי להעצים את עצמך כהורה , להכיר את עצמך בהורות שלך איתו , ללמוד מה נכון לך , היכן את נעמדת יציב ולא מתכוונת לוותר ובאילו מקומות את יכולה להרפות ולתת לו את תחושת החופש לה הוא צריך. ישנם המון ספרים העוסקים בהורות למתבגרים כמו "אוף גוזל" - של כ"ץ (נדמה לי), "בגובה העניים" - של חלי ברק , "הורים כבני אדם" - של חיים עמית ועוד.... ולסיום .... מלאו אותם בכוח מלאו אותי הוריי בכוח, בדרך שלי , בערך עצמי. אל תחנקו אותי באהבתכם, דאגתכם כובלת נשמתי בעבותות אשם. אל תאהבו אותי כחלום , חלומכם הכמוס רומס את שלי. בפסגות תבל אל תציבוני, עינכם החודרות משפילות את עיניי. אהבתכם אמיתית מסורה וניצחת אך לב-נשמתי מובס וחלול. מלאו אותי הורי בכוח, בדרך שלי , בערך עצמי. עלי כ"ץ מלאו אותם בכוח מלאו אותי הוריי בכוח, בדרך שלי , בערך עצמי. אל תחנקו אותי באהבתכם, דאגתכם כובלת נשמתי בעבותות אשם. אל תאהבו אותי כחלום , חלומכם הכמוס רומס את שלי. בפסגות תבל אל תציבוני, עינכם החודרות משפילות את עיניי. אהבתכם אמיתית מסורה וניצחת אך לב-נשמתי מובס וחלול. מלאו אותי הורי בכוח, בדרך שלי , בערך עצמי. עלי כ"ץ
אופק דגנית
New member
הפסקתי לרחם..כמו שביקשת..
וכאמא גם לילדים מתבגרים שהאחד מהם גם מעשן.. חושבת..שיש ילדים שנמצאים בדרגת "סיכון"..של התדרדרות.. דוקא הילדים האלה צריכים הכי הרבה טיפוח ..הקשבה..חושבת שזה בעצם סוג הקריאה לעזרה שלהם.. משהו בבית בך אולי..לא נותן להם את מה שהם צריכים מבקשים..לא משנה העובדה שהשנים האחרים הולכים בתלם מה שנקרא.. כל אחד..נשמתו מבקשת משהו אחר..כל אחד וסף הרגישויות שלו הקושי שלו להמודד הצורך האישי שלו מהחיים מההורים.. חושבת גם..שאם זאת היתה בעיה רק של ילדים גרושים.. או רק בגלל שההורים התגרשו אז היה קל לטפל בבעיה..כי יודעים מה מקורה.. אבל לא.. עובדה שיש גם" נוער בדרגת סיכון"<הגדרה שנתתי לזה..> גם למשפחות עם שני הורים בנמצא..נשואים כאילו כזה.. הילד מבקש הקשבה עזרה... את כנראה לא יכולה לתת לו..או לא יודעת..או לא מבינה מה..או עוד אלפי דרכים.. אבל אסור לתת לו ללכת לאיבוד עוד.. אישית כאמא.. בהס"פ זה לא הכל בחיים..השכלה תמיד אפשר לרכוש לעומת זאת..צלקות של התבגרות והורים..נישארים איתך כמעט לתמיד עד גיל ההתבגרות השני לערך..גילאי 30-40.. נפש בריאה..הרבה יותר חשובה כאן... עזרה.. גם לך ובמיוחד לו..אבל זה חייב ללכת אחד עם השני ביחד כמשלים במסלולים נפרדים..אבל חייב שנכם כל עזרה של רק לך או רק לו..תעשה לדעתי חצי מהעבודה. מעריכה.. דגנית.
וכאמא גם לילדים מתבגרים שהאחד מהם גם מעשן.. חושבת..שיש ילדים שנמצאים בדרגת "סיכון"..של התדרדרות.. דוקא הילדים האלה צריכים הכי הרבה טיפוח ..הקשבה..חושבת שזה בעצם סוג הקריאה לעזרה שלהם.. משהו בבית בך אולי..לא נותן להם את מה שהם צריכים מבקשים..לא משנה העובדה שהשנים האחרים הולכים בתלם מה שנקרא.. כל אחד..נשמתו מבקשת משהו אחר..כל אחד וסף הרגישויות שלו הקושי שלו להמודד הצורך האישי שלו מהחיים מההורים.. חושבת גם..שאם זאת היתה בעיה רק של ילדים גרושים.. או רק בגלל שההורים התגרשו אז היה קל לטפל בבעיה..כי יודעים מה מקורה.. אבל לא.. עובדה שיש גם" נוער בדרגת סיכון"<הגדרה שנתתי לזה..> גם למשפחות עם שני הורים בנמצא..נשואים כאילו כזה.. הילד מבקש הקשבה עזרה... את כנראה לא יכולה לתת לו..או לא יודעת..או לא מבינה מה..או עוד אלפי דרכים.. אבל אסור לתת לו ללכת לאיבוד עוד.. אישית כאמא.. בהס"פ זה לא הכל בחיים..השכלה תמיד אפשר לרכוש לעומת זאת..צלקות של התבגרות והורים..נישארים איתך כמעט לתמיד עד גיל ההתבגרות השני לערך..גילאי 30-40.. נפש בריאה..הרבה יותר חשובה כאן... עזרה.. גם לך ובמיוחד לו..אבל זה חייב ללכת אחד עם השני ביחד כמשלים במסלולים נפרדים..אבל חייב שנכם כל עזרה של רק לך או רק לו..תעשה לדעתי חצי מהעבודה. מעריכה.. דגנית.
הנודניקית עם הקוקו
New member
כתבת כל כך יפה...
וכל כך נכון.
וכל כך נכון.
R a c h e li
New member
ברור
שהוא זועק וגם ברור שמשהו בי לא נותן, לא יודע ולא יכול לספק את מה שהילד צריך ברור שזו לא תופעה של ילד ממשפחה שגרושה הרגישות שלו האיבוד שלו המרד הכעס כל זה מתנהל אצלנו בבית למרות כל העזרה שאליה אנחנו נשענים וכמו שכתבתי למעלה. חייבים לשרוד תקופה זו ולכן אני בבעיה
שבת שלום
שהוא זועק וגם ברור שמשהו בי לא נותן, לא יודע ולא יכול לספק את מה שהילד צריך ברור שזו לא תופעה של ילד ממשפחה שגרושה הרגישות שלו האיבוד שלו המרד הכעס כל זה מתנהל אצלנו בבית למרות כל העזרה שאליה אנחנו נשענים וכמו שכתבתי למעלה. חייבים לשרוד תקופה זו ולכן אני בבעיה
י ל ד ת האור
New member
../images/Emo25.gifתגידי.....
מה הכנת לארוחת ערב
אוהבת אותך
מה הכנת לארוחת ערב
M i c h a l y U S A
New member
../images/Emo140.gifרחלי
זה גיל נורא קשה. את הבסיס את נתת..הוא בודק עד איפה אפשר למשוך את החבל. הילד רק קלט שאת אולי עייפה מתהמודד איתו. את צריכה לאסוף כוח ..למנוע התדרדרות. את יודעת מה..את תמיד שידרת שאת חזקה..את יכולה. עצם זה שאת מודעת שיש בעייה זה צעד קדימה...מחזיקה לך אצבעות.
זה גיל נורא קשה. את הבסיס את נתת..הוא בודק עד איפה אפשר למשוך את החבל. הילד רק קלט שאת אולי עייפה מתהמודד איתו. את צריכה לאסוף כוח ..למנוע התדרדרות. את יודעת מה..את תמיד שידרת שאת חזקה..את יכולה. עצם זה שאת מודעת שיש בעייה זה צעד קדימה...מחזיקה לך אצבעות.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.