בא לי שיר
ופקקקקקקקקקק אין לי מילים יותר לשטויות האלה כמה אפשר לדבר על "קרן אור" "נר בחלון" ועוד בלה בלה בלה.. אז סתם רציתי לשתף באיזה ענין! בעצם בקטע הזה שקוראים לו אינטרנט. פעם היה זה חלק יחסית רב מזמני הדבר ה..יותר נכון קופסא זורקת
הזאת. הרבה אותיות מילים ..רצף קטן גדול... לפעמים בלי משמעות והרבה דימיון. חושבת שהפסקתי לספור. אבל אחרים ספרו ואני הערכתי שקצת לפניהם. אז אולי קרוב ל-4 שנים תמימות. הגעתי לכאן בתקופה הכי מוזרה וקשה שהיתה לי. אחר כך הכל השתנה. הרבה בלבול ובהחלט אור שחדר אל חיי. מן אור מוזר..מלא הבהובים...וניצנוצים..אפילו מלא שלולית של שמחה ועצב..הכל מהכל. ואז הגיע תקופה אחרת. שבא המציאות הכירה בי יותר מאשר אני הכרתי בה. התעוררתי לחיים הלא נעימים. אבטלה, בדידות, חוסר קור..מלא עצב קושי ..ועוד אור שמנסה לחדור..וכן ולא..והחלטתי שאני חייבת לקום לצעוד! אז צעדתי וקמתי והרמתי את עצמי. כי כשבן אדם רוצה לקום הוא חייב לקום לבד. אפילו שימצא יד מושטת הוא חייב להגיש את שלו כדי שיוכלו למשוך אותו משם. והיו שכאלה, לא היה להם קל וגם לי לא..הדרך שלהם לא היתה מובנת והדרך שלי לא היתה ברורה. אבל לא סרבתי. רציתי לחיות רציתי לשרוד ורציתי להגיע למקום ..שעוד מעט אפילו יגיע..לאט לאט אומרים
.. ובדרך הזאת גם למדתי על הדרך של הרבה אנשים. כן כמוני כמוכם. הרבה אינטרנט. הרבה דימיון. הרבה מילים..יודעים אתם כאלה שאומרות אפילו "אוהב" "רוצה" "מרגיש"..אבל באמת שלפעמים אחרי שאתה כותב אתה מבין שאתה אידיוט אפילו..כי בשביל לכתוב משהו אתה בעצם צריך להרגיש את המילים.. הבנתי שהבלבול גדול מידי אפילו בשבילי..לקום לשבת לקרוא ..כאילו דה, מה מסר זה חיזור? ..או סתם עוד מילה שמחר או כרגע כבר נכתבה גם לשניה.. והגעתי למסקנה. גם בזכות המסר הזה שהבהב לי במשתקף לי לאחרונה. אינטרנט זה רק אמצעי נוסף ואינו בא כתחליף לטלפון ליד לחיבוק לנשיקה, ולמילה שבאמת תהיה שם .תרגיש אותך ליד..בפנים עמוק בנשמה
כולה אינטרנט אחלה המצאה אחלה רעיון אבל מסתבר שיותר נעים לעמוד ליד מאשר בתוך..
ופקקקקקקקקקק אין לי מילים יותר לשטויות האלה כמה אפשר לדבר על "קרן אור" "נר בחלון" ועוד בלה בלה בלה.. אז סתם רציתי לשתף באיזה ענין! בעצם בקטע הזה שקוראים לו אינטרנט. פעם היה זה חלק יחסית רב מזמני הדבר ה..יותר נכון קופסא זורקת
