בא לי להקיא

בא לי להקיא

הכרתי אותה לפני שבוע בצ'אט. אחרי השיחה הראשונה שלנו במסנג'ר הלכתי לישון בהתרגשות על כמה שהשיחה הייתה טובה ומצחיקה וכמה אהבתי להיות מי שאני כשדיברתי איתה. הכימיה הייתה בעננים, אך לא ידעתי אם זה הדדי. המשכנו לדבר כמה ימים ולעומתי היא הייתה דיי רגועה בקשר לכל הסיטואציה, ואני לא הצלחתי לעצור את רגשותי האובססיביים שפותחו כלפי הבחורה הזאת שלא ראיתי חוץ מתמונה. היינו אמורים להיפגש וזה לא הלך ואז התקשרתי אליה והיא אמרה לי שהיא פשוט התחילה עכשיו לצאת עם מישהו חדש.. וזה שבר אותי. ניסיתי לדבר לעצמי בהיגיון, הלכתי ברחוב עם חיוך ובטחון, אמרתי לעצמי שזה בסדר ואני אחלה ואלה החיים.. אך שהגיע הערב קלטתי את גודל השקר בדמעות בלתי נראות ומועקה בגרון. עברו חלפו להם יומיים שלושה ובקושי רב מחקתי אותה מהפלאפון ומהמסנג'ר, דבר שמקל במידת מה היות וזה כל כך סופני. לאחר יום היא פנתה אלי במסנג'ר לשאול מה נשמע ואמרתי לה שמחקתי אותה ומוטב שתעשה את אותו הדבר. שיחה שיחה קשקושים קשקשוקים והיא אמרה שזה בסוף לא הלך עם הבחור ההוא והנה הדלת שוב פתוחה. אמרתי לה במילה או שתיים מה שחשתי לגבי הסיטואציה ושעכשיו זה או שאנחנו נפגשים או להיתראות. נפגשנו למחרת ! היא נראתה לא כל כך טוב כמו בתמונה.. דבר שהרגיע אותי מאוד איך שראיתי אותה והנה חזרה לה הזרימה הבלתי מותנית ונכנסה לכימיה חדשה ובילינו את כל היום יחד.. וגם את הלילה. לא, לא שכבנו .. הנסיונות שלי לגעת בה במשך הלילה נחלו כשלון.. רק רציתי שנתחבק או משהו (עלק). למחרת שזה היום.. כל היום חשבתי עליה.. אני אובססיבי, אני חולה! אני לא מצליח להיפתר מזה.. אני מתכנן תוכניות.. אני חושב מה להגיד ומה יהיה ויש לי מועקה 24 ש' ביממה בגרון, אני כל היום ב DOWN. עזור לי דוקטור. נכנסתי בערב למסנג'ר, היא הייתה שם לא זמינה.. ואני לא מוכן לתת ביטוי לאובססיה שלי.. על אף שבסופו של דבר אני תמיד נשבר.. בשלב מסויים היא נעלמה מהמסנג'ר אבל ראיתי אותה בצ'אט, עצמה השמחה והמאושרת והמפלרטטת בצ'אט. זה לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה .. וגם לא פעם 50. פשוט הייתי צריך להוציא את זה..
 
אובססיה

זו לא פעם ראשונה שזה קורה, וגם לא פעם 50. אתה מכיר את ההתנהגות הזו, אבל לא מונע אותה. למה בעצם כל האנרגיות שלך מופנות כלפי מישהי, שאתה עדיין לא מכיר? וכשאני כותבת 'כל האנרגיות', אז הכוונה היא ממש לכל האנרגיות, כיוון שמהר מאד אתה נכנס לתוך התנהגות מאד אובססיבית שתלוייה במישהו אחר. בעצם זו לא היא, כיוון שבקושי ראית תמונה. זו יכולה להיות כמעט כל אחת - העיקר שתהיה כאן אופציה לצאת מתוך העולם שלך ולהיתלות במישהו אחר. מה קורה עוד בחייך מלבד המסנג'ר? מה אתה אוהב לעשות, עד כמה אתה נפגש עם חברים, עד כמה אתה אוהב את עצמך?
 
מסכימה ../images/Emo45.gif

אתה מפנה את כל האנרגיות שלך כלפי בחורה שאתה בכלל לא מכיר, היא גורמת לך להרגיש כל כך רע, לרצות להקיא ובכלל מדובר במצב שנפגשתם רק זה עתה ורק פעם אחת. האמת, שלדעתי אתה חייב לטפל בזה בצורה מקצועית בשיחות, שאולי יגרמו לך להבין מה מקור האובססיה הזאת שקורית שוב ושוב.
 

khamala

New member
היי

תמחקי בבקשה את התגובה של פסקוש...בטעות נכנסתי לשם משתמש של אחותי... תודה
 
well דהה

אני לא טיפש ולא צריך שיספרו לי על תאוריות פסיכולוגיות על תלות כי אני עשיתי את הדוקטוקט בנושאים האלה.. אני יודע הכל ומודע להכל אבל לא יכול לעצור את זה אם שמת לב לדקויות שבמכתב. אני מאוד את עצמי באופן כללי.. אין לי הרבה חברים, לא נפגש כמעט בכלל, אני מאוד בודד.. מה אני אוהב לעשות מלבד זה?.. לא הרבה.. אין לי לאן ללכת.
 
דהה ליברמן דהה

אני שמחה לשמוע שאתה לא טיפש, אבל בין לדעת הכל, לבין ליישם - יש פער לא קטן. אני מכירה את המצב הזה מקרוב, מתקופות אחרות שלי - האובססיה הגיעה כדי למלא חוסר שהיה לי ולמרות שהייתי מודעת בדיוק לנזק שזה עושה, ולכך שאני בטוח שלא אשיג אף אחד בצורה הזו, לא יכולתי להתגבר על עצמי והמשכתי לנהוג באותה צורה. ההתנהגות הזו פסקה כש"מילאתי" את עצמי, את חיי - בדברים שקשורים אליי. זה נשמע בנאלי (ומקריאת הדיון, אני בטוחה שתהיה לך איזו תגובה לעניין, אבל לי אישית אין בעיה עם קלישאות או בנאליה), אבל זה מה שפתר את העניין מבחינתי. לאהוב את עצמך זה אחלה, אבל להתייחס אל עצמך באהבה - נראה לי חשוב יותר. אם אתה לא מעסיק את עצמך, לא נפגש עם חברים, לא מוצא לאן ללכת - אז אתה והאהבה העצמית נמצאים בדרך ללא מוצא. אולי תכתוב כאן מה היית הכי רוצה לעשות, לפגוש, להתנסות - ואולי נמצא ביחד דרך להגשים חלק מזה.
 
את מאוד צודקת

החיים שלי רחוקים מלהיות מלאים .. לפחות מבחינת התחושה שלי. אבל אני אמן ואני כן עושה מה שאני חולם לעשות .. פשוט חיי החברה שלי לא בשמיים.. מה שאני רוצה לעשות אני עושה.. אני לא צריך עזרה בתחום הזה. אין לי זמן להירשם לחוגים או קורסים או דברים כאלה ואני גם שונא את המלאכותיות של ללכת לחוג כדי להכיר אנשים חדשים.. זה נורא לדעתי. וגם רוב האנשים שיש להם חברים בד"כ זה חברים מהעבר או חברים שהכירו דרך חברים מהעבר.. זה אף פעם לא מאפס .. אנשים לא הולכים ברחוב ונעשים חברים, או הולכים לפאב ונעשים חברים.
 
להכיר חברים

כן, אנשים לא נעשים חברים מהליכה משותפת ברחוב. בגלל זה אני לא כ"כ מסכימה איתך לגבי המלאכותיות שבקורסים וחוגים - זו נראית לי דרך טובה להכיר אנשים עם עניין משותף. אתה אמן (אפשר לשמוע באיזה תחום?
) וזה בכלל פותח חלון אפשרויות ענק של עיסוקים משותפים עם אנשים, לא? האמנות הרבה פעמים מזינה את האמן עד כדי מצב של חוסר צורך באנשים. כשאני מציירת, אז אני לגמרי עם עצמי. אבל כנראה שגם בזה יש מידה. אתה כותב שמה שהיית רוצה לעשות, אתה עושה. אבל לי זה נשמע שהיית רוצה להכיר אנשים נוספים, ואת זה אתה לא עושה. אז את הנושא הזה אפשר לפתח, לא? אפשר לחשוב על דרכים להכיר עוד אנשים, שיהיו בעניין משותף כמו שלך, או שאולי תיפתח לתחום חדש לחלוטין (זה קרה לי לפני כחדשיים. החלטתי ללכת לשיעור ריקוד אחד, לבד, כי הרגשתי מאד בודדה, ופתאום הכל השתנה - מסיבות ריקודים, חברים חדשים, חברים ישנים שהשלמתי איתם...ממש הוריקן שסחף את הכל)
 

magenta73

New member
נראה לי

שזה סימפטום של אנשים בעלי בטחון עצמי מאוד נמוך. כלומר הרעיון שמשהו אחר יבוא ויגאל אותם. אחרת אי אפשר ממש להסביר את האובססיה. יש לך עם מי להתעסק כל היום, כל יום. אתה לא חושב פנימה, חושב החוצה. לא מתעמק ברגשות שלך, בפחדים שלך, אתה מוצא אובייקט וזורק אליו את כל הרצונות שלך. וזה הרי לא ממש משנה מי היא תהייה. זאת לא פעם ראשונה שזה קורה לך... הרי. אתה לא יכול לתת למשהו חיצוני ממך כ"כ הרבה כוח עליך. זה לא בריא. אתה צריך למצוא את הבסיס שלך, הגרעין שלך. והצורך הזה, שיש בך, לאהבה. הוא טבעי. אבל אתה חייב לתעל אותו. תתעסק בדברים אחרים. צמיחה פרטית... תלמד, תצא החוצה, תעשה דברים שאתה אוהב...
 
אוי כמה שטויות

אל תקחי את זה אישית אני פשוט אנטי. בכל זאת זה עיצות בגרוש עד שהן נכונות .. אין פה שום דבר שאני יכול בתכלס ללכת ולעשות ברגע זה.. עיצות סבתא .. תאכל יותר טוב תאהב את עצמך תתעסק בדברים שאתה אוהב תלמד ותתעסק בצמיחה אישית. (מה שאני עושה כבר 15 שנה)
 

magenta73

New member
ברור שאתה אנטי

כי אתה לא מוכן להתמודד עם זה. הרי זה רק סימפטום. לא הבעיה עצמה. ויש הרבה מה שאתה יכול בתכלס לעשות עם זה. כמו ללכת לטיפול ולבנות ערך עצמי ובטחון עצמי. לאט ובזהירות. אבל אתה לא רוצה לשנות. מעניין למה. מה יוצא לך מזה?... הרי מכל התנהגות שלנו, אנחנו מרוויחים משהו.
 
בטח שאני רוצה לשנות

ואני גם רוצה ללכת לטיפול. את מדברת כאילו לא עשיתי כלום בחיים שלי.. הייתי בסדנאות.. I AM מהות הפורום סנטולוגיה מתקשרים מטפלים פסיכולוגים יועצים מדיטציות קורסים וכו'.. עכשיו אני אנסה שוב את הפסיכולוגיה.. נראה..
 

magenta73

New member
גם אני הייתי בסדנאות.

ולכן אני יודעת שפלא לא יצא לך שם. כנראה שיש משהו מאוד עמוק שאתה עוד לא מוכן להתחבר אליו...
 

BellA עלמה

New member
אוי I am

ממ לא מומלץ גם לא סנטולוגיה תביא את הישוע מה כן? יעוץ מקצועי
 
מותק

עשית I AM או שאת סתם אומרת את זה? כי אולי יש לי בעיות.. אבל דבר אחד אני יכול בוודעות לומר, זה מאוד מומלץ! לגבי סנטולוגיה .. ברכו על נפשותיכם
אבל אני מסכים איתך לגבי יעוץ מקצועי, מה למשל? פסיכולוג?
 

BellA עלמה

New member
ני מכירה מישהו שעשה או עושה

I am חי את זה, נושם את זה ומה אני אגיד לך? כל עולמו התרכז ב ME ME ME ! אם לא פסיכולוג אפשר גם אימון אישי coaching וכאלה
 

khamala

New member
בא לך להקיא אז תקיא.תמחקו את פסקוש

באמת שאין לי הרבה מה לומר לך...חוץ מפשוט להזדהות איתך במובן מסוים. לי אישית אף פעם לא הייתה אובססיה למישהו, אך יש לי המון אובססיה לעצמי...כלומר, אני הרבה פעמים מתעסקת במחשבות שלי, גם כשהן מסתובבות במעגלים. כשאני נפגעת , אני לא מפסיקה לנתח מה בדיוק גרם לי להיפגע ולמה, ובגלל זה אני מענישה את עצמי. אני בימים אלו, אחרי שהייתי במזרח, עושה ויפאסאנה מדיי יום, אבל לפעמים המדיטציה הזו, חלק מההליך, מעוררת דווקא יותר את אותה התעסקות עצמית. למרות זאת אני ממשיכה לעשות, כי אני מאמינה שמבחינתי זו הדרך היחידה... אולי הטיפ שאני יכולה לתת לך, הוא - בא לך להקיא, אל תעצור את הבחילה, פשוט תקיא! אל תנסה להתנגד לאובססיות האלו, תקבל אותם כמו שאתה מקבל את העובדה שיש לך גוף וכו... תנסה יותר להבין מתי הן מתעוררות, תתנהג אליהן כמו אל מדען. אני באמת לא יודעת אם זה יעזור, אך מאחר ושום דבר לא עזר, אולי תפסיק לפחות להיות אובססיבי לאובססיות שלך. תן להן להגיע מתי שהן מגיעות. וקח אותן בקלות, תצחק על עצמך, הריי לכל אחד יש דפקט, וזה הדפקט שלך. ויום אחד מישהו יאהב אותך דווקא בגלל הדפקט הזה. ואולי המישהו הזה יהיה אתה... מקווה שעזרתי, וגם אם לא... אז לא
 
לא עזרת בכלל!

ועכשיו תתאמצי יותר ותפתרי לי את הבעיות !
סתם צוחק.. מעריך את זה שאת עושה ויאפסנה.. אני חושב שזה אחד הדברים היותר טובים שיש, אפילו שלא עשיתי מעולם.. אני מאוד רוצה ואולי זה גם יקרה יום אחד. לגבי ההקאה.. זה לא יוצא כמו שדמעות לא יוצאות.. זה משהו בפנים שאני לא מצליח אפילו להסתכל עליו כי אין לי מושג מהו.. מובן שהאובססיה היא תמיד מחשבות.. לא משנה אם זה כלפי אובייקט או לא.. זה אותו דבר. אני בעצמי מתעסק עם כל הנושא של לקבל ולחוות ולחיות את הרגע בלי לשפוט אותו, ואני נשבע לך שבעודי הייתי במקום הכי גרוע בסיטואציה שסיפרתי עצרתי ואמרתי לעצמי "עכשיו תתבונן במה שעובר עליך ותחווה את זה כמו שזה". לא הצלחתי להירגע כלל.. הרגשתי חולה כאילו שיש לי חום וקר לי, לא הצלחתי להסתכל על זה מבחוץ.. זה ישר משך אותי חזרה למערבולת ולשדים של המחשבות והפחד.
 

khamala

New member
מאמי../images/Emo91.gif... סע לתאילנד...

למה תאילנד? אז ככה... א. יש שם הרבה בחורות...הם ישכיחו ממך את הבחורה ההיא...ואז אם תפגוש בחורה אחרת ושוב יתחיל אותו סיפור, יש עוד בחורה אחרת שתוכל להשכיח את הבחורה הקודמת שתשכיח את הבחורה הראשונה... ב. בתאילנד גם יש הרבה עציי קוקוסים מדהימים! שב שם, על חוף הים מתחת לעץ קוקוס, תסתכל על הים הכחול האינסופי...ואז תתפלל, שאיזה קוקוס גדול ועסיסי ינחת לך בדיוק על הראש, וזה אולי יסדר אחת ולתמיד את הבעייה... סתם צוחקת...אבל לפעמים אנחנו באמת צריכים לחכות לאיזה "בום" שכזה...וזה באמת פותר את הכל..
 
למעלה