:-\ תקשיבי, בהתחשב בנסיבות, נראה לי שמגיע לך כפיים על זה שבכלל הגעת עם משהו, let alone שיש לך עוד לאן לפתח אותו. וגם אם זה לכיוון שלא חשבת עליו. לכי שבי עם המרצה. או המתרגל. או מה שזה לא יהיה אצלכם במדעי הרוח או אומנות או משהו
(קולנוע זה מדעי הרוח?
). תחפשו לך את הכיוון שהכי מתאים לך, והכי מתאפשר לך במצב הנוכחי, ואל תוותרי על זה. אני באמת בטוחה שזה יכול להועיל לך, ושווה לך להילחם עם עצמך כדי לעשות את זה בהכי הרבה השקעה שאת יכולה (שוב, בהתחשב בנסיבות
). ולגבי לחפש דירה אין לי מה לנחם אותך כל כך.. זה די עניין של מזל, ונקווה שהוא יאיר לך פנים, למה הוא היה די חרא אלייך לאחרונה, אז נראה לי שמגיע לך. ואני חושבת שלתעל את הגעגועים לאבא לתוך הסמינר שלך יכול להיות רעיון מצוין, ושאת צריכה לנסות את זה. זה יהיה קשה, אבל הוא נשמע בנאדם די אינטיליגנט, אז אם תעשי את זה סביר להניח שייצא לך סמינר בנזונה
. בקיצור, אל תוותרי לעצמך, את יכולה להוציא מזה משהו, וביחד עם לקבל ציון גם לעבור תהליך של ריפוי ממה שעברת בתקופה האחרונה (אופס, אני ממשיכה להתפלצן
), אז זה להרוג שתי ציפורים במכה אחת, שזה בעצם חוסך לך אנרגיה, וזה בסופו של דבר מה שכולנו מנסים לעשות בזמן התואר לדעתי
. תמצאי את המוטיבציות שמתאימות לך. אפילו אם הן "אני אצטרך לעבוד על זה עד ממש מאוחר בלילה ואז אוכל לשתות מלא קפה
!"