בא לי גשם.

[סבארבא]

מה סבבה? בראד פיט הבא.

לא, סתם.
בוא רק נגיד שעשיתי כמה בחירות לא נכונות ועכשיו אני משלם את המחיר עליהן.
הלכתי רחוק מדיי וכבר אין דרך חזרה, לפחות אני משלים עם זה.

 

[דידי 9]

נראה כאילו

אתה נהנה לשלם על זה בלי הפסקה.........
דיברנו כבר על לסלוח לעצמך, לשחרר........ היינו שם...
תחשוב רק מה הטעם בלהמשיך עם זה......כלום! כבר אי אפשר לשנות אז זה סתם. נקסט..

 

[דידי 9]

ראיתי שוב.......

מה עם....wise you were here ? זה מאסט, לא? אתה יודע?

 

[סבארבא]

אני לא מנגן דברים של להקות.

אני יודע הרבה דברים אבל זה משעמם אותי. הכל אלתורים.. אני גם לא רושם כלום כי אני לא רואה את הטעם, לא ממש רוצה להקה וכל הבולשיט הזה.
לסלוח לעצמי? סלחתי, שילמתי את המחיר. שילמתי אחושרמוטה. אבל פעם אחת ולתמיד בלי מטאפורות?
התחלתי בתור פרחח מושתן שרק מעניין אותו כמה יפה הילדונת שלידו ואיך הוא משיג את הקססה לערב. בתהליך שיקרתי (רוצה דוגמא? אמרתי שעשיתי X או Y עם מישהי כשבעצם לא ממש עשינו כלום חוץ מלהחזיק ידיים), מכרתי את החברים שלי, נאפתי את החברת של חברים שלי (יותר מפעם אחת) - וכל זה נטו בשביל ההנאה שלי. נטו. שיקרתי, גנבתי, רימיתי, השפלתי, הכרחתי בחורות לעשות דברים שהן לא רוצות בעזרת מניפולציות זולות.. מה לא?
והכי גרוע? אני לא באמת שונה ואני לא מתחרט על כלום. אני פשוט מספיק חכם בשביל לעשות את התחבולות שלי בשקט. אני מעדיף להודות במה שאני כן מאשר להצהיר על מה שאני לא, זה שיעור שלקח לי הרבה זמן ללמוד.
מישהו חכם אמר לי פעם שיש טוב ויש רע, אין באמצע. ואני? איך לנסח בעדינות? רע.

 

[דידי 9]

לי יש תחושה

כאילו הפסקת את התהליך באמצע.....
מודעות לטעויות שלך בעבר והכרה בהן-זה כבר דרך מאוד ארוכה לעבור... זה המון.
הרבה אנשים נתקעים בשלב כזה בהדחקה, ואתה התמודדת.......הכרת בטעויות שעשית מול עצמך, ואפילו מול העולם.
זה הכי הרבה שאפשר.......
עכשיו השאלה היא מה אתה בוחר לעשות עם זה-
להשאר בתחושה הזו זה לא יעזור לך בכלום! לא תוכל לשנות את זה...
אתה כן יכול להגיד לעצמך-הייתי שיט, אני לא אהיה כזה יותר , ונסה להבין שזה חלק מהליך הלימוד שלך את עצמך....
מה אתה לא רוצה להיות!
להיאחז בזה-אין לך שום טעם. אבל כלום ממש כלום!
יש מצב שאתה פוחד לעבור לשלב הבא ואת תשומת הלב שלך מעצמך ומהסביבה-אתה בעצם מקבל כ"רע"?

דלג הלאה........אין דרך אחרת
איך שאני רואה את זה-רע אתה לא. אתה כועס.....מאוד.....

 

[סבארבא]

אני לא חושב שאת לגמרי מבינה.

וזה בסדר כי זה לא עניין של מה-בכך.
החיים שלי נגמרו. קאפוט, פיניטו - זהו. אין שום דבר וגם לא יהיה. אחרי שסיפקתי את כל התשוקות החולניות שלי והתנסתי בכל מה שחשבתי שיעשה לי "טוב", הבנתי שאין ולא היה לי לי שום דבר ביד. נאדה. אני פרפקציוניסט (ולא "באתי לראיון עבודה ואמרתי למעסיק שאני פרפקציוניסט", אנשים שבאמת כאלו יודעים שזו קללה ואין בזה שום דבר חיובי) ברמות הכי גבוהות שיש - אם זה לא תסריט של סרט של דיסני אני לא רוצה שום קשר לזה. מה לעשות, ככה אני.
כועס? אין לי על מי לכעוס. כולנו בני אדם וכולנו עושים טעויות, רק שאני זה שעד עכשיו מאמין שאני משהו יותר מזה.. כשאני יודע שאני לא - אלא נהפוכו.
לכעוס על עצמי ולהתמרמר במה שהיה זה בסה"כ הסירוס היום-יומי שאני עושה לעצמי, אני יודע שאם אני "אמשיך הלאה" אני לא אחזור להיות ילד באנגים מושתן אלא.. מפלצת - ואחת אמיתית. זה סיכון גדול מדיי ואני לא מוכן לקחת אותו.
בתכלס? אני מאמין שאני גם לא אתקדם מילימטר מהמקום שאני נמצא בו היום. איך שאני רואה את זה? לעבוד באיזה משרד מעפן, להרוויח את ה6K שלי, לשלם להורים שכירות ולחכות לקבר. האמת? אני גם לא באמת רוצה משהו אחר.

 

[דידי 9]

יש לך סכו"ם?

תתחיל לאכול את מנת השיט שבחרת להאכיל אותך, בתיאבון
הכל הכל הכל הכל הכל הכל-זה קטע שלי בחירה. אם זה מה שאתה בוחר, סבבה. תנשום עד שתפסיק.

 

[דידי 9]

לא קטע של לנגן להקות-

אבל השיר הזה של הפינק פלויד זה בד"כ........אחד הנסיונות הראשונים.... לפחות ההתחלה...
*אני יודעת קצת אפילו* חחח

 

[דידי 9]

עלי

בבא ו 40 הפרצופים.....

*זיקן, הוא מציף*

 

[זיקן]

את אשמה. למד ממך.

 

[דידי 9]

אני לא מציפה....

אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....אני לא מציפה....