באתי להתיעץ

[nanushi]

באתי להתיעץ

אני לא חברה בפורום אז אציג את עצמי. אני בת 25, לפני 7 שנים איבדתי בן זוג. כעת אני עומדת להתחתן, ורציתי להתיעץ האם להזמין את הוריו לחתונה?ככלל הקשר ביננו מתמצה באזכרות וימי זיכרון. האם זה מראה על כבוד כלפיהם וכלפי מקומם של בנם בחיי הנוכחיים, או שמא זה עלול להכאיב יותר מידי ועדיף שלא?

 

[acky007]

דעתי האישית...

אם הקשר בניכם מתמצה בימי זכרון ואזכרות ותו לא - אל תזמיני אותם. אם היו רוצים לדעת עליך יותר, היו שומרים על קשר הדוק יותר איתך, היינו נראה שאין להם צורך בקשר הזה או שאין הם רוצים בו כלל. מעבר לכך - מזל טוב כפול הן ליום ההולדת והן ליום הנישואין (ברור לך שאת מפסידה מתנה כל שנה כי לא יקנו בנפרד ליומהולדת ונפרד ליומנישואין....) אגב, הבן שלי משיג אותך - 29.7 - וכן, את עומדת בתקן הפולני המצוי... שיהיה רק טוב אברהם, אבא של לירון

 

[liat1953]

../images/Emo65.gifאקי,מזל טוב והרבה אושר

מדור ההמשך.

 

[liat1953]

קודם כל מזל טוב לך ../images/Emo65.gif

דבריך מאד מאד ריגשו אותי,עד כדי דמעות. אני חושבת שההורים ישמחו מאד לדעת איזה מקום הבן שלהם עדין תופס בחייך. אם יגיע לידיעתם שנישאת ולא הזמנת אותם לא יפגעו? אני אמנם אם שאיבדה את בנה שהותיר אלמנה,הייתי מאד ניפגעת אם היתה כלתי מסתירה ממני קשר.אני מאד תומכת בה שתבנה עצמה מחדש. ביום החליצה שוב שוחחתי איתה על כך שהיא כבר משוחררת ויכולה אפילו לפי חוקי הדת להנשא דבריה ריגשו אותי מאד שכשתבנה את עצמה בן הזוג שיהיה איתה ידע כי היא לא לבד...

 

[dikli]

אז דעתי היא כזאת..

דבר ראשון המון מזל טוב!!! שתהיי מאושרת בחייך החדשים.. זה ממש תלוי באופי מה שאני ייעץ לך.. אני למשל במקומך הייתי שולחת להם מכתב עם ההזמנה.. (כמובן שאת לא חייבת להם הסברים על מעשייך וצעדייך.. אבל אולי תרגישי טוב והתשובה לשאלתך לא תישאר שאלה..) תזמיני אותם ועם ההזמנה יצורף מכתב.. שהחיים ממשיכים ואת ממשיכה.. ושתמיד תזכרי את בנם שהיה בן זוגך (אני ל יודעת עד כמה הייתם יחד ואהבתם וכו.. אבל.. ) אני לא יודןעת תלוי בך ובאופי שלך.. ובמצב שלך עם בן הזוג המנוח.. תלוי בהרבה.. אבל זה מה שאני הייתי עושה, כי לא אני חיבת להם משהו, אלא בשביל עצמי.. בהצלחה.. תעדכני!

 

[chasidar]

קודם כל מזל טוב....

אני כן הייתי שולחת הזמנה ומצרפת בתוכה כמה מילים שלא רצית להכאיב להם אבל רצית שידעו. את יכולה גם לכתוב שלבן שלהם תמיד יהיה מקום שמור אצלך בלב או משהו בסגנון שמתאים לך. אחרי שתתחתני, תפסיקי ללכת לאזכרות שלו? בע"ה תביאי ילדים, אולי יראו אותך עם בטן? הרי בסופו של דבר הם ידעו, ואין מה לעשות אם כל הכאב החיים שלך נמשכים. זה דעתי. בהצלחה. חסידה

 

[nypx]

מזל טוב ../images/Emo140.gif

אף אחד כאן לא יודע את מהות היחסים רק את אז קצת קשה לחוות דעה . אך אני חושב שמין הראוי אני חושב שתשלחי הזמנה ,(הם יודעים שאת עומדת להתחתן?) ואחרי זה תראי מה יקרה אם הם יתקשרו אלייך את יכולה לדבר איתם או לקבוע יום שתבואי אליהם וזה גם תלוי במהות השיחה את מתחילה חיים חדשים שאת בחרת ואת לא צריכה לתת דין וחשבון אלא רק לעצמך קל להגיד קשה לבצע -אבל בשביל זה אנחנו כאן לא? כדי ללמוד וללמד שתהיה לך חתונה נפלאה והמון מזל טוב

 

[nanushi]

רציתי לעדכן מה עשיתי בסוף

הלכתי להזמין את הוריו, מסתבר שהם לא הולכים לאירועים כלל, אבל שמחו בשימחתי וזה מה שחשוב.תודה לכולם על העיצות.

 

[BooBee]

טוב לשמוע ../images/Emo20.gif

 

[upanddown]

מוכר

גם ההורים שלי לא הולכים יותר לשמחות..והאמת היא שגם אני לא בדיוק מסוגלת.. אני תמיד מנסה למצוא סיבה למה אי אפשר.. לפני שנתיים היתה לביתי בת מיצוה וזה היה ממש שבוע לפני האזכרה של אחי..אבל ידעתי שזה יהיה בלתי אפשרי לעשות לה משהו משפחתי גדול..אז עשיתי משהו קטן לחברים שלה ולחברים שלנו...היה לי נורא קשה..היתי כל כך לחוצה..אבל בשבילה הרגשתי מחויבת - ביחוד אחרי השנה הכל כך קשה שעברנו כולנו...אבל אחר כך שוב לא יכולתי להשתתף בשמחות ועכשיו אני מרגישה נורא לא נעים - איך להסביר לאנשים שבאו לבת מיצוה שלה שאני לא מסוגלת לבוא לשמחות שלהם...