"באשר הנך, עצור."

lightflake

New member
כנראה אחד מההורים שלך היה מאוד חרדתי והעביר את זה אליך

זה מאוד נפוץ
 

ינוקא1

New member
כנראה

שאחד ההורים אצלך רצה לבטל את האחר , ולכן אתה מנסה לבטל את המציאות ולהפוך אותה ל"אשליה".
&nbsp
אני שוב אומר :
כבד את אביך - האינסוף.
ואת אימך - המציאות.
&nbsp
בעיני זו כל התורה על רגל אחת.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

Mist2

New member
...

אהבתי מאוד את מה שרשמת, הבעיה היחידה שלי עם המושג ״האמת שלי״.
הרי כל אחד יכול לומר זאת על כל דבר, למשל האמת שלי זה לערוף ראשים של כופרים.
האם בגלל שזו האמת שלי, אף אחד לא יכול לומר או לעשות משהו בעניין?
&nbsp
זו בדיוק הבעיה כאשר האדם עובד בעצמו, הוא עדיין קטן מדי לאמיתות של עצמו.
כאשר עזבתי את הבית ספר בו למדתי, נשאלתי כמה פעמים על ידי אנשים שונים למה איני מלמד.
והתשובה הייתה תמיד ברורה לי לגמרי - חששתי מה״אמת״ או אמתות של עצמי.
&nbsp
אבל, אין צורך להיות קיצוני לכאן או לכאן, אין צורך להזדהות מדי עם אותה אמת עצמית, אבל כמובן שאין כל צורך לשלול אותה לגמרי.
כמו בהרבה דברים אחרים, טוב יהיה אם נמצא את שביל האמצע...
&nbsp
 

ינוקא1

New member
יתכן מאוד שיש "אמת אובייקטיבית"

איפושהו .....
&nbsp
יתכן שזאת אפילו "הארה" לגלות את אותה אמת אובייקטיבית.
אך אולי בסופו של דבר נגלה כי הדבר האובייקטיבי היחיד הוא "שהכל סובייקטיבי".
&nbsp
לגבי עריפת ראשים של כופרים -
אני יודע רק שאם מישהו ינסה לערוף לי את הראש , אנסה לערוף את ראשו שעה אחת קודם.
אבל חוץ מזה , אינני יכול לדעת "מה נכון".
אינני יכול אפילו לשלול לחלוטין את האמת הסובייקטיבית שלו שהוא ישיג הארה דרך עריפת ראשי ....
&nbsp
ואולי אתה יכול ללמד , כאשר אתה מצהיר מראש שאתה מלמד את האמת הסובייקטיבית הקטנה שלך ולא איזושהיא אמת אבסולוטית ומוחלטת.
&nbsp
וביננו , אני חושב שמי שאומר כך , הוא הרבה יותר מואר מאשר מי שחושב שהאמת האבסולוטית נמצאת בכיסו .
&nbsp

&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

Mist2

New member
העניין לא באיך שאני מכנה זאת

כלומר ברור שאכנה זאת כאמת סובייקטיבית, העניין הוא מה אתה מעביר לאחר, והאם אתה שלם עם זה.
לא יודע האם יש אמת אוביקטיבית, אבל ברור לי שיש אמת נכונה יותר או קרובה יותר לאמת אוביקטיבית יחסית לאמת שלי.
 

Mist2

New member
פלייקי באמאש׳ך לך לשחק באמוטיקונים עם החבר הדמיוני שלך

או במילים אחרות, תחזור למקום ממנו צצת...
 

ינוקא1

New member
אני חושב

ש"אשליית השלימות" , הזו מכשילה אותך קצת.
&nbsp
ברור שאינך מושלם , ברור שיש איפושהו אמת סובייקטיבית יותר קרובה לאובייקטיביות מאשר האמת שלך.
אך מי אמר שאתה צריך להיות מושלם ?
&nbsp
אם תעביר את עצמך , עם החוסר שלמות שלך , זה יהיה אמיתי וישמע אמיתי.
וזו השלמות - לקבל את חוסר שלמותך.
&nbsp
(אם תחשוב על זה : אין שום דרך אחרת להגיע לשלמות בעולמינו , מלבד הדרך הזו).
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

Mist2

New member
ומצד שני

אף אחד לא אמר שאני צריך ללמד, גם ללא הלימוד זה בסדר.
 

ינוקא1

New member
אני מרגיש

שבטבעך אתה מורה.
&nbsp
הכל בסדר , גם ללא הלימוד.
(גם בלעדינו זה בסדר .....)
&nbsp
ועדיין , לדעתי הקטנה , זוהי שליחותך.
&nbsp
&nbsp
 

Mist2

New member
באופן כללי אני חושב שמשלב מסוים

המשך התפתחותו של האדם תלוי בכך שילמד אחרים.
כפי שרשמתי על קלף ״יום הדין״.

ושוב חוזרים למשל המערה של אפלטון…
כעת, כאשר נמצא האדם מחוץ למערה, ומתפקד גם באור היום, נשאלת עוד שאלה.

״כאשר ייזכר בימים, בהם שהה במערה ואת החוכמה דשם ואת חבריו לכלא, האם יראה אותו האדם את עצמו מאושר בשל שינוי מצבו ומעמדו וירחם על חבריו האסירים?
אם באותם הימים הוא וחבריו האסירים, כיבדו העריכו ונהגו בשבחים באלו שראו ראייה חדה יותר את הצללים שעברו על פניהם והטיבו לזכור איזה צל בא לפני ואיזה צל בא אחרי, ואילו צללים באו בעת ובעונה אחת, וניבאו מתוך כך את העתיד לבוא נבואה נכונה ביותר – האם ישתוקק איש זה לכיבודים ושבחים אלו?״

כמובן שהתשובה לא מאחרת לבוא, גם במשל וגם על גבי הקלף הבא – יום הדין.
כמובן שהאדם הנמצא כעת מעל המערה, מבין מה היה מצבו בעבר ומבין עד כמה מצבו השתפר, הוא לא ירצה לחזור להיות אסיר כבול במערה החשוכה.
אך כן, הוא ירד אליה שוב כדי לעזור לחבריו!
יש שיגידו בגלל החמלה, ויש שיגידו שרק כך הוא יכול להמשיך ולהתפתח, לאמור:
״אם ברצונך לעלות לשלב הבא, עליך להעמיד אחר על השלב עליו אתה נמצא כעת.״
ואחרים יגידו שאין כאן סתירה, והחמלה לא סותרת את הרצון להמשיך להתפתח.

על קלף יום הדין, אנו רואים את האדם חוזר אל המערה (בדמות מלאך), ותוקע החצוצרה המעירה את האסירים הנמצאים בה – האנושות הרדומה הלא מודעת למצבה הקשה.
ישנה סברה, שהאיש יודע, שאם ירד חזרה למערה הוא יתקבל שלא בשמחה.
יהיו אולי כאלה שיבינו אותו אך רבים אחרים ייבהלו מרעיונותיו, בדיוק כפי שהוא נבהל והתבלבל, כאשר התחיל את דרכו אל מחוץ המערה. אותם אנשים עלולים לפגוע בו ולהאשים אותו בהאשמות שב.
אדם שהתרגל לאור השמש, וכבר לא רגיל לחשכה שבמערה, יחשב ע"י אותם בני אדם לצחוק.
ואם יצטרך שוב להתחרות עם חבריו האסירים בתחרות הצללים, בטרם ירגיל עיניו לחשכה, הרי שיהיה לצחוק, והאסירים יאמרו עליו שחזר מעלייתו למעלה בעיניים מקולקלות ושמשום כך הניסיון להגיע למעלה לא כדאי.

כך או כך, התגובה של אותם אסירים כבר לא תשנה, המאמץ האחרון של אותו אדם לעזור ולהעיר את חבריו, ישחרר אותו אל שלב ההתפתחות האחרון של עולם זה – קלף 'העולם'.
 

ינוקא1

New member


מאוד אהבתי

(אני מודה שלא קראתי בעבר את כל הקטעים שכתבת ....
)
&nbsp
אני חושב שיש לנו יתרון מסוים על פי האדם במשל המערה -
כפי שכתבת , אנחנו לא יודעים האם הוא ידע שיתקבל בבוז או שלא.
אך אצלינו , אנחנו יודעים זאת בוודאות - מהנסיון שלו .....
&nbsp
ולכן צריך לחשוב מה עושים עם זה.
&nbsp
אז אם אנסה לנתח את מה שקרה לאדם ההוא ,
לפעמים אחרי שמגיעים לאיזושהיא אמת , הנטיה הראשונית היא לצעוק אותה בקולי קולות.
זה ישר מעורר את כל השדים מרבצם , שכן יש בכך איום ישיר על האגו שלהם.
&nbsp
(לי למשל זה קרה כאשר חוויתי שמפות המרידיאנים ברפואה הסינית אינן נכונות , צעקתי זאת בפורומים שונים , והערתי עלי את זעמם של מטפלים רבים .....)
&nbsp
לכן החוכמה היא להגיד את מה שרוצים להגיד , אך להגיד זאת מבלי לעורר את השדים.
להגיד זאת בסוג של "ענווה" , בגובה העיניים , ובאופן שיתקבל.
לדעת להגיד את המסר , אך לשים עליו "כיסוי".
&nbsp
ולפי ה"קלפים" שלי , זה ה"שלב הבא" בהתפתחות .... הלימוד כיצד "להוריד" את עצמך , לדבר בגובה העיניים כך שלא נראה שאתה מאיים על איש , וכך להעביר את המסר שלך בלי לעורר התנגדות.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

ינוקא1

New member
רק נקודה שחשוב לי להוסיף :

זה לא כל כך חשוב "לדבר אל האנשים" הללו , כפי שחשוב להבין כי הדו שיח החיצוני מייצג את הדו שיח הפנימי.

היכולת "לרדת למטה" , ולהביא את ה"אור" אל האנשים הנמוכים , היא אותה יכולת כמו להביא את האור לחלקי אישיותינו הנמוכים יותר.
בשני המקרים , אנו נדרשים להכניס את האור בכלים אותם יוכלו האנשים \ חלקי האישיות , לקבל.
 
למעלה