באר החושך והאור...

באר החושך והאור...

באר החושך והאור ~~~~~~~~~~~~~~~~~~ אי-שם, בסוף העולם ישנה באר עמוקה ושחורה. ומשפת הבאר חבל משתלשל לאין-סוף השחור שלמטה. ואני עצמי תלויה על חבל ומתנדנדת מצד לצד. עולה סנטימטר ויורדת שניים והגובה משתנה בערך כל יומיים. על שפת הבאר בצד של האור נמצאים כל האנשים שמונעים ממני לגמור. זה משפחה, חברים, מטפלים וחיות אלו כל הדברים הגורמים לי לתהיות. אם כן להמשיך, ולטפס כלפי מעלה להחזיק עצמי חזק חזק ולא לוותר, ולהמשיך לייחל לתקופות טובות יותר. שהאור יעשה יותר חזק ובהיר ושיהיה איזשהו ריח מיוחד, של חיים, באויר. ושם למטה, בצד השחור, ישנן כל הסיבות שמקשות וגורמות לרצון לגמור, לעלות. לעזוב את החבל, בלי הרבה תהיות ולהגיע למקום ההוא, בו אולי אני צריכה להיות. מלמעלה קוראים לי קולות מלמטה דממה. ואני כאן באמצע ניתלת ומנסה להגיע להסכמה. שיר שכתבתי פעם...בתקופה של שפל נורא. והיום אני מוצאת עצמי שוב...ניתלת...ומנסה להגיע להסכמה. ואין תשובות. רק שאלות בלי סוף. יהיו פעם? לא יודעת. כבר לא בטוחה שמאמינה. הדממה הזו...היא קוראת לי בלי מילים. והיא מושכת יותר מתמיד... כי הוא שם. והשקט שם. ולא כואב שם. ורק אני פה באמצע.
לילה טוב...
 

irka

New member
מאיקה שלי, בוקר טוב לך

יש לך לב כל כך גדול ולכולם יש בו מקום, ואני מקווה שתאמיני מתישהו שיש לך לב וחצי, ולא לב שבור. אני כל כך רוצה שנסתקל למלה ולא לתוך הבאר. אירקה וחיבוקים.
 
למעלה