h i g h l a n d e r
New member
באפי בפעם השנייה
לא מזמן סיימתי את באפי מההתחלה לסוף בפעם הראשונה. וכמובן שמיד התחלתי את הסיבוב השני - כמה דברים ששמתי לב אליהם... 1. העונה הראשונה למרות שהיא חשובה מאוד לבניית הדמויות, ממש נוראית בצפייה חוזרת, אני חושב שחוץ מהפרק הראשון ופרקי הסיום לא ראיתי שום פרק בלי להריץ קצת. פשוט אין לעונה הזאת את האופי של הסדרה. הפרק הראשון של העונה השנייה הוא כבר ממש פרק באפיסטי אמיתי. 2. עונה שלישית, פיית חוברת לראש העיר והוא מהווה דמות אב בשבילה. אז זהו שלא. זה לא סתם דמות אב, זה ממש אבא ועוד אבא ממש טוב. לא יעזור שהוא ה"רע הגדול" של העונה, ברגע שזה מגיע לפיית הוא פשוט אבא לדוגמא. תומך, עוזר, מקשיב, מעודד, מדרבן קדימה. והאבסורד שעד הרגע האחרון (גם כשהוא כבר שד) הוא חושב עליה ודואג לה ודווקא היא זו שבוגדת בו ואומרת לבאפי (כששתיהן מעולפות בבית החולים) לשחק על החולשות שלו. והחולשה שלו זו האנושיות שנשארה בו, החמלה והדאגה לפיית. מוזר קצת שלמרות שהוא היה נאמן לה באלף אחוז היא זו שבוגדת בו. כשהוא מגיע לדירה ההרוסה אחרי הקרב, מסתכל מסביב ושולח את כולם לחפש אותה למרות שזה פוגע בהכנות. ואז הוא נשאר לבד ומלמל לעצמו שהיא בטוח בסדר. פשוט התרגשתי... ואולי כל זה בגלל שאני אבא לבת אז אני לוקח הכל בפרופורציות מוזרות... 3. עונה רביעית פרק ראשון. באפי פוגשת את זאנדר ששואל איך החיים בקולג והיא עונה נהדר. התשובה שלו... "can you say it once more with even less feeling" 4. עונה שנייה בפלאשבאקים של אנגל רואים את באפי מקבלת את ההודעה שהיא הנבחרת ומיד מתחילה להלחם בערפדים. מה שגרם לי לחשוב על הפוטנצאליות מהעונה השביעית. באפי הרי לא ידעה שהיא פוטנצאלית לפני שהפכה לקוטלת, אז למה הם כן? או שהם לא ידעו ורק שגיילס התחיל לאסוף אותם הם גילו את זה? עד כמה שאני זוכר הם ידעו שהם פוטנצאליות והתחילו בהכנות עוד לפני זה, מה שמעלה שאלה, למה באפי לא? ואם הם כן, אז מה קורה לפוטנצאלית שלא ממומשת? זהו, סתם כמה דברים שחשבתי עליהם במהלך הצפייה השנייה...
לא מזמן סיימתי את באפי מההתחלה לסוף בפעם הראשונה. וכמובן שמיד התחלתי את הסיבוב השני - כמה דברים ששמתי לב אליהם... 1. העונה הראשונה למרות שהיא חשובה מאוד לבניית הדמויות, ממש נוראית בצפייה חוזרת, אני חושב שחוץ מהפרק הראשון ופרקי הסיום לא ראיתי שום פרק בלי להריץ קצת. פשוט אין לעונה הזאת את האופי של הסדרה. הפרק הראשון של העונה השנייה הוא כבר ממש פרק באפיסטי אמיתי. 2. עונה שלישית, פיית חוברת לראש העיר והוא מהווה דמות אב בשבילה. אז זהו שלא. זה לא סתם דמות אב, זה ממש אבא ועוד אבא ממש טוב. לא יעזור שהוא ה"רע הגדול" של העונה, ברגע שזה מגיע לפיית הוא פשוט אבא לדוגמא. תומך, עוזר, מקשיב, מעודד, מדרבן קדימה. והאבסורד שעד הרגע האחרון (גם כשהוא כבר שד) הוא חושב עליה ודואג לה ודווקא היא זו שבוגדת בו ואומרת לבאפי (כששתיהן מעולפות בבית החולים) לשחק על החולשות שלו. והחולשה שלו זו האנושיות שנשארה בו, החמלה והדאגה לפיית. מוזר קצת שלמרות שהוא היה נאמן לה באלף אחוז היא זו שבוגדת בו. כשהוא מגיע לדירה ההרוסה אחרי הקרב, מסתכל מסביב ושולח את כולם לחפש אותה למרות שזה פוגע בהכנות. ואז הוא נשאר לבד ומלמל לעצמו שהיא בטוח בסדר. פשוט התרגשתי... ואולי כל זה בגלל שאני אבא לבת אז אני לוקח הכל בפרופורציות מוזרות... 3. עונה רביעית פרק ראשון. באפי פוגשת את זאנדר ששואל איך החיים בקולג והיא עונה נהדר. התשובה שלו... "can you say it once more with even less feeling" 4. עונה שנייה בפלאשבאקים של אנגל רואים את באפי מקבלת את ההודעה שהיא הנבחרת ומיד מתחילה להלחם בערפדים. מה שגרם לי לחשוב על הפוטנצאליות מהעונה השביעית. באפי הרי לא ידעה שהיא פוטנצאלית לפני שהפכה לקוטלת, אז למה הם כן? או שהם לא ידעו ורק שגיילס התחיל לאסוף אותם הם גילו את זה? עד כמה שאני זוכר הם ידעו שהם פוטנצאליות והתחילו בהכנות עוד לפני זה, מה שמעלה שאלה, למה באפי לא? ואם הם כן, אז מה קורה לפוטנצאלית שלא ממומשת? זהו, סתם כמה דברים שחשבתי עליהם במהלך הצפייה השנייה...