באסה...

באסה...

באמת שכבר עברו שנתיים באמת שאני מנסה כבר שנתיים להבין מה קרה וקיבינמאט אני לא מצליחה מבחינתי אתה בחיים ופשוט לא בענינ ים וזה מטריף אותי כי אני ממש לא עצובה, אני לא יכולה להיות עצובה על מי שחי ומצב שני אני לא מפגרת אתה מת!!!! יאללה איזה עצבים איתך למה דווקא אתה? למה אני לא יכולה פשוט לשבת ולבכות לך להיות פעם אחת אמיתית עם עצמי ולא אשחק משחקים אפילו שאין עם מי לשבת ולבכות עלייך פשוט עלייך בלי שום סיבה שתתן לי לבכות אלא עלייך... איך זה שכבר שנתיים לא ראיתי אותך ואני בקושי מתגעגעת? מה קורה לי אני פשוט מנסה לשכוח? מה קיבינמאט קורה לי?????????? אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווף
 
למעלה