באסה לי (ט'),

Lovely locks

New member
באסה לי (ט'),

אני יודעת לייעץ לחברות שלי תוך כדי לגימת בירה, בשלט רחוק, ויודעת לבשל בן זונה גם ברבע לארבע לפנות בוקר תוך כדי שליחת סמסים ולהשאר באותו משקל מזויין, ולמחוק את כל מה שקרה לי היום, אמא ואבא ואני, כאילו לא היה (בעצם לא היה), ואני יודעת איך לחכות לבוקר ולזמן שאחריו וזה לא מקדם אותי. זה לא מקדם אותי במיקרון וואטאבר, אף פעם (ההווה נוראי, אבל עוד שנייה הוא נדחק. תחכי, אז).
 

JuSt A GiRl 94

New member
האמת...

נשמע שאת מנהלת את החיים שלך בשלט רחוק.. את לא חיה אותם במלואם אבל על פני השטח את עושה הכל בסדר, בין אם זה לייעץ או לבשל או להישאר באותו משקל והחיים הם לא רק פני השטח...כנראה שהמהות שלהם היא דווקא מה שקורה בפנים. וזאת את שחיה עם הבפנים הזה כל רגע של מודעות אצלך, ולא הגורמים החיצוניים (חברים, משפחה) היה חשוב לי להגיב גם אם התגובה לא הייתה כ"כ תורמת..
 
את תמיד מצליחה לכווץ לי משהו בפנים.

התיאור של הסבל שלך עובר כל כך מוחשי, שממש מתכווצת לי הבטן מלחשוב עלייך, עוצרת את הנשימה כל הזמן בתקווה שמתישהוא כל הגל הרע הזה יגמר ויגיע משהו חדש. אוף. את יודעת, אני מאמינה באמת שיגיע. זה לא הופך את עכשיו לקל יותר, אבל זה נותן משמעות. החיים בעוד זמן יראו אחרת. אני מקווה שאת עושה מה שצריך כדי שהם יהיו אחרת לטובה...
 
לא יודעת

בעיני התשובה היא שעד שלא תוותרי על הדברים שאת יודעת לטובת הדברים שאת לא יודעת, לא יהיה שום סיכוי לשינוי. משהו כמו leap of faith. מה יש לך להפסיד?
 
למעלה