באמצע הלילה..
אז יש לי כמה נדודי שינה.. אז אני נודדת לי ממחשבה למחשבה.. אז מה.. מתהפכת לי במיטה, חושבת על היום שיהיה מחר, על היום שעבר לי, לא יודעת כבר אם מחייכת או לא, זה כבר לא משנה בעצם, כי לישון אני לא אשן. כעסתי עליו מצד אחד ולא אמרתי לו מילה. שינסה להבין לבד את המחשבות שלי. לא כותבת, לא מגיבה, כלום. שידע לבד. ממש.. חיייכתי אליה מצד שני. היה לנו תקר בגלגל המכונית שהובילה אותנו בדרך, אמנם זה היה לפני יותר מחודשיים, אמנם הייתי שונה אז, אבל עזבנו את המכונית והתחלנו ללכת כל אחת לצד אחר. היום החלטתי לדבר איתה. חייכתי אליה.. חשבתי עליה ובחרתי להזכיר לה את המכונית. התחלה חדשה. נדודי שינה.. כמה מעייף זה. להוציא את כל המחשבות בלי לחשוב בכלל רק בכדי שהראש יהיה ריק וייתן לעצמו לנוח. אז בואו נעשה סדר. ניקח יומן. או דף. ונתחיל להוציא מחשבות. מילים שבאות לי ככה סתם. לא איכפת לכם נכון? פרח.. צריכה לחשוב מי אני שוב פעם.. פרח.. הים שבלב הדממה קצת הלך לאיבוד..אין ציורים של חיוכים שנתקבלו מהפרחים. צפון.. אולי נוסעת היום בצהריים.. בום בום בום.. יש שיר כזה. יש איש כזה. חזר היום.. אבא.. צריך לומר לו להתקשר.. אמא.. צריכים להתקשר אליה.. שי.. צחק בגלל שרואה טניס.. רוצה לטוס לארהב.. מה יהיה.. שעון מעורר.. צריך לקום מחר מוקדם, להתקשר בשביל לבדוק אם נוסעים, להכין תיק.. זהו? לא.. היא. הוא. מוזר... ילדה.. אמא סיפרה היום שהאחות של הילדה שנשארה באוטובוס מוכרת למחלקה כבר כמה שנים.. ילדה.. מחשבות על כך שאמרו שהנהג סרק ולא ראה את הילדה.. היא גדולה מחפץ חשוד.. לא..? את מתקרבת שני.. עוד מעט תוכלי ללכת לישון.. הגיע הזמן לניסיון שני..אולי נקרא ספר? לילה טוב..
אז יש לי כמה נדודי שינה.. אז אני נודדת לי ממחשבה למחשבה.. אז מה.. מתהפכת לי במיטה, חושבת על היום שיהיה מחר, על היום שעבר לי, לא יודעת כבר אם מחייכת או לא, זה כבר לא משנה בעצם, כי לישון אני לא אשן. כעסתי עליו מצד אחד ולא אמרתי לו מילה. שינסה להבין לבד את המחשבות שלי. לא כותבת, לא מגיבה, כלום. שידע לבד. ממש.. חיייכתי אליה מצד שני. היה לנו תקר בגלגל המכונית שהובילה אותנו בדרך, אמנם זה היה לפני יותר מחודשיים, אמנם הייתי שונה אז, אבל עזבנו את המכונית והתחלנו ללכת כל אחת לצד אחר. היום החלטתי לדבר איתה. חייכתי אליה.. חשבתי עליה ובחרתי להזכיר לה את המכונית. התחלה חדשה. נדודי שינה.. כמה מעייף זה. להוציא את כל המחשבות בלי לחשוב בכלל רק בכדי שהראש יהיה ריק וייתן לעצמו לנוח. אז בואו נעשה סדר. ניקח יומן. או דף. ונתחיל להוציא מחשבות. מילים שבאות לי ככה סתם. לא איכפת לכם נכון? פרח.. צריכה לחשוב מי אני שוב פעם.. פרח.. הים שבלב הדממה קצת הלך לאיבוד..אין ציורים של חיוכים שנתקבלו מהפרחים. צפון.. אולי נוסעת היום בצהריים.. בום בום בום.. יש שיר כזה. יש איש כזה. חזר היום.. אבא.. צריך לומר לו להתקשר.. אמא.. צריכים להתקשר אליה.. שי.. צחק בגלל שרואה טניס.. רוצה לטוס לארהב.. מה יהיה.. שעון מעורר.. צריך לקום מחר מוקדם, להתקשר בשביל לבדוק אם נוסעים, להכין תיק.. זהו? לא.. היא. הוא. מוזר... ילדה.. אמא סיפרה היום שהאחות של הילדה שנשארה באוטובוס מוכרת למחלקה כבר כמה שנים.. ילדה.. מחשבות על כך שאמרו שהנהג סרק ולא ראה את הילדה.. היא גדולה מחפץ חשוד.. לא..? את מתקרבת שני.. עוד מעט תוכלי ללכת לישון.. הגיע הזמן לניסיון שני..אולי נקרא ספר? לילה טוב..