באווירת שבוע אבל

באווירת שבוע אבל

אנני יודעת מה בדיוק כותבים בהודעות הללו, אבל רציתי לשתף אתכם בשיר שכתבתי, שמתקשר לזמננו זה. הרי זהו שבוע אבל למעשה (יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל). מוות מוות, מילה רבת עוצמה צירוף של אותיות היוצרות משמעות איומה האם יודעים אנו את משמעותה של זו המילה? חור שחור. אין דרך חזרה. ואולי מקום לבן וטהור יפה כפנינה. סוף החיים, אך האם זהו סוף הדרך? האם אפשר אחרת? הרבה שאלות, בלי מענה איה התשובות, מי זאת יגלה? האם ממשיכים בחיים אחרים? האם במקום אחד נשארים? עומדים, שוכבים, יושבים ואולי ישנים. חלק מגיעים לגן עדן וחלק לגיהינום אך מה הם אלה, האם הם קיימים? האם גן עדן הוא לאנשים טובים וגיהינום לרעים? היש בגיהינום אש, ובגן עדן פרחים? האם בגיהינום דברים ששונאים, ובגן עדן דברים שאוהבים? הוא מת, היא מתה הוא נפטר, היא נפטרה צירוף של אותיות המעביר בנו חלחלה (מורא) צמרמורת בגופינו, תחושה נוראה. שערות גופינו סומרות, ראשנו מסתחרר רגלינו לא יציבות ולבנו בחוזקה פועם. נושכים שפה, הדמעות זולגות מרגישים מחנק, משתדלים לא לבכות. מה פשר הדבר, האם זוהי בדיחה? מישהו מצלצל בדלת, שומעים דפיקה האם זה הוא שייכנס דרכה? עינינו מורמות לקראת הבא מחכים בתקווה אך מקבלים אכזבה. זה לא הוא, אלא השכנה באה לנחם את המשפחה. אך אין תנחומים לדבר הנורא הדמעות זולגות והלב כואב נזכרים בנפטר בכאב קשה לחשוב עליו בעבר אולי הוא יופיע ויאמר `מה זאת הדבר? אני פה אינכם רואים?` אך שומרים מחשבות אלה בפנים. עם הזמן, הדמעות מתייבשות אין כבר כוח לבכות. נזכרים בזמנים הטובים, בקטעים המצחיקים, דברים שאמר, שעשה ונרגעים. תודה בתקווה שהתרשמתם ושהשיר הותיר בכם משהו. הדר יעקבי
 
למעלה