ואיזה משפט יפה זה
"כל הכאבים מלבינים בכותנה הנפתחת". כי כשהכותנה מתחילה לפרוח והצמר הלבן הזה בוקע החוצה מסתמן סופו של התהליך המייגע והכואב של עבודת האדמה: כל כאבי הגב, כל היבלות, העבודה בשמש, העור הסדוק - הפריחה הלבנה של הכותנה היא גם מראה שמשקפת את הכאבים האלה, וגם התרופה שלהם. נדמה לי שראיתי פעם בבית אריאל תמונה מקסימה שממחישה את המשפט הזה. ובכלל, השיר הזה בעיני הוא שיאו של האלבום, יחד עם "חיית הברזל".