בְלִי חֶמְדָה

[נלסון]

בְלִי חֶמְדָה

עַכְשָיו אוּלַי אֶפְשָר לִכְתּב שִירִים עֶגְלוֹת הַחרֶף מְזָמְרוֹת בָרְחוֹב. סִפְרִי צָנַח. חַלוֹנוֹתַי קָרִים. וְלִי לא טוֹב... הַכּתֶל מִמּוּלִי מַשְקִיף לִי בְלִי חֶמְדָה אֶת צֵל יָדַי וְצֵל סִיגָרְיָה הוּא מִתְנַכֵר לִי, הוּא אֲשֶר יָדַע אֶת כָל מַה שֶהָיָה וְלא הָיָה. עַכְשָיו אֶפְשָר אוּלַי לִשְכַב פה וּלְיַלֵל: אִיש לא יַכְלִים וְלא יַרְגִיע אִיש, רַק עַל הַכּתֶל יְרַטֵט הַצֵל מַרְגִיז שַלְוַת קוּרֵי הָעַכָבִיש. לאה גולדברג.

 

[חמדה]

``רק המתים לא ימותו``

הם בלבד נותרו לי, רק בהם בלבד לא ינעץ המות סכינו החד. במפנה הדרך, בערוב היום יקיפוני חרש, ילווני דום. ברית אמת היא לנו, קשר לא נפרד רק אשר אבד לי - קניני לעד. רחל

 

[נלסון]

לעולם לא נשכח

לְעוֹלָם לא נִשְכַח, כִי רַגְלֵנוּ דָרְכָה בַשְבִילִים, לְעוֹלָם לא נִשְכַח, כִי עֵינֵנוּ טָבְלָה בַשָמַיִם, כִי צָמְחָה בְמֶרְחַב הַקָמָה, בֵין אַלְפֵי שִבֳלִים, שִבּלֶת אַחַת דַקָת יְרֻקַת הָעַיִן. כִי נְתִיבֵנוּ רָחָב וְהָלַכְנוּ הָלוֹךְ וּמָעוֹד, כִי אָהַבְנוּ לִצְחוֹק וְקִיוִינוּ לִגְוֹע - אִם לִבֵנוּ אֵינֶנוּ עוֹנֶה לַשִמְחָה הַגְבוהָה עַד מְאד, הוּא עוֹנֶה לַכְאֵב הַגָבוהַ. לאה גולדברג.