א
אילנית מצויה בסכנת הכחדה! Hyla savigni © אייל ברטוב כאשר אילנית נמצאת על צמח ירוק, קשה להבחין בה. /common/cetfocus/LoadFile.asp?sGUID=F1DE5D19-F42D-49BC-A202-7CE01927892F&sName=karpada_roshanim_B.jpg&sType=image/pjpeg © נורית קינן הראשן הקטן הוא של אילנית, והגדול - של קרפדה. כדי לצלם אותם, הם הוכנסו לצלוחית שטוחה. תמונות: 1 - 2 שיוך: דו-חיים בית גידול: מים מתוקים מקום במארג המזון: טורף שכיחות: שכיח תפוצה בארץ: הגליל, צפון הנגב, מדבריות יהודה ושומרון, מישור החוף והשפלה, הכרמל, הגולן, הרי יהודה והשומרון, העמקים תפוצה ברמת הנדיב: עין צור קבוצה: דו-חיים תיאור: האילנית היא הקטנה ביותר בגודלה בקבוצת הדו-חיים בארץ-ישראל. היא דומה לצפרדע אך קטנה ועדינה יותר. היא מדלגת בין ענפי עצים ובין שיחים. שכיחה על צמחי תרבות המושקים במים, בצמחיית קנים בכינרת, בנחל הירדן ובמעיינות שבקרבתו. עורה חלק ואצבעות רגליה מסתיימות בכפתורי הצמדה, המפרישים חומר דביק שבעזרתו היא נצמדת לעלים. ראשה קטן ועיניה בולטות משני צדדיו. היא מסוגלת לשנות את צבעיה לאפור, לירוק בהיר ולירוק כהה. לזכר יש קפל עור מתחת לסנטר. בזמן החיזור כפל העור מתמלא באוויר ויוצר שלפוחית גדולה, המשמשת תיבת תהודה להגברת הקול ולקרקור. האילנית ניזונה מחרקים, פעילה בלילה, ובמשך היום משכנה קבוע במקומות סתר: היא נצמדת לעלים ולגבעולים מוצלים, על מנת לשמור על עורה מפני התייבשות. בעונת הרבייה הזכרים והנקבות נמשכים לשלוליות חורף לצורכי רבייה. הנקבה מטילה ביצים בגושים ריריים, בכל גוש עד 100 ביצים. את הביצים היא מדביקה לצמחים בשלולית. הראשנים ניזונים מחומר צמחי. תוחלת החיים של האילנית: עד 22 שנים.
אילנית מצויה בסכנת הכחדה! Hyla savigni © אייל ברטוב כאשר אילנית נמצאת על צמח ירוק, קשה להבחין בה. /common/cetfocus/LoadFile.asp?sGUID=F1DE5D19-F42D-49BC-A202-7CE01927892F&sName=karpada_roshanim_B.jpg&sType=image/pjpeg © נורית קינן הראשן הקטן הוא של אילנית, והגדול - של קרפדה. כדי לצלם אותם, הם הוכנסו לצלוחית שטוחה. תמונות: 1 - 2 שיוך: דו-חיים בית גידול: מים מתוקים מקום במארג המזון: טורף שכיחות: שכיח תפוצה בארץ: הגליל, צפון הנגב, מדבריות יהודה ושומרון, מישור החוף והשפלה, הכרמל, הגולן, הרי יהודה והשומרון, העמקים תפוצה ברמת הנדיב: עין צור קבוצה: דו-חיים תיאור: האילנית היא הקטנה ביותר בגודלה בקבוצת הדו-חיים בארץ-ישראל. היא דומה לצפרדע אך קטנה ועדינה יותר. היא מדלגת בין ענפי עצים ובין שיחים. שכיחה על צמחי תרבות המושקים במים, בצמחיית קנים בכינרת, בנחל הירדן ובמעיינות שבקרבתו. עורה חלק ואצבעות רגליה מסתיימות בכפתורי הצמדה, המפרישים חומר דביק שבעזרתו היא נצמדת לעלים. ראשה קטן ועיניה בולטות משני צדדיו. היא מסוגלת לשנות את צבעיה לאפור, לירוק בהיר ולירוק כהה. לזכר יש קפל עור מתחת לסנטר. בזמן החיזור כפל העור מתמלא באוויר ויוצר שלפוחית גדולה, המשמשת תיבת תהודה להגברת הקול ולקרקור. האילנית ניזונה מחרקים, פעילה בלילה, ובמשך היום משכנה קבוע במקומות סתר: היא נצמדת לעלים ולגבעולים מוצלים, על מנת לשמור על עורה מפני התייבשות. בעונת הרבייה הזכרים והנקבות נמשכים לשלוליות חורף לצורכי רבייה. הנקבה מטילה ביצים בגושים ריריים, בכל גוש עד 100 ביצים. את הביצים היא מדביקה לצמחים בשלולית. הראשנים ניזונים מחומר צמחי. תוחלת החיים של האילנית: עד 22 שנים.