א מיניות

ben1015

New member
א מיניות

האם באמת יש טיפול ל-א מיניות? ומה אם לא בא לי לטפל בזה כי באמת טוב לי ככה. הבעיה היחידה שעולה מדי פעם היא איך מסבירים את זה לבעל שכבר שנתיים לא מקבל כלום? כבר שנתיים שיש לי שקט אמיתי ורגיעה ושלמות.הוא הכי מבין בעולם ואפילו אני חשבתי שזה משהו שיחלוף וככה גם הוא חשב אבל ככל שחולף הזמן ואין שום רצון מצידי יותר טוב לי, אני אוהבת את בעלי מאוד אבל ממש אוהבת אותו הוא הגבר של חיי אבל אני מרגישה שאם אני ישכב איתו " בכוח" אז אני כאילו אונסת את עצמי. פשוט לא נמשכת לאף אחד.ואפילו לא מרגישה שום צורך להתעסק עם עצמי.מה עושים ?
 
ממממ, שאלות שאלתיות מאוד

אין "טיפול" מסוים בא-מיניות, כיוון שזו לא "מחלה"... כוונתי היא שזה הרבה פעמים "סימפטום". רוצה לומר, לא כל "חוסר חשק" = א-מיניות, וגם למצב של חוסר חשק תמידי, נגיד, יכולות להיות סיבות שונות בתכלית, כשנטייה א-מינית אינהרנטית היא רק אחת מהן. אני מניחה שאם טוב לך וטוב לו, את לא מרגישה שאת מחמיצה משהו, אז המוטיבציה לקום ולנסות לשנות לא ממש קיימת, מטבע הדברים. השאלה היא עד כמה באמת טוב לו וכמה זמן "השקט התעשייתי" הזה באמת יישמר, והאם מתחת לפני השטח הוא לא מפתח איזשהו תסכול מתמשך שעוד יתפרץ יום אחד. את לא צריכה לעשות סקס בשבילו ולא בשביל אף אחד, זה לגמרי משהו שאת צריכה בשבילך. לא כתבת מה היה המצב בעבר, כך שקשה לי להתייחס - האם תמיד הרגשת כך, או שזה הגיע בהדרגה, או בבת אחת בנקודה מסויימת וכו'. כיוון שאין לנו שום רקע, אז אני אכתוב בכלליות ואומר שמינסיוני עד כה (בחיי הפרטיים), לפעמים שקט נובע מהפוגה בהתמודדות. כלומר, צצה בעיה מסוימת, שייתכן שהיא פתירה בהחלט, אבל היא מצריכה כוחות נפשיים, אולי עזרה מקצועית, אולי "חפירה" פנימית, אולי דברים שקשה לומר בקול רם, אולי פחדים שלא נעים להתמודד איתם... בקיצור, לפעמים ה"טוב" הזה הוא לא באמת טוב, ולא הכול מושלם, אלא פשוט "חופש" מהתמודדות עם הבעיה, כי התמודדות היא הרבה פעמים לא כזה "פיקניק". בסופו של דבר זו בחירה שלך, לאן את רוצה לקחת את זה, אם בכלל. כיוון שאת במערכת יחסים והבחירה שלך בהכרח משליכה גם על בן זוגך, הייתי מציעה לך לדבר איתו, בין אם זה להודיע לו איך את מרגישה, מה בחרת, או אולי להתלבט איתו, או לשמוע את הדעה שלו. אם הוא לא מרוצה וחשוב לך לשמור על הזוגיות יכול להיות שזה יספק לך מוטיבציה לנסות לראות אם יש כאן מקום לשינוי, או שתחליטי שבכל מקרה טוב לך ככה ואז הוא יתפשר או שתיפרדו. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה!
 

מימזיס

New member
נבהלת פתאום

הי. אני קוראת פאסיבית פה. לא אוהבת כל כך להשאיר הודעות אבל משהו בשרשרו הודעות הזה תפס אותי. אני והבן זוג שלי כבר 3 שנים יחד. אנחנו לא שוכבים הרבה. לפעמים לא בא לי לפעמים לא בא לו- וככה הזמן עובר. לפעמים אני מרגישה החמצה כי יש בי הרבה ייצריות- או לפחות חשבתי שהיתה אבל כאילו אנחנו נורא אינטימיים ומתוך זה לא בהכרח צומח מין. ופתאום חשבתי אולי אני -מינית? בעבר כבר הגדרתי את עצמי לסבית ו דו מינית לאור קשר עם גברים ונשים. לא יודעת. מרגיש לי שחוץ מלסביות וביסקסואליות פתאום יש לי עוד הגדרה שאני צריכה להתמודד איתה איכשהו. מה דעתכם?
 
למעלה