א"י מתנה מהקב"ה (?!)

א"י מתנה מהקב"ה (?!)

בס"ד לכל חברי הפורום שלום וברכה! בוויכוח שהיה לי עם שכן שלי הוא אמר שא"י היא לא מתנה מהקב"ה ושסתם החלוצים נדחפו ובנו את הארץ בלי שום היתר מהקב"ה. הוויכוח דתי לאומי- חרדי הנצחי. הוא טוען כי אם א"י הייתה מתנה הרי שהיא הייתה בלי שום בעיות כי יכול שהקב"ה ייתן מתנה וייקשה עלינו לקחת אותה? באותו רגע נשארתי בלי מילים ואחרי שנפרדנו נזכרתי שכתוב שא"י נקנית ביסורים אבל הוא כבר הלך לישון ועדיין לא הספקתי לתקן אותו. מעניין אותי לדעת מה אתם הייתם עונים....
 

tiki tiki

New member
אני חושבת

שמתנה שמתקבלת סתם ככה לא נותנת הרבה. כל מתנה שבאמת שווה את עצמה צריך להלחם עליה וכל דבר שאי פעם קיבלנו מהקב"ה או משהו כזה יש לה תנאים ולא פשוט קיבלנו אותה וזהו. [מה שכן יש לי נטיה בדיונים על דת ודברים שקשורים תמיד לנקוט את העמדה השניה ככה שאם היית בא עם שאלה לכיוון השני הייתי מוצאת טיעון הפוך..חח]
 

MyGod7

New member
גם בזמן יהושע

היינו צריכים להלחם בשבילה ולשמור על תנאים מסויימים ודרך התנהגות ומצוות בשביל לשמור עליה שלנו....
 
א"י נקנית בייסורים

וחוץ מזה, הקב"ה נתן לנו את הארץ, אבל הוא גם אמר שכשעמ"י יחטא, ואל ילך בדרכי ה', הוא יגלה אותם מארצו (ולעתיד לבוא ישיב את כולם), הקב"ה לא אמר שהוא נותן את א"י במתנה בלי קשר למעשים שלנו, הישיבה בא"י, והקושי בלכבוש אותה, תלוי במצוות שאנו מקיימים ובמעשים שאנו עושים...
 
בטח שיש זכות! של האבות!

הרי זה מה שהקב"ה הבטיח להם, שהארץ תהיה שלנו לעולם, אבל ברגע שעמ"י לא יקיים מצוות, אז א"י לא תהיה בידם כ"כ בקלות..
 
אולי ההגדרה מתנה פחות מדוייקת...

ראשית אפתח ואומר שיש להרחיב רבות בנושא זה וכמובן שאני הדל לא אוכל להקיף את כל הנושא, ועוד- שאני חושש פן לא אגע בנק' הנכונה. העלו כאן כמה נק' חשובות מאד. מצד אחד ישנו קשר תמידי בין עם ישראל לארץ ישראל, ומן הצד השני- אם עמ"י חוטא- נענש בגלות. הרב מסביר באורות א"י את ה'תופעה' הזו וכך גם המהר"ל ב"נצח ישראל" וכן רבים אחרים. אני אשתדל לגעת בנק' שממנה נובעים ההסברים על הקשר בין עמ"י לא"י ובקצרה. לענ"ד ההיבט היותר נכון על הקשר שלנו עמ"י עם א"י- בניגוד למתנה - הוא ירושה. פעמים רבות בתורה מוזכרת ההבטחה לאבות כי הארץ תינתן לבניהם. למשל- בראשית ט"ו- "ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית לאמור לזרעך נתתי את הארץ הזאת". מכאן ניתן ללהבין בפשטות את הקשר שלנו לארצנו. ארץ ישראל נתנה לנו בירושה מאבותינו שקיבלוה מאת ה', לכן דבר לא יקחנה מאיתנו- היא לנו ברית כרותה עם ה' וברית ה' לא תופר לעולם (כפי שניתן להוכיח אף מהעיקר התשיעי משלושה עשר עיקרי הרמב"ם- "אני מאמין... שזו התורה לא תהא מוחלפת...". דבר ה'- אמת ויציב!). מן הצד השני- ישנו מצב בו עמ"י צריך שהות מסויימת מחוץ לארץ והרב מאריך בנושא זה רבות באורות א"י, אך לא נאריך בדבריו. מה שכן ניתן לומר בפשטות לכאו'- הוא שכאשר עמ"י חוטא- לעיתים ניתן לו עונש של ניתוק מא"י, דבר שאינו טבעי לעם ולא לארץ כפי שכותב המהר"ל ב"נצח", (מדוע? על כך כותב הרב זצ"ל..) אך מה שחשוב לזכור הוא- שמצב זה הוא זמני ואינו טבעי, זאת משום שא"י היא ירושה לנו מאבותינו. ברית כרותה ביננו ובין ה'. בעז"ה שנזכה לראות "בשוב ה' את שיבת ציון", "ונראהו עין בעין".
 
אגב,

ישנה תשובה פשוטה לשאלה מדוע אין הקב"ה מביא לנו את א"י על מגש של כסף אלא ע"י מלחמות, והיא כתובה בספר דברים ובספר יהושוע (איני זוכר מקור מדוייק). התורה מסבירה מדוע הקב"ה משאיר את הגויים בארץ: א. פן תרבה עליך חיית השדה. ב. שבנ"י ילמדו מלחמה. ואם אינני טועה- ג. שכך בנ"י לא יזנחו את הקב"ה. (ולמען האמת- ניתן היה לראות זאת באופן ממש נפלא במלחמה האחרונה, כיצד כל אדם שהתראיין לטלויזיה- חייל ואזרח כאחד- אמר בעז"ה, או חיילים שסיפרו כי אמרו קריאת שמע 3 פעמים ביום וכו').
 
למעלה