א' דר"ח אלול

א' דר"ח אלול

השעה עשר וחצי בבוקר והשעון מעורר מצלצל. אני קם ממיטת חברתי (היא יצאה מלפני שעה לעבודה) יוצא החוצה, וגורר את עצמי לאורך הרחוב עד לאוטו שלי. ממצמץ נואשות, מנסה להעורר. אני לא מסוגל לתפקד בבוקר בלי כוס קפה ואין לה בבית, מיחם, קפה או חלב כשר. אני נוסע את החמש עשרה דקות חזרה לשכונה חרדית מובהקת ומחפש חניה. כמו תמיד, אין. שתי רחובות מהבית כנסת אני מוצא מקום, חונה, והולך באיטיות לבית הכנסת. תודה לקל, עדיין לא גמרו את החלב. אני שותה שלוש כוסות קפה, מלווה בכמה סיגריות, מפטפט קצת ויורד למקווה. מתקלח, נכנס למים, מעשן סיגריה וטובל. השעה כבר שתים עשרה ו. שיט, אין לי עצבים להתפלל הבוקר, אני כבר אניח תפילין מתישהו אחר הצהריים. אני יוצא לעבודה. אל-וללל. הדגים בים רועדים. ככל הנראה אני לא דג. רבונו-של-פאקינג-עולם, איפה אני בעולם שלך?
 
למעלה