תראי...
מאז ילדותך העמיסו עליך סטריוטיפים של "האישה המושלמת" מבובות הבארבי שכל ילדה חושקת בהן. דרך "ילדות טובות לא... (השלם את החסר)" ועד "תהיי יפה ותשתקי" אמרו לך מה את צריכה לחשוב, מה את צריכה להרגיש ואיך את צריכה להראות. ובדרך, מקווה שלא את אישית, נשים רבות כל כך סובלות מניצול מיני. מושפלות עד כדי נטילת האנושיות שבהן רק משום שיש להן זוג שדיים וקצת פחות כוח פיזי... כל אלו נחשבים בעיני ל"חארטה ששפכו עליך כל השנים" אם הצלחת להשתחרר מזה ולגלות שוב את האדם שאת, אם הצלחת אחרי כל זה לאהוב את עצמך למרות שאת לא בלונדינית בגיזרת בארבי, למרות שלפעמים את מחטטת באף, עולה לך גרעפס, את נהנית מזיון טוב... (כל אותם דברים ש"ילדות טובות" לא עושות) אשריך. אישה כזו הייתי שמח לאהוב. (אם וכאשר אני אצליח להתנקות מהזבל ששפכו עלי כל השנים...) אבל ההתניות האלו כל כך כבדות, כל כך מעיקות וכל כך חזקות, שקשה לי להאמין שיש מי שיכולה באמת להתנער ולהשתחרר מהן לחלוטין. זה מה שהתכוונתי. ומי שראה בזה התנשאות או ציניות, פשוט לא הבין מה כתבתי. שלך, האלי.