את
נכנסת לחיי כרעם ביום בהיר, בהתחלה היסוסים וכבשת אותי..המגע שלך היופי שבך, המבט עם הקמטים במצח ששיך רק לך. רק שבוע סוחף בלי מחשבות בלי כלום רק את ואני . פטאתי מצידי לחשוב שזה לנצח ואז קמת והלכת ולא ידעתי מתי אני אראה אותך, מתי תתקשרי ואם תהיי שלי בכלל או שזה סתם היה, תאוות בשרים, תשוקה רגעית שנגמרה ברגע . ואולי את מפחדת מאהבה ואולי את לא בנויה לקשר מחייב ואולי כשאת נוגעת את גם פוגעת בדרך, מרסקת אותי לחתיכות משאירה אותי מקולפת מכל תקווה שמה שהיה היה אמיתי, כנה, טהור.. אבל לא. פטאטית שכמותי!! תקראו לי נאיבית אבל יש אהבות כאלה ספק שואלת ספק עונה.. אבל בשבילי כבר אין, כי ככה רצית, לסיים כמו שבאת ככה הלכת כרעם ביום בהיר, השארת אותי מטפטפת אהבה שלא קיימת יותר. משאירה אותי דומעת, דמעות של שתיקה והלב דופק כשהמילים יוצאות פטאתיות כמו בעליהן. מעשנת בשרשרת למלא את הדקות הריקות ממך, מנסה להעסיק את עצמי בשיחות ריקות מתוכן עם אנשים חסרי פנים (מבחינתי) וחסרי עיניין כי מה שמעניין זו את (אבל כבר לא) איך הלב שלי בגד בי ככה בכזו קלות דעת, הרשה לעצמו להיקשר/להיתאהב/לא לדעת גבול מהו...איך יוצאים מזה
נכנסת לחיי כרעם ביום בהיר, בהתחלה היסוסים וכבשת אותי..המגע שלך היופי שבך, המבט עם הקמטים במצח ששיך רק לך. רק שבוע סוחף בלי מחשבות בלי כלום רק את ואני . פטאתי מצידי לחשוב שזה לנצח ואז קמת והלכת ולא ידעתי מתי אני אראה אותך, מתי תתקשרי ואם תהיי שלי בכלל או שזה סתם היה, תאוות בשרים, תשוקה רגעית שנגמרה ברגע . ואולי את מפחדת מאהבה ואולי את לא בנויה לקשר מחייב ואולי כשאת נוגעת את גם פוגעת בדרך, מרסקת אותי לחתיכות משאירה אותי מקולפת מכל תקווה שמה שהיה היה אמיתי, כנה, טהור.. אבל לא. פטאטית שכמותי!! תקראו לי נאיבית אבל יש אהבות כאלה ספק שואלת ספק עונה.. אבל בשבילי כבר אין, כי ככה רצית, לסיים כמו שבאת ככה הלכת כרעם ביום בהיר, השארת אותי מטפטפת אהבה שלא קיימת יותר. משאירה אותי דומעת, דמעות של שתיקה והלב דופק כשהמילים יוצאות פטאתיות כמו בעליהן. מעשנת בשרשרת למלא את הדקות הריקות ממך, מנסה להעסיק את עצמי בשיחות ריקות מתוכן עם אנשים חסרי פנים (מבחינתי) וחסרי עיניין כי מה שמעניין זו את (אבל כבר לא) איך הלב שלי בגד בי ככה בכזו קלות דעת, הרשה לעצמו להיקשר/להיתאהב/לא לדעת גבול מהו...איך יוצאים מזה
