את תשבי

[שירה כמים 1959]

את תשבי ברגליים פשוקות לרווחה
והשמש תזרח לך מתוך התחתונים

 

[שירה כמים 1959]

הפיגומים
התאמצתי כל כך לשמר את הפיגומים
זמן רב
זמן רב כל כך
לאחר שנבנה הבית

 

[שירה כמים 1959]

ולמה?
כל כך יפה הייתי כשישבתי על הפיגומים
והשמש זרחה לי מהתחתונים
והיה לי חיוך ממזרי של אישה בת שישים
שראתה המון וטבעה עמוק ובכל זאת עדיין יש בה כוח ורצון
לחפון זוג שדיים

 

[שירה כמים 1959]

כשהגשם יירד את תבואי
כשהגשם יבוא זה יקרה
המוני סירות נייר יטבעו אז בתוך שלוליות בוציות
וילדים יקפצו בתוכן במגפי גומי אדומים
ואז את תבואי ואני
אשק לך בלחייך
בעדינות
ברכות
ואת תביטי לתוך עיניי וכפות ידייך יהיו חמות ונענות בתוך כפות ידיי
כאילו תמיד ידענו שזה יקרה

 

[שירה כמים 1959]

כבודו רם ונישא וענוג
כבוד רוממות
כבוד מלכות
הגבר האב
כבודך, פתור אותי מעונשך
פתור אותי מהקור שלך
פתור אותי מכל אירועי והשתלשלות חיי שהחלה בך
כבוד הוד מלכותו בעל האצבעות העבות והבליטה באמצע הזרת
אותה בליטה שהייתה לאביך
אותה בליטה שישי לי
באמצע הזרת
אותה הבליטה
מעט הצידה
מעט לבטוח בנדיבים
מעט מאוד, עדיף לכרכר ולחבק
את עצמי

 

[שירה כמים 1959]

כבוד המלך הרם והנישא
על כל מלכותך
על כל אוהביך
מעט מדי הערכתי אותך
מעט מדי המלך
והנה בחלומי מסתבר שרם ונישא אתה מכל אשר הכרתיך
מכל אשר העללתיך
רם ונישא ונשגב
איש עם יוזמה אתה, רום מעלתך
איש עם נדיבות, חן וחסד
ותוכל לעזור לאמתך
בקשרים עם עיתון הארץ
לו רק חפצת כבוד המלך
לו רק נגעת בקצה מוט מלכותך
באמתך


אבל אמתך כבר איננה קורבן
ואמתך יודעת מה מסתתר
מתחת לכל סיפורי הנדיבות שלך
אמתך נוסעת בארץ
צפונה ודרומה
לאמתך מקל דרכים משלה
והיא מסובבת אותו אל עצמה
ונוגעת בעצמה
ורווחה גדולה באה
ושטיפת האור

 

[שירה כמים 1959]

טוב בטוח בנדיבים
מבטוח בקמצנים
טוב בטוח בפותחי לבבם
מבסוגרי לבבם
טוב נסוע הלוך ושוב וחפש דרכך
משבת במקום וחכות למלך
טוב להיות עם כסף בארנק
מלהיות בלי כסף
טוב להיות עם כסף בארנק
מעט כסף שמספיק לי לכל צרכיי
טוב להיות עם כסף בארנק
ולא לקבל אתנן תזנונים
טוב להיות עם כסף בארנק
ולא לקבל דמי שתיקה
על החטא
על הפשע
שלא את פשעת
טוב להיות עם כסף בארנק
שהוא רק שלך
רק שלך
ורק את תחליטי
לאן לפזר אותו
כאשר הרוח
נושבת בך

 

[שירה כמים 1959]

אוי אלוהים
גם אנחנו נורא עצובים
גם אותנו נשאה הרוח
ממרומים
ותגלגלנו בכל קצוות הארץ
ותשית לנגדנו
את פער חוכמתך
ועצותיך הטובות
נגלו לעינינו
תחת סופת החול
הרוגשת