את עדיין בלב שלי
אני עדיין מתגעגעת לקול שלך, לסמסים החמודים באמצע הלילה, ולזה שהיית מתקשרת אלי ישר אחרי שהיית חולמת חלום רע וידעתי ללחוש לך באוזן דברים עד שהיית נרגעת ומצליחה לחזור לישון, אני עדיין מתגעגעת לזרועות שלך שעוטפות את גופי הקטן בביטחון ועוצמה.
וללב שלך שדופק מתחת לאוזניי כאילו הוא תכף יוצא גם. לדופק האיטי שלך, שמתגבר כשאת מתרגשת או עצבנית, לעיניים המחייכות שלך לשפתיים ולגומה מעליהן.
ולצלקת על השפה שאפשר לראות רק כשאת ממש מאושרת ומחייכת חיוך אמיתי שכזה.
אני מתגעגעת אל החברות שלנו, ואל השגעונות, ולאיך שאני נשענת עלייך ואנחנו קוראות עיתון ביחד ודואגות לא להעביר עד שהשנייה מסיימת ומפריעות זו לזו בנישוקים ודגדוגים מפעם לפעם.
אני פוחדת שאני לעולם לא אמצא מקום שלם ממך. ושאני אף פעם לא אפסיק להתגעגע ושהחור והחלל בלב שלי לא יצליח להתמלא בחזרה.
אני מצטערת על כל הפגיעות. את האדם המדהים, החזק והמיוחד ביותר שהכרתי בחיי. אני תמיד אוהב אותך! גם אם אני צריכה קצת נתק, ואז את צריכה, ואז אני,
ואפילו שלא שמעתי ממך כבר יותר משנה וגם אם לא נתראה שום לעולם. את היית בית, ואושר.
את הראשונה, והחידה והנעלה מכולן. את הצלת אותי מעצמי. ואני אותך והיינו שתיים שהפכו לאחד ונשארו שתיים. וכל השירים הם רק עלייך. את אהבה.
ומה אני עכשיו? הרבה ריק שמנסה להתמלא. לאט לאט זה גם יקרה. אבל אני פשוט כל כך מתגעגעת אלייך.
אני עדיין מתגעגעת לקול שלך, לסמסים החמודים באמצע הלילה, ולזה שהיית מתקשרת אלי ישר אחרי שהיית חולמת חלום רע וידעתי ללחוש לך באוזן דברים עד שהיית נרגעת ומצליחה לחזור לישון, אני עדיין מתגעגעת לזרועות שלך שעוטפות את גופי הקטן בביטחון ועוצמה.
וללב שלך שדופק מתחת לאוזניי כאילו הוא תכף יוצא גם. לדופק האיטי שלך, שמתגבר כשאת מתרגשת או עצבנית, לעיניים המחייכות שלך לשפתיים ולגומה מעליהן.
ולצלקת על השפה שאפשר לראות רק כשאת ממש מאושרת ומחייכת חיוך אמיתי שכזה.
אני מתגעגעת אל החברות שלנו, ואל השגעונות, ולאיך שאני נשענת עלייך ואנחנו קוראות עיתון ביחד ודואגות לא להעביר עד שהשנייה מסיימת ומפריעות זו לזו בנישוקים ודגדוגים מפעם לפעם.
אני פוחדת שאני לעולם לא אמצא מקום שלם ממך. ושאני אף פעם לא אפסיק להתגעגע ושהחור והחלל בלב שלי לא יצליח להתמלא בחזרה.
אני מצטערת על כל הפגיעות. את האדם המדהים, החזק והמיוחד ביותר שהכרתי בחיי. אני תמיד אוהב אותך! גם אם אני צריכה קצת נתק, ואז את צריכה, ואז אני,
ואפילו שלא שמעתי ממך כבר יותר משנה וגם אם לא נתראה שום לעולם. את היית בית, ואושר.
את הראשונה, והחידה והנעלה מכולן. את הצלת אותי מעצמי. ואני אותך והיינו שתיים שהפכו לאחד ונשארו שתיים. וכל השירים הם רק עלייך. את אהבה.
ומה אני עכשיו? הרבה ריק שמנסה להתמלא. לאט לאט זה גם יקרה. אבל אני פשוט כל כך מתגעגעת אלייך.
