את מי לאהוב?
תחילה לשם הבהרה אין בי מרירות,וקיימת בי הבנה מספקת לתופעות החיים הכוללות התנסויות וחויות.עצם הויכוח נובע מפרשנויות,יותר נכון מחוסר פרשנויות.נסו להסביר לאדם רגיל שאינו רוחני ואינו מרוצה כל כך מחייו שיאהב את עצמו.זה לא יעזור,זה לא מספיק מובן יש כאן משום דחיסה מוחלטת של הכל.זה כמו לסכם שפה (שפת חיים) למילה אחת.תורתינו,גם לאלו שאינם מאמינים סיכמה זאת ביתר פשטות אך ביתר דיוק והבנה במשפט ואהבת לרעך כמוך.אדם האוהב את עצמו לא תמיד אוהב באותה צורה את הזולת.וכאן נפגמת אהבה זו.ואהבת לרעך כמוך ליישם משפט זה בכינות זה המסר הנכון יותר.אולי השאלה הנכונה לדבר דומה לשאלת הביצה והתרנגולת מה קדם למה.מה טוב יותר,מה נכון יותר.אם אינך מסוגל לאהוב את רעך אינך מספיק שלם. אינך יכול לטעון שאלוהים בכל וכולנו אחד.ברגע שקיים חייץ בינך ובין הזולת. לכן בשאלת האהבה עליך לאהוב כל דבר אחרת אינך אוהב. אני מבין את החיים כך ומוסיף דוגמא:דומה לצפייה במים,לעיתים הם צלולים ולעיתים עכורים. לעיתים סוערים ולעיתים שוקטים.אך בעיני תמיד ישארו מים.אך צפייה אינה מספקת (כמו דיבורים)לעיתים יש לשתות מהם לעיתים לרחוץ,ולעיתים לבנות סכר ואם אפשר לאכול דגה. ולענין האני,הרי יש לבטלו ולהכניעו למעט צרכים בסיסיים לקיום. ברגע שאני שומע הצעה לאהבה עצמית,רואה אני את האני קם ומתייצב וגודל. אז את אנו צריכים לאהוב?תחושת השלמות והאחדות עם הכל מספקת,ואם נילווים לכך רגשות מה טוב.גם אמפטיה וסימפטיה יספיקו ואם תקראו להם אהבה אז בסדר. (מצטער על הבלבול) בברכה אביר
תחילה לשם הבהרה אין בי מרירות,וקיימת בי הבנה מספקת לתופעות החיים הכוללות התנסויות וחויות.עצם הויכוח נובע מפרשנויות,יותר נכון מחוסר פרשנויות.נסו להסביר לאדם רגיל שאינו רוחני ואינו מרוצה כל כך מחייו שיאהב את עצמו.זה לא יעזור,זה לא מספיק מובן יש כאן משום דחיסה מוחלטת של הכל.זה כמו לסכם שפה (שפת חיים) למילה אחת.תורתינו,גם לאלו שאינם מאמינים סיכמה זאת ביתר פשטות אך ביתר דיוק והבנה במשפט ואהבת לרעך כמוך.אדם האוהב את עצמו לא תמיד אוהב באותה צורה את הזולת.וכאן נפגמת אהבה זו.ואהבת לרעך כמוך ליישם משפט זה בכינות זה המסר הנכון יותר.אולי השאלה הנכונה לדבר דומה לשאלת הביצה והתרנגולת מה קדם למה.מה טוב יותר,מה נכון יותר.אם אינך מסוגל לאהוב את רעך אינך מספיק שלם. אינך יכול לטעון שאלוהים בכל וכולנו אחד.ברגע שקיים חייץ בינך ובין הזולת. לכן בשאלת האהבה עליך לאהוב כל דבר אחרת אינך אוהב. אני מבין את החיים כך ומוסיף דוגמא:דומה לצפייה במים,לעיתים הם צלולים ולעיתים עכורים. לעיתים סוערים ולעיתים שוקטים.אך בעיני תמיד ישארו מים.אך צפייה אינה מספקת (כמו דיבורים)לעיתים יש לשתות מהם לעיתים לרחוץ,ולעיתים לבנות סכר ואם אפשר לאכול דגה. ולענין האני,הרי יש לבטלו ולהכניעו למעט צרכים בסיסיים לקיום. ברגע שאני שומע הצעה לאהבה עצמית,רואה אני את האני קם ומתייצב וגודל. אז את אנו צריכים לאהוב?תחושת השלמות והאחדות עם הכל מספקת,ואם נילווים לכך רגשות מה טוב.גם אמפטיה וסימפטיה יספיקו ואם תקראו להם אהבה אז בסדר. (מצטער על הבלבול) בברכה אביר
