התמונות הקשות האלה
ירדפו את ילדינו החיילים עוד שנים רבות. אנו כהורים לא נדרשים רק לאקט ההאבסה הפולני וחיבוקים ונשיקות אלא גם להבין את המראות שהם רואים את החוויות שהם חווים ולנסות להתחלק איתם בכל כובד המטען הרגשי הכבד.שיחות הטלפון שאני מנהל עם חיילי פרטים מצביעות על מצוקה קשה שלהם ושל חבריהם. ילדתי שעד לפני זמן לא רב שמעה רק את הלמות הבסים בערבי רוק בבארבי חשה כעת בהלמות קטיושות ופצמ"רים המהווים איום קיומי 24 שעות ביממה. עם כל הכבוד לתמונת החתולים והחייל המסייע לקשיש הערבי לעבור את הגדר, התמונות שילוו וירדפו את ילדינו בביעותי הלילה הינן של חבריהם הנושמים בזרועותיהם את נשימותיהם האחרונות , של חללי אויב וגויות ילדים מרוטשות המוצאות מן ההריסוות או לחילופין ילד בן 18 קטוע שתי רגליו הפורט עלי גיטרה במחלקה האורטופדית ברמב"ם. (אגב, הביטוי "מצער את כולם" ביחס לקרבנות ,לטעמי בהחלט זכאי לתואר Understatement ) בין מטרות הפורום "הפורום נועד לשמש ככלי שיתן להורים הרגשה טובה, ייעוץ, ועידוד..... ", כשהפורום הוקם לא הייתה מלחמה.מי בכלל תיאר כי נמצא בסיטואציה כזו. במלחמה אין הרגשה טובה.אך היעוץ והעידוד שניתן לתת הוא לא הטמנת הראש בחול אלא למידת המציאות המלווה את ילדינו בצפון והכנה מיטבית לתמיכה בהם כשיחזרו בע"ה בשלום משדה המערכה.
ירדפו את ילדינו החיילים עוד שנים רבות. אנו כהורים לא נדרשים רק לאקט ההאבסה הפולני וחיבוקים ונשיקות אלא גם להבין את המראות שהם רואים את החוויות שהם חווים ולנסות להתחלק איתם בכל כובד המטען הרגשי הכבד.שיחות הטלפון שאני מנהל עם חיילי פרטים מצביעות על מצוקה קשה שלהם ושל חבריהם. ילדתי שעד לפני זמן לא רב שמעה רק את הלמות הבסים בערבי רוק בבארבי חשה כעת בהלמות קטיושות ופצמ"רים המהווים איום קיומי 24 שעות ביממה. עם כל הכבוד לתמונת החתולים והחייל המסייע לקשיש הערבי לעבור את הגדר, התמונות שילוו וירדפו את ילדינו בביעותי הלילה הינן של חבריהם הנושמים בזרועותיהם את נשימותיהם האחרונות , של חללי אויב וגויות ילדים מרוטשות המוצאות מן ההריסוות או לחילופין ילד בן 18 קטוע שתי רגליו הפורט עלי גיטרה במחלקה האורטופדית ברמב"ם. (אגב, הביטוי "מצער את כולם" ביחס לקרבנות ,לטעמי בהחלט זכאי לתואר Understatement ) בין מטרות הפורום "הפורום נועד לשמש ככלי שיתן להורים הרגשה טובה, ייעוץ, ועידוד..... ", כשהפורום הוקם לא הייתה מלחמה.מי בכלל תיאר כי נמצא בסיטואציה כזו. במלחמה אין הרגשה טובה.אך היעוץ והעידוד שניתן לתת הוא לא הטמנת הראש בחול אלא למידת המציאות המלווה את ילדינו בצפון והכנה מיטבית לתמיכה בהם כשיחזרו בע"ה בשלום משדה המערכה.