את זה ראיתם?

marx04

New member
הבעיה נפתרה - ראיתי את הסרטון

שלום לכולם, ראשית, לגבי תוכן הסרטון, יפה היה לשמוע מחד גיסא את הביטחון העצמי של נופר ומאידך גיסא את הפנמת העקרון של צמצום סיכונים מיותרים (או הימנעות מכניסה למצבים מסוכנים) - למרות יכולתה ובטחונה העצמי, נופר מעדיפה שלא להסתובב לבד. באשר לסוגיית משמעות המונח "קרב מגע", שימו לב שמי ששוגה בשימוש במונח "קרב מגע" הוא אך ורק הכתב המדווח. נופר דיברה על סדנאות ל"הגנה עצמית" (ולא ל"קרב מגע"). הכיתוב המתאר את המורה שלה היה "מורה לקונג פו ולהגנה עצמית" (ולא לקרב מגע). יש לזכור שבד"כ למרואיין יש השפעה על הכיתוב המתאר ומציג אותו, ונראה לי שלמורה לקונג פו היה חשוב להציג את עיסוקו בצורה המודייקת ביותר. במלים אחרות, העוסקים באומנויות לחימה שהוצגו בכתבה לא עשו שימוש במונח "קרב מגע", משום שאני מניח שהם יודעים שהמונח "קרב מגע" מיוחד לאומנות לחימה נפרדת ואינו שם כללי להגנה עצמית. אני סברתי לתומי שכל מי שעוסק באומנות לחימה כלשהי יותר מכמה חודשים יהיה שותף לאבחנה זו, אך בעקבות אותו שרשור נראה לי שהטעות הפכה להיות נפוצה גם בקרב חלק מהעוסקים באומנויות לחימה. אני מקווה שעם הזמן הגולשים כאן יחזרו ויאמצו את האבחנה הזו, שבעיני היא בסיסית, אך יחד עם זאת חשובה. בברכה, אורי.
 

ננדין

New member
שוב אנחנו חוזרים לאותה נקודת מחלוקת

אתה מנסה לתקן משהו שאתה רואה כשגיאה בעוד שאני (ועוד הרבה אחרים...) לא חושבים שזאת שגיאה בכלל... הכתב המדווח התשתמש במונח קרב מגע בגלל שזה מה שהציבור מכיר כמונח גנרי לאומניות לחימה ואני לא אתפלא באם המונח הזה היה בשימוש עוד לפני שאימי הקים את האגודה לקרב מגע או בכלל לימד אזרחים... אנחנו כאנשים שמתעסקים בתחום מזהים את המונח קרב מגע כשיטת הלחימה שיצאה מבית מדרשו של אימי ולכן חיים פאר ואבי נרדיה וגם לא נופר והמאמן שלה בוחרים להשתמש במונח הזה שלו אנחנו מייחסים קונוטציה מסויימת אבל המונח הוא גנרי ואם רוצים היו רוצים להבדיל בינו לבין שיטה ספציפית היו צריכים לקרוא לשיטה "קרב מגע בסגנון אימי" בדיוק כמו שקונג פו הוא מונח גנרי לא"ל סיניות... אבל עזוב, אתה לא מסכים איתי ואני לא מסכים איתך ואני לא רואה טעם לפתוח עוד שרשור ענקי על הנושא הזה...
 
מה מגדיר שיטה / סגנון?

האם מה שמגדיר שיטה הוא אוסף הטכניקות שבה כפי שמייסד השיטה הכניס לתוכה? אם כן, אז אתה יכול לקרא במסמך השו"ת עם חיים זוט את דבריו של דניס הנובר לחיים זוט (ושחיים זוט הסכים עימו), שאם אימי היה מתעורר היום, הוא לא היה מזהה את הקרב מגע בגלל כל השינויים שנעשו בו. אם זו ההגדרה, אז שיטתו של אימי אינה קיימת יותר...
האם מה שמגדיר שיטה הוא העקרונות שלפיהן הוכנסו טכניקות לחומר הנלמד בשיטה? עקרונות הקרב מגע (במילים שלי) הן הגנה עצמית כעיקרון ראשי, פשטות, יעילות וסיום עימות באופן המהיר ביותר. להבנתי ככה רעיון הקרב מגע מובן בציבור הרחב.
האם מה שמגדיר זאת הוא רק זהות המייסד? ומה אם המייסד מחליט בתחילת דרכו ללמד טכניקות האבקות, אח"כ מודיע שלא עושים יותר האבקות וצריך להתמקד במכות, ובסוף ימיו הוא מחליט לזנוח את תחום המכות ומודיע לחניכיו ומדריכיו שמהיום עוסקים במדיטציות? מבחינתי אותו מייסד פיתח כאן 3 שיטות שונות, ומבחינתך, אם הבנתי אותך נכון, מדובר בשיטה אחת, וכנראה שתתייחס לסגנון האחרון כסגנון הקובע, שכן מייסד השיטה עצמו החליט להוציא מהשיטה את הדברים שהוכנסו בהתחלה (ההאבקות והמכות בדוגמה שלי). וקושיה נוספת: האם אתה חושב שאתה כצופה מהצד בשיעור הגנה עצמית (צופה שמבין עניין) היית יודע להבחין בין מדריכים שלמדו אצל אנשים שלמדו אצל אימי, לבין מדריכים שמלמדים "קרב מגע" אבל למדו זאת בצבא או שפיתחו זאת "בעצמם" על סמך הידע שלהם באמנויות לחימה? אני בספק. דעתי היא שמה שמגדיר סגנון הוא לא זהות המייסד אלא האופי של אוסף הטכניקות שנלמדות בו וכפועל יוצא מזה המנגנון של הוספה והוצאה של טכניקות מהשיטה. אבל זו רק דעתי... רן.
 

ננדין

New member
רן - דעתי מעט שונה משלך...

לדעתי האישית, עקרונות השיטה קודמים לאוסף הטכניקות שנלמדות בשיטה והוספה והוצאת טכניקות מהשיטה הם פועל יוצא של העקרונות... אם כל שאר מה שכתבתה אני דווקא כן מסכים
אגב, יכול להיות שלא הבנתי אותך נכון ובמידה ולא התכוונתה לאופי טכני של טכניקות אז דווקא אנחנו כן מסכימים...
 
אני חושב שאנחנו מדברים על אותו דבר

אני דיברתי על האופי של אוסף הטכניקות (ועל המנגנון של הוספה והוצאה של טכניקות מהחומר הנלמד), ואתה מדבר על עקרונות השיטה. אני חושב שהאחד נובע מהשני, כלומר אני מסכים איתך שעקרונות השיטה קובעים בהכרח את האופי של אוסף הטכניקות, וכשאני כתבתי על האופי של אוסף הטכניקות זה היה תחת ההנחה שאפשר להבין היטב את עקרונות השיטה מתוך האופי של אוסף הטכניקות שלה.
 
למעלה