את ברכבת

את ברכבת

ואני במשרד

אבל שנינו עכשיו באותו ראש

מצב רוח חרמני

אז אני אומר לקום וללכת רגע לשירותים.

את נכנסת ונועלת אחריך.

מתקשר בשיחת וידאו.

את כבר נושכת שפתיים..

ממקמת את המכשיר מולך ומחכה להוראות.

"תרימי את החולצה" אני אומר לך

ואת מרימה

ואני רואה את שני שדייך עטופים בחזיית תחרה יפה

"תראי לי" אני פוקד. קולי כבר מחוספס...

את מורידה את החזייה ומתחילה ללטף את שדייך...

עכשיו נשיכת השפתיים מתעצמת..

"תורידי" שפתי נעות בלי קול

ואת מורידה את הסקיני ג'ינס שלך. שזה שכל כך מחמיא לך.

את כבר יודעת לבד. לא צריכה הוראות..

רואה בעצמך למה את גורמת לי ומה אני עושה.

את מפסקת רגליים ומתחילה לגעת...

שואלת בשפתייך "היית רוצה...?"

אני מנענע בראשי למעלה ולמטה.

כאילו שלא ידעת.

הקצב גובר.

אני רואה שפנייך סמוקים מהצורך להחניק את הקולות שבוקעים ממך.

גם אני כבר קרוב

עוד רגע...הנה זה קורה...

זהו. את יכולה להתארגן. ולהמשיך בשקט את הנסיעה לשופינג שעושה לך מצב רוח כל כך טוב.
 

giligil55

Member
חוויה נחמדה


ובטח שופינג עושה מצב רוח טוב
 
למעלה