חשוב שיופיע באתר.
מענה של טומי לפיד בשנת 1999 לטיעוני השקר נגדו: להלן תגובתו הכללית של טומי להשמצות בכלל ולהשמצה ספציפית זו בפרט: שר הבטחון של סדום? מאת: יוסף (טומי) לפיד תגובה למאמרו של ב.מיכאל מ"ידיעות אחרונות" של ה-7.5.99. התגובה פורסמה כמודעה ב"ידיעות אחרונות". אחת המוזרויות של מערכת הבחירות הנוכחית היא, שלא רק החרדים תוקפים אותי בשצף קצף, אלא גם השמאל הרדיקלי, האמור לתמוך הן במפלגה כמו "שינוי" שנלחמת בכפיה הדתית, והן באדם כמוני, שהעמיד את המאבק נגד הסחטנות החרדית במרכז הדיון הפוליטי. אבל את מרצ מדאיגה יותר התחרות מצד "שינוי" מהסולידריות של המחנה החילוני. ויוסי שריד מעדיף להשמיץ "מתעלק" שכמותי, מאשר את הרבי מגור. תחקירני מרצ עברו במסרק צפוף בין מיליון המילים שפירסמתי במרוצת ארבעים וחמש שנות עבודתי העתונאית, כדי לדלות מהן צימוקים באושים שיכפישו אותי בעיני הבריות. הם דאגו להוציא דברים מהקשרם, כדי להציגם באור מעוות. והם העבירו את תוצאות "מחקרם" לב. מיכאל, שלא היסס ולא התבייש לפרסם את הלקט העבש הזה בטורו, כחשיפה עיתונאית המציגה את פרצופי האמיתי. למרבה הצער, מערכת "ידיעות אחרונות" לא איפשרה לי להשיב על העלילה הזדונית, בטענה שבתקופה זו לא מפרסמים רשימות של פוליטיקאים. דומני, כי זו הפעם הראשונה בקריירה שלי שאני נאלץ לשלם עבור הזכות לפרסם את דברי. האשמה המופצת על ידי מרצ (גם בקמפוסים), עליה חזר כמו תוכי מר ב. מיכאל אומרת, כי אני שונא נשים, הומוסקסואלים ושומרי איכות הסביבה. ואני מוזמן להוכיח שאין לי אחות. שונא נשים? יסדתי וערכתי את הירחון הפמיניסטי הראשון בישראל, את "את". דרך "את" למדו נשים רבות לא רק על זכותן לשכר שווה, אלא גם על זכותן לאורגזמה. שונא הומוסקסואלים? כאשר המלה "הומו" עוד לא פורסמה בעתונים מהוגנים והביטוי "גאים" עוד כלל לא היה בשימוש, פרסמתי מאמרים נגד רדיפת ההומוסקסואלים ובעד השתלבותם המלאה בחברת ה"סטרייט". אני נגד איכות הסביבה? הייתי, במשך שנים, יו"ר הסניף התל אביבי של המועצה לישראל יפה ובתור שכזה עשיתי יותר מכל משמיצי כדי לשמר את איכות החיים בעיר, את נופה האורבני ואת נקיון האויר שאנו נושמים בה. אלא מה? התנגדתי ואני ממשיך להתנגד לאקולוגיה תוקפנית הרואה כמעט בכל פיתוח פגיעה בקדושת הטבע. לעגתי לא פעם ל"נודניקים של איכות הסביבה", הרוצים להגביל את העליה כדי שלא נצטרך לבנות בתים חדשים והמתנגדים לסלילת כבישים, גם כאשר נהגים נחנקים בפקקים. יש לי ויכוח עם אקולוגים אגרסיבים, המוציאים לטבע שם רע, אך אני מאמין אמונה כנה בחובת כל אדם תרבותי לשמור על איכות סביבתו. אחרי שרוקנתי מתוכנה את קופת השרצים שניסו לתלות בצווארי, נותר ביטוי אומלל אחד שאני מצטער שהשמעתי אותו: ביום של פיגוע באוטובוס, כאשר עשרות גופות היו מוטלות לפנינו, בא שמעון פרס לאולפן "פופוליטיקה" ואמר שאנו חייבים להמשיך בהידברות עם הפלשתינאים. ועל כך אמרתי לו, כואב את הקטל וזועם על קור רוחו האנאליטי של פרס, כי כך טענו גם אנשי ה"יודנראט", כאשר אמרו שצריך להמשיך בדו-שיח עם הגרמנים, מתוך תקווה להציל את היהודים שעוד נותרו בחיים. יוסי שריד, הדואג להפצת הסיפור הזה, קרא לרבין "שר הבטחון של סדום". האם אפשר לטעון שבכך תרם לרצח רבין? הוא קרא לשולמית אלוני "זקנה מטורפת". האם הפגין בכך שנאת נשים? את המשחק הזה יכולים לשחק שני הצדדים. ועל כל ב. מיכאל שעושה את מלאכתו המלוכלכת של יוסי שריד, יש יאיר קוטלר אחד, שספרו החדש מוקדש למנהיג מרצ. שם הספר "הנחש". הטרגדיה של השמאל הרדיקלי היא, שליברל כמוני, המצטייר בעיניהם כיריב, מדאיג אותם יותר מכל מנהיג חרדי, המאיים על אורח החיים החילוני. אילו הם ידעו לנהל את הקרבות האמיתיים נגד מי שסוחטים, ללא בושה, את קופת המדינה, יתכן ואני לא הייתי צריך להיכנס לזירה. אבל יוסי שריד כבר הודיע כי הוא מוכן לשבת בממשלה הבאה עם החרדים. אני לא.
