אתר השריון בלטרון
חיים סביב ההנצחה – ב"יד לשריון" שמואל אגבר חבר מערכת עיתון ההורים השכולים "קול המשפחות", שמואל אגבר, נפגש באתר ההנצחה שבלטרון, לראיון עם מנכ"ל עמותת "יד לשריון", תא"ל (מיל) מנשה ענבר. ב- 19 בינואר, ט"ו בשבט, מוזמנים ההורים על ילדיהם ונכדיהם לנטוע עצים ביער לטרון. עמותת "יד לשריון", שהוקמה בראשית שנות ה- 80, החליטה על הקמת אתר, שינציח את נופלי חייל השריון ושיאפשר לספר לדורות הבאים את מורשת החללים והחיל, ולהקים מקום, שיהיה נעים לשהות בו. לטרון נבחרה. נימנה מספר סיבות עיקריות לבחירה: א. האזור – ארץ מורשת יהודית, עמק איילון – המקושר עם המשפט הידוע במלחמת יהושע בן נון והמלך האמורי "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון". האזור, מקושר גם עם מלחמתו של יהודה המכבי ביוונים. ב. הקשר השריונאי – בשנת 1948, לחמה במקום חטיבת השריון – חטיבה 7, שהוקמה במהלך המלחמה כדי לשחרר את ירושלים הנצורה. כאן בוצעו 3 מהלכי מלחמה שונים, שבכולם לא יכלו לכבוש את המשלט בלטרון. ההישג שהושג הייתה פריצת הדרך לירושלים וההתחברות עם הישוב היהודי שעד אז היו במצור. ג. היותו אזור לטרון מרכז גיאוגרפי ודמוגרפי של מדינת ישראל. ד. ציר נדידה מרכזי - מאוחר יותר נוספה סיבה נוספת והיא, שאתר ההנצחה לטרון, ממוקם על ציר הנדידה המרכזי של הציפורים הנודדות ממדינות חמות לקרות, פעמיים בשנה. ראוי לציין כי מעל האתר חולפות כחצי מיליארד ציפורים בשנה. העמותה החלה בסוף שנות ה- 80 להקים את האתר בלטרון והיא עסוקה בהקמתו מאז ועד היום. משנת 1986 ועד אפריל שנת 2000, ניצח על תהליך העשייה, האלוף מוסה פלד ז"ל, שהיה איש החזון של "יד לשריון" וכל העומד מאחוריו. יחד עמו, הוחלט על מתן עדיפות למכלול ההנצחה בכדי לאפשר קיום הנצחה מלאה, איכותית ומכובדת לנופלי חיל השריון. יצאנו, לסיור וירטואלי במכלול ההנצחה "יד לשריון" ונפגשנו בנקודה הראשונה עם כותל השמות. בכותל, חקוקים 4873 שמותיהם של הנופלים בחתך של מלחמות ישראל ובמיון לפי סדר האלף בית, ללא הבדל דרגה ותפקיד. כותל זה, מבטא את ראשיתו של תהליך ההנצחה המתקיים באתר, ומכאן תהליך ההנצחה מקבל מידי פעם תוספת מידע, על הנופל. אנו מתקדמים לעבר שער הגבורה, מולך נר זיכרון תמידי. כאן, מוצגות תמונות נופלי החיל בתוספת ציון גילם ביום נפילתם. מטרת שער הגבורה, שמבקרי האתר יכירו את החלל, יספרו עליו על אף אי היכרותם האישית עמו. התחנה הבאה, מגדל דמעות השריון. יצירה אומנותית, אותה תרם האומן, דני קרוון, לזכרם של הנופלים. קירות המגדל מחופים ב- 12 טון פלדה, ובתחתית המגדל מפכה לו מעיין מים חיים, שאליו זולגות דמעות השכול. המבקר כאן זוכה ושותף, לחוויה מרגשת במיוחד - של פלדה הבוכה, לזכרם של הנופלים. מעמד יזכור יומי הינה התחנה הבאה. מקום זה מעוצב בדומה לחלקים האחרים של אתר ההנצחה. ריצפתו פלדה, תקרתו פלדה קרועה, המסמלת את הקרע עם נפילתו של החלל. במעמד זה, מתקיים טכס אזכרה יומי לכל הנופלים, שנפלו ביום זה, על פי התאריך העברי. בשנה האחרונה אנו נתקלים בתופעה חיובית, משפחות רבות פוקדות את המקום ביום הנפילה ומקימות טכס אזכרה ליקירם במעמד מרגש זה. בנקודה זו אנו מרחיבים את המידע אודות הנופל וניתן לצפות כאן גם בתמצית קורות חייו. בגלעד זה, יכול המבקר לקיים אינטרקציה מול מערכת המידע ולקבל את הנתונים שיש באתר אודות החלל, שנאספו יחד עם המשפחה ומערכות הביטחון. מנשה ענבר, מוסיף: בידי המשפחה עומדת אפשרות להוסיף מידע עדכני למערכת הממוחשבת תוך קיום דו-שיח מסודר עם ענף הנפגעים של החיל. תהליך הנצחה זה, מיוחד בכך, שהוא מקיף את כל המידע, שהמשפחה וחיל השריון, רצו להעמיד באתר בפני המבקר. ניתן להבחין בתהליך גם הדרגתיות שמאפשרת מעבר וכניסה איטית של המבקר לאורך כל שלבי ההנצחה. בכל שלב מתקבל מידע נוסף אודות הנופל. המנכ"ל מדגיש כי, במסגרת הקמת מכלול ההנצחה הכללי, הועלה הצורך והחשיבות בהקמת בית כנסת במקום. כהמשך לנוהג לקיים טכס אזכרה בבית העלמין או בבית הכנסת. בית הכנסת הוקם וניבנה בקצה מסלול ההנצחה, כך שמשפחה הפוקדת את האתר, המכלול מאפשר לה לסיים את הביקור בתפילת אזכרה בבית הכנסת. פוגשים בית כנסת קטן ומרשים בעיצובו, הממוקם בבניין המשטרה במבואת ההנצחה המעוצבת כולה שריונאית (מחופה בפלטות פלדה). ליד מכלול ההנצחה קיים אודיטוריום מפואר ובו מוקרן בדרך קבע מייצג, המספר על חיל השריון דרך שני מאפיינים עיקריים. הרעות המנשבת בחיל בין הלוחמים והמפקדים והעוצמה. עוצמת האדם, ועוצמת הפלדה. ההנצחה שאותה אנו מנסים לקיים באתר היא הנצחה פעילה, שמשמעותה קיום חיים סביב ההנצחה. הנופלים, ציוו לנו במותם את החיים, ואנחנו מצווים לחיות בכדי לזוכרם. לחיות משמע, לקיים כל פעילות ערכית חברתית, חינוכית ותרבותית סביב נושא ההנצחה. ענבר, מדגיש כי הוא נושא עמו מסר חשוב, שילדי בתי הספר בכל הגיליים יבקרו באתר ויקיימו כל פעילות, במסגרת תוכנית הלימודים שלהם ואנחנו כצוות, נדאג לשלב את נושא ההנצחה כחלק מתוכניתם. בכך נאפשר לתלמידים להיחשף לסיפורי המופת והגבורה של חיילי חיל השריון על דורותיהם. איש צעיר חייב להכיר את עברו להתמודד עם ההווה ולרצות לקיים עתיד טוב יותר. בקדמת האתר מוזיאון טנקים ורכב קרבי, פרוסים סביב האתר המבטאים בעמידתם הצדעה לנופלים ו"הגנה" על כותל השמות. המיוחד בתצוגה זו, שעל מרבית הכלים, מסופרים סיפורי גבורה ומופת אישיים של לוחמים. המוטיב המרכזי, שאנו משתמשים בו בהסברה על תצוגת הרכב הקרבי לקוח מתוך התשובה לשאלה "איזהו הטנק הטוב ביותר"? והתשובה היא: "הטנק היותר טוב הוא זה שיש בו צוות טוב יותר"!!!! כלומר שהתייחסות היא לאדם, שבתוך הטנק. בפיאה המזרחית של האתר אנו פוגשים בבניה חדשה של קריית חינוך, שתאפשר אכסניה ל- 250 אורחים, באש"ל מלא ובתנאי למידה נוחים. בקריה זו יתארחו לוחמי השריון, לוחמים אחרים, תלמידי בתי ספר ונוער יהודי מחו"ל. המטרה היא להנחיל את מורשת העם היהודי באזור מורשת צה"ל ובעיקר את מורשת השריון ומופת לוחמי ומעשי הגבורה שלהם. את האתר מקיף יער הנקרא "פארק העוצבות המשוריינות". בפארק זה הקימו העוצבות אנדרטאות לזכר נופלי העוצבה במערכות השונות וסיפורי תולדות העוצבה לאורך כל שנות קיומה ובדגש צומתי העשרה המרכזיים במלחמות ישראל. פארק זה מרוהט לנוחות המבקרים ובחודש החורף עטור מעטה של רקפות יפות. ביער זה מקיימות העוצבות המשוריינות טכסי התייחדות שנתיים לזכר הנופלים. כאן, מבקרים תלמידי בתי הספר כדי ללמוד פרק במורשת חיל השריון על עוצבותיו. "יד לשריון", הפך ב-5 השנים האחרונות למוקד עליה לרגל של כ- 400 אלף מבקרים בשנה, בהם לובשי מדים רבים מכל חיילות צה"ל ובעיקר מחיל השריון, תלמידי בתי ספר מכל קצוות הארץ ותיירות פנים וחו"ל. כאן, ניתן לקיים אירועים רבים כמו טכסי סיום של בתי ספר, טכסי הנצחה, טכסי סיום של קורסים צבאיים, בגין אופיו המיוחד של המקום מתקיימות עצרות רבות משתתפים של גופים צבאיים ואזרחים. כמידי שנה באוקטובר, מתקיימת עצרת הזיכרון והגבורה החיילית. השנה ב- 18 בחודש בעצרת זו, ינציח חיל השריון את בניו ונופליו ואת מופת מעשיהם. עצרת זו מתקיימת בדרך כלל בהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, צמרת צה"ל משפחות ולוחמים. סביב סוגיית פיתוח האתר ואחזקתו השוטפת, פועלים אנשים רבים. המייחד את כולם זו רוח ההתנדבות המפעמת בהם מזה עשרות בשנים. רוח זו מאפשרת מחשבה עמוקה על כל פרט ותהליך עשייה מאומצת בהקמתו. על כך מגיע לכל העושים במלאכה, ברכה גדולה והעיקר – התמידו!!! בתוך חבורה נהדרת זו, ישנם עשרות של עובדים וחיילים המפעילים את האתר בכל ימות השבוע, תוך מתן תשומת לב אישית לכל מבקר ורגישות מיוחדת לנושא ההנצחה. מנשה ענבר, מסיים את הראיון בתפילה ובחזון: מי ייתן ונוכל לגייס עוד משאבים, שיאפשרו לנו להשלים את פיתוח האתר ולהתחיל בפרוייקטים נוספים העומדים בפתח. בפניה נרגשת בשם חברי העמותה – מבקש מכל המשפחות השכולות, האחים והאחיות לבוא לפקוד את המקום ולראות את מעשי ההנצחה המתקיימים כאן לזכר הנופלים. יהיה זכרם ברוך.
חיים סביב ההנצחה – ב"יד לשריון" שמואל אגבר חבר מערכת עיתון ההורים השכולים "קול המשפחות", שמואל אגבר, נפגש באתר ההנצחה שבלטרון, לראיון עם מנכ"ל עמותת "יד לשריון", תא"ל (מיל) מנשה ענבר. ב- 19 בינואר, ט"ו בשבט, מוזמנים ההורים על ילדיהם ונכדיהם לנטוע עצים ביער לטרון. עמותת "יד לשריון", שהוקמה בראשית שנות ה- 80, החליטה על הקמת אתר, שינציח את נופלי חייל השריון ושיאפשר לספר לדורות הבאים את מורשת החללים והחיל, ולהקים מקום, שיהיה נעים לשהות בו. לטרון נבחרה. נימנה מספר סיבות עיקריות לבחירה: א. האזור – ארץ מורשת יהודית, עמק איילון – המקושר עם המשפט הידוע במלחמת יהושע בן נון והמלך האמורי "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון". האזור, מקושר גם עם מלחמתו של יהודה המכבי ביוונים. ב. הקשר השריונאי – בשנת 1948, לחמה במקום חטיבת השריון – חטיבה 7, שהוקמה במהלך המלחמה כדי לשחרר את ירושלים הנצורה. כאן בוצעו 3 מהלכי מלחמה שונים, שבכולם לא יכלו לכבוש את המשלט בלטרון. ההישג שהושג הייתה פריצת הדרך לירושלים וההתחברות עם הישוב היהודי שעד אז היו במצור. ג. היותו אזור לטרון מרכז גיאוגרפי ודמוגרפי של מדינת ישראל. ד. ציר נדידה מרכזי - מאוחר יותר נוספה סיבה נוספת והיא, שאתר ההנצחה לטרון, ממוקם על ציר הנדידה המרכזי של הציפורים הנודדות ממדינות חמות לקרות, פעמיים בשנה. ראוי לציין כי מעל האתר חולפות כחצי מיליארד ציפורים בשנה. העמותה החלה בסוף שנות ה- 80 להקים את האתר בלטרון והיא עסוקה בהקמתו מאז ועד היום. משנת 1986 ועד אפריל שנת 2000, ניצח על תהליך העשייה, האלוף מוסה פלד ז"ל, שהיה איש החזון של "יד לשריון" וכל העומד מאחוריו. יחד עמו, הוחלט על מתן עדיפות למכלול ההנצחה בכדי לאפשר קיום הנצחה מלאה, איכותית ומכובדת לנופלי חיל השריון. יצאנו, לסיור וירטואלי במכלול ההנצחה "יד לשריון" ונפגשנו בנקודה הראשונה עם כותל השמות. בכותל, חקוקים 4873 שמותיהם של הנופלים בחתך של מלחמות ישראל ובמיון לפי סדר האלף בית, ללא הבדל דרגה ותפקיד. כותל זה, מבטא את ראשיתו של תהליך ההנצחה המתקיים באתר, ומכאן תהליך ההנצחה מקבל מידי פעם תוספת מידע, על הנופל. אנו מתקדמים לעבר שער הגבורה, מולך נר זיכרון תמידי. כאן, מוצגות תמונות נופלי החיל בתוספת ציון גילם ביום נפילתם. מטרת שער הגבורה, שמבקרי האתר יכירו את החלל, יספרו עליו על אף אי היכרותם האישית עמו. התחנה הבאה, מגדל דמעות השריון. יצירה אומנותית, אותה תרם האומן, דני קרוון, לזכרם של הנופלים. קירות המגדל מחופים ב- 12 טון פלדה, ובתחתית המגדל מפכה לו מעיין מים חיים, שאליו זולגות דמעות השכול. המבקר כאן זוכה ושותף, לחוויה מרגשת במיוחד - של פלדה הבוכה, לזכרם של הנופלים. מעמד יזכור יומי הינה התחנה הבאה. מקום זה מעוצב בדומה לחלקים האחרים של אתר ההנצחה. ריצפתו פלדה, תקרתו פלדה קרועה, המסמלת את הקרע עם נפילתו של החלל. במעמד זה, מתקיים טכס אזכרה יומי לכל הנופלים, שנפלו ביום זה, על פי התאריך העברי. בשנה האחרונה אנו נתקלים בתופעה חיובית, משפחות רבות פוקדות את המקום ביום הנפילה ומקימות טכס אזכרה ליקירם במעמד מרגש זה. בנקודה זו אנו מרחיבים את המידע אודות הנופל וניתן לצפות כאן גם בתמצית קורות חייו. בגלעד זה, יכול המבקר לקיים אינטרקציה מול מערכת המידע ולקבל את הנתונים שיש באתר אודות החלל, שנאספו יחד עם המשפחה ומערכות הביטחון. מנשה ענבר, מוסיף: בידי המשפחה עומדת אפשרות להוסיף מידע עדכני למערכת הממוחשבת תוך קיום דו-שיח מסודר עם ענף הנפגעים של החיל. תהליך הנצחה זה, מיוחד בכך, שהוא מקיף את כל המידע, שהמשפחה וחיל השריון, רצו להעמיד באתר בפני המבקר. ניתן להבחין בתהליך גם הדרגתיות שמאפשרת מעבר וכניסה איטית של המבקר לאורך כל שלבי ההנצחה. בכל שלב מתקבל מידע נוסף אודות הנופל. המנכ"ל מדגיש כי, במסגרת הקמת מכלול ההנצחה הכללי, הועלה הצורך והחשיבות בהקמת בית כנסת במקום. כהמשך לנוהג לקיים טכס אזכרה בבית העלמין או בבית הכנסת. בית הכנסת הוקם וניבנה בקצה מסלול ההנצחה, כך שמשפחה הפוקדת את האתר, המכלול מאפשר לה לסיים את הביקור בתפילת אזכרה בבית הכנסת. פוגשים בית כנסת קטן ומרשים בעיצובו, הממוקם בבניין המשטרה במבואת ההנצחה המעוצבת כולה שריונאית (מחופה בפלטות פלדה). ליד מכלול ההנצחה קיים אודיטוריום מפואר ובו מוקרן בדרך קבע מייצג, המספר על חיל השריון דרך שני מאפיינים עיקריים. הרעות המנשבת בחיל בין הלוחמים והמפקדים והעוצמה. עוצמת האדם, ועוצמת הפלדה. ההנצחה שאותה אנו מנסים לקיים באתר היא הנצחה פעילה, שמשמעותה קיום חיים סביב ההנצחה. הנופלים, ציוו לנו במותם את החיים, ואנחנו מצווים לחיות בכדי לזוכרם. לחיות משמע, לקיים כל פעילות ערכית חברתית, חינוכית ותרבותית סביב נושא ההנצחה. ענבר, מדגיש כי הוא נושא עמו מסר חשוב, שילדי בתי הספר בכל הגיליים יבקרו באתר ויקיימו כל פעילות, במסגרת תוכנית הלימודים שלהם ואנחנו כצוות, נדאג לשלב את נושא ההנצחה כחלק מתוכניתם. בכך נאפשר לתלמידים להיחשף לסיפורי המופת והגבורה של חיילי חיל השריון על דורותיהם. איש צעיר חייב להכיר את עברו להתמודד עם ההווה ולרצות לקיים עתיד טוב יותר. בקדמת האתר מוזיאון טנקים ורכב קרבי, פרוסים סביב האתר המבטאים בעמידתם הצדעה לנופלים ו"הגנה" על כותל השמות. המיוחד בתצוגה זו, שעל מרבית הכלים, מסופרים סיפורי גבורה ומופת אישיים של לוחמים. המוטיב המרכזי, שאנו משתמשים בו בהסברה על תצוגת הרכב הקרבי לקוח מתוך התשובה לשאלה "איזהו הטנק הטוב ביותר"? והתשובה היא: "הטנק היותר טוב הוא זה שיש בו צוות טוב יותר"!!!! כלומר שהתייחסות היא לאדם, שבתוך הטנק. בפיאה המזרחית של האתר אנו פוגשים בבניה חדשה של קריית חינוך, שתאפשר אכסניה ל- 250 אורחים, באש"ל מלא ובתנאי למידה נוחים. בקריה זו יתארחו לוחמי השריון, לוחמים אחרים, תלמידי בתי ספר ונוער יהודי מחו"ל. המטרה היא להנחיל את מורשת העם היהודי באזור מורשת צה"ל ובעיקר את מורשת השריון ומופת לוחמי ומעשי הגבורה שלהם. את האתר מקיף יער הנקרא "פארק העוצבות המשוריינות". בפארק זה הקימו העוצבות אנדרטאות לזכר נופלי העוצבה במערכות השונות וסיפורי תולדות העוצבה לאורך כל שנות קיומה ובדגש צומתי העשרה המרכזיים במלחמות ישראל. פארק זה מרוהט לנוחות המבקרים ובחודש החורף עטור מעטה של רקפות יפות. ביער זה מקיימות העוצבות המשוריינות טכסי התייחדות שנתיים לזכר הנופלים. כאן, מבקרים תלמידי בתי הספר כדי ללמוד פרק במורשת חיל השריון על עוצבותיו. "יד לשריון", הפך ב-5 השנים האחרונות למוקד עליה לרגל של כ- 400 אלף מבקרים בשנה, בהם לובשי מדים רבים מכל חיילות צה"ל ובעיקר מחיל השריון, תלמידי בתי ספר מכל קצוות הארץ ותיירות פנים וחו"ל. כאן, ניתן לקיים אירועים רבים כמו טכסי סיום של בתי ספר, טכסי הנצחה, טכסי סיום של קורסים צבאיים, בגין אופיו המיוחד של המקום מתקיימות עצרות רבות משתתפים של גופים צבאיים ואזרחים. כמידי שנה באוקטובר, מתקיימת עצרת הזיכרון והגבורה החיילית. השנה ב- 18 בחודש בעצרת זו, ינציח חיל השריון את בניו ונופליו ואת מופת מעשיהם. עצרת זו מתקיימת בדרך כלל בהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל, צמרת צה"ל משפחות ולוחמים. סביב סוגיית פיתוח האתר ואחזקתו השוטפת, פועלים אנשים רבים. המייחד את כולם זו רוח ההתנדבות המפעמת בהם מזה עשרות בשנים. רוח זו מאפשרת מחשבה עמוקה על כל פרט ותהליך עשייה מאומצת בהקמתו. על כך מגיע לכל העושים במלאכה, ברכה גדולה והעיקר – התמידו!!! בתוך חבורה נהדרת זו, ישנם עשרות של עובדים וחיילים המפעילים את האתר בכל ימות השבוע, תוך מתן תשומת לב אישית לכל מבקר ורגישות מיוחדת לנושא ההנצחה. מנשה ענבר, מסיים את הראיון בתפילה ובחזון: מי ייתן ונוכל לגייס עוד משאבים, שיאפשרו לנו להשלים את פיתוח האתר ולהתחיל בפרוייקטים נוספים העומדים בפתח. בפניה נרגשת בשם חברי העמותה – מבקש מכל המשפחות השכולות, האחים והאחיות לבוא לפקוד את המקום ולראות את מעשי ההנצחה המתקיימים כאן לזכר הנופלים. יהיה זכרם ברוך.