אתנחתא קומית (?)

[karen01]

אתנחתא קומית (?)

אני מקווה שזה לא יעורר גל תגובות נזעמות.... זה קצת הומור שחור, בו השתמשתי רבות כדי להתמודד ולעכל. עשיתי רשימה של המשפטים הכי מרגיזים שאמרו לי (או בסביבתי) אחרי ההפלה. אני מקוה לשמוע מכן/מכם על עוד כאלה שפספסתי... 1. "לא נורא תעשו אחד אחר בקרוב" (טוב, את זה כולם מכירים). 2. "בפעם הבאה תצליחו" (??? סליחה? ומי בדיוק מבטיח שבפעם הבאה לא תהיה קטסטרופה? גם הפעם היינו אמורים להצליח) 3. "תתנחמו בזה שאתם צעירים ובריאים, ויש לכם זמן לעשות אחרים" (זמן? למי יש זמן? זה היה הזמן המושלם). 4. "טוב, לפחות עוד לא נקשרת אליו" (??? ועוד פעם ??? אז למה כל כך כואב לי לנשום???) 5. "זה עדיף מלגדל ילד פגוע" או "טוב שגילו את זה עכשיו ולא מאוחר יותר" (נכון, נכון, אבל תחזרו אלי עם זה בעוד כמה חודשים, כשאני אוכל לראות משהו חוץ מהשחור הזה). 6. "וואו, כמה שאת חזקה" (כשרואים שאת צוחקת עם אנשים. ועל זה חברה חכמה שלי אמרה – "היא לא חזקה היא פשוט חכמה, ויודעת לא להפיל עליך את מה שלא תוכל לשאת"). 7. "נו, התאוששת כבר?" 8. והמנצח: ביום החזרה לעבודה, כשאומרים לאחת אחרת שבהריון שעד עכשיו לא ראו "וואו, איזה בטן נהייתה לך" (אפשר גם להכניס לי פגיון ללב ולסובב 8 פעמים, למה לא?). אסיים בברכת חג פורים שמח לכולן וכולם, ושנהיה בהריון שוב ושנלד את הילדים הכי מקסימים בעולם....

 

[תמיד איתנו]

לקרן... פשוט מדויק !!!../images/Emo148.gif

לקרן, כל משפט שלך נאמר לי ולבת זוגתי ועדיין ממשיכים... פשוט מדהים לראות ולגלות איך זוגות שונים חווים את אותן חוויות... למרות שאנו לא מכירים כלל... מה אגיד לך...מאחל לנו שבעתיד חברי וחברות הפורום יעלו פרויקט שבו נכתוב מאמר כלשהו לעיתון ושמו: מה אסור לכם להגיד לזוג שחווה אובדן הריון... בכל מקרה עד אז אני מכניס את ההודעה שלך למאמרים. מחכה לעוד הודעות מסוג זה - פשוט מועיל! חג פורים שמח! תמיד איתנו...

 

[טל של שחר]

ומה עם.......

עכשיו אחרי הריון הגוף ממש פורה וצ´יק צאק תיקלטי! אחרי ההפלה שלי הלכתי לי בשביל בעבודה ועברה אחת העובדות שלא ידעה שאני כבר לא בהריון ושאלה נו איך מתקדמים (שמה יד על הבטן) יש כבר בטן? שאלה בשמחה! רק בשמחות טל

 

[זוהרה מצליחה החודש]

צחקתי ובכיתי גם יחד ואוסיף עוד אחד

אחרי שחזרתי מהגרידה (הייתי בשבוע 17) כולם אמרו לי "יואו איך רזית, את נראית מצויין" (תודה, אבל אני ממש מרגישה חרא!!!!!!) ואם עוד פעם מישהו יגיד לי "תהיי חזקה" אני מבטיחה לדחוף לו בוקס רציני לפרצוף

. ובאוירה עולצת זו אאחל לכולנו פורים (שיש בו משורש הפוריות) שמח ומלא צחוק ואהבה זוהרה

 

[vered4]

אנשים אחרים לא יכולים להגיד דברים

נכונים. גם בגלל שכל אחת נכון בשבילה משהו אחר, וגם בגלל שמי שלא עבר את זה לא יודע מה זה. אמא שלי בחרה להגיד לי "את תתגברי על זה" ובטח חשבה שזו תמיכה ענקית

. אני החלטתי (באותה סיטואציה) לא ללכת לברית של בת דודתי (שילדה בתאריך שגם אני הייתי צריכה ללדת, בן), וזו היתה החלטה נכונה מבחינתי. מה אכפת לי שכולם חושבים מה שהם חושבים? אני יודעת מה נכון בשבילי. למה אני צריכה לשבת בברית לחייך ולסבול? חלק מהנשים במצב הזה, רוצות להסתיר ושלא ירחמו. בגדול, אני חושבת שלמרות שעושים את זה כדי שלא נצטרך להתמודד עם עוד משהו, זו טעות. הדבר הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות לעצמינו, לדעתי, זה לא להסתיר, לדבר, להוציא את הכאב, להתייחס לעובדה שעובר עלינו משהו גם ליד אנשים אחרים. זה לא אומר שצריך לשתף את כולם בכל דבר, בכל טיפול ותהליך, אבל לא צריך להתבייש ולהסתיר. אז מה אם חלק מהאנשים מרחם? עובר עלינו דבר נורא, אז לא צריך לחיות ברחמים עצמיים אבל גם לא להדחיק ולשמור פאסון.לאנשים אחרים קצת קשה לראות אותנו סובלות? לא חייבים לרחם עליהם ובגלל זה ללכת עם מסכת "ההכל בסדר" כל הזמן מה אכפת לכם אם מישהו לא יכול להתמודד? מי שירצה יתמודד, ומי שלא בעיה שלו. כי אותה חרב מתהפכת בפנים וקורעת אותנו, עדיף, שהיא תהיה בחוץ. .

 

[sivanori]

כל מילה חקוקה באבן !! ../images/Emo6.gif

הכל נכון. את כולם שמעתי והתגובה שלי הייתה זהה לשלך !! אני, אגב, כמה פעמים הפלתי את "התיק" על אנשים שלא ידעו לסתום את הפה. משהו ידע ש-30 שניות ירידה במעלית הם נצח ? היו כמה שגילו

... אז אצטרף לברכה שלך - חג שמח לכולן, שנה הבאה גם אתם ואתן שמחים בפורים.

 

[h o p e]

עוד פנינים

רק רוצה להוסיף מספר פנינים שאני שמעתי: 1. מפי אמא של בעלי: "החיים זה לא גן של שושנים". (מה את אומרת, את זה הבנתי שקיבלתי אותך בתור חמה) 2. הרבה אחרים שאמרו: "אחד מכל ארבעה הריונות נגמר בהפלה" (וזה אמור לעודד אותי?) 3. ואחרוו ולא חביב: "אני מכיר/ה את זה וזו שעברו שתי הפלות ואת ההיא שגם שעברה הפלה" וכו´ וכו´ (ואני חושבת בליבי, למה הם חושבים שטרגדיות של אנשים אחרים ישמחו אותי?)

 

[JEs]

ומה דעתכם על:

טוב לפחות אין לך את הצרות של חיתולים,בייביסיטר וכו´

 

[סוף טוב]

עוד אחד...

"כל עכבה לטובה...."

 

[אמא של דפנה]

שכחת את המשפט המנצח

הבוסית שלי: תחזרי לעבודה השבוע - מה זה רק הפלה, אני עשיתי את זה ואחרי יום כבר הייתי חזרה במשרד. (כן כן את הגוף שלה והמשפט המזעזע שבעקבותיו חודשיים לאחר מכן כבר לא הייתי שם - כנראה שלא אשכח לעולם). כמו שאמרתי במכתב הפתיחה שלך שהגבתי בפתיחת הפורום - הסביבה, אוי הסביבה מה שהיא עושה לנו. חבל........

 

[אורית ג.]

טוב... אני לא מהפורום ונכנסתי רק

כדי לברך את המנהל ואתכם על פתיחתו. ראיתי אבל את "השרשור ההומוריסטי" הזה ומכיון שיש לי תגובה מנצחת אני מרשה לעצמי להוסיף אותה כאן (ולנצח

) חברתי נכנסה להריון מטיפולים והיתה לה בבטן שלישיה. היא היתה בשמירה מהיון הראשון של ההריון (בגלל בעיה במבנה הרחם+השלישיה) ועד הסוף (המוקדם מדי) אני לא זוכרת באיזה שבוע הם יצאו לאויר העולם אבל הם היו קטנטנים ושהו בפגיה כמה חודשים - עד שיצאו אבל , רק שניים. התינוק השלישי נפטר אחרי מספר חודשים בפגיה. והיה לו שם והוא היה ילד וזה היה כואב כי זה לשכול ילד. אני לא צריכה להסביר את זה. זה הסיפור העצוב . כשהתקשרנו לנחם הם סיפרו לנו שהכי כואב זה התגובה "יש לכם מזל שהוא מת כי לגדל שלישיה זה סיוט" ועוד פנינה " זה דווקא לטובה, שלישיה זה הורס את החיים" והכי נורא - זו לא היתה רק תגובה או שתיים אלא כביכול "מגמה" זה היה לפני כ-4 שנים ועדיין בלתי נתפס. אני מאחלת הצלחה לפורום ולמנהלו ושהכאב הפרטי יצליח להתבהר קצת בעזרת ההבנה והתמיכה המשותפות. אורית ג. מנהלת פורום ברית מילה

 

[רוצה ילד]

כחברה של מישהי שעברה לאחרונה

הפלה בגלל מות העובר ברחם בחודש רביעי אני חיבת להגיד שלפעמים הסביבה מתקשה להגיד את ´המילים הנכונות´. אני בחורה מאוד רגישה ובד"כ יודעת לבחור את המילים הנכונות. אבל למעשה מה נכון. אמרתי לה שאני מאוד הצטערתי. שאלתי אותה איך היא מרגישה והיא ענתה לי "איך אפשר להרגיש - כ"כ חרא לי, את יודעת מזה להרגיש שמשהו מת לך בבטן" והיא בכלל לא אמרה לי את זה בכעס או משהו אבל אני הרגשתי שאני לא יודעת מה להגיד. מה שאני מנסה להגיד שלא משנה מה הסביבה תגיד וכמה שהיא תנסה להיות רגישה סף הרגישות של מי שחווה אובדן הוא מאוד גדול ולכן אני מאוד אודה לכם אם תנסו לעלות כאן על הכתב מה הייתם מצפים מהסביבה. מאחלת לכם שלא תדעו לעולם עוד צער כזה ושתגשימו את החלום הגדול של כולנו- להביא לעולם ילדים בריאים ומקסימים.