אתן מקסימות ומעודדות
שלום לכולן! ביום שני אחה"צ הנחית עלי הרופא שלבת שלי בת 4.5 יש טרנר וחסר לה X. הוא אמר שלא אגלוש (שלא אקבל מידע מוטעה) ושיש בעיות עם הגדילה וכנראה גם עם השחלות ותפקודן. ישר עניתי שניתן זריקות הורמוני גדילה ונרשום אותה מהיום לטיפולי הפריה בעתיד (בת 4.5 לא לשכוח).ככה נהגתי הביתה עם פצצות בראש והוא הבטיח שתגיע הזמנה בדואר למרפאה בבבית החולים. מאז אני כמובן גולשת ומחפשת מידע (לא בטירוף) מציצה לכן בפורום וקוראת את כל ההסברים ומילות העידוד שאתן פורסות לכל מצטרפת חדשה. כנראה שלקח לי עד עכשיו לכתוב כי אני לא רוצה להשתייך למשפחת הטרנריות אבל אילו החיים וכשאני קוראת מה קורה כאן אני מבינה שאם כבר משפחה אז אתן ממש נהדרות (לא להעלב אני אדם ציני וזה חלק מהיכולת שלי להתמודד עם דברים כאלה). עם כל מה שהצלחתי להבין עד עכשיו מרופאת המשפחה המקסימה ומהפורום אני לא יודעת כמה התסמונת חמורה אצל בתי ואני מחכה בכליון עיניים לסדרות הבדיקות הצפויות כדי לדעת אם יש בעיות בלב , בכליות וכו'. אחד הדברים המעודדים בינתיים שהיא כן מטפסת מעט בגובה ולא נעצרה לגמרי. אני אשמח לחיבוק וקצת טשיו כי אני לא כל כך מצליחה להפסיק לדמוע וכמה זה לא פייר ורוצים ילדים מושלמים, לא? אני בטוחה שאני אתמוך בה והכל ותהיה לה הקרקע הכי מוצקה ובטחון עצמי מפה ועד ניו זילנד בהשראתי ובהשראת אביה אבל כאן במקום הזה אתכן, אני מרשה לעצמי לכתוב על החששות והדאגה שלי כאמא לבתי. בחרתי בשם גברות על לא בגלל הפסטיגל אלא כי ככה אני רוצה להיות עבורה ועבור האחות שלה - שתי בנותי היקרות ותפקד בשיא היכולת שלי ולמוך ולחבק למרות הדאגות והחששות. אני מפסיקה כאן ואשמח לכל תגובה. תודה. גבורת על!
שלום לכולן! ביום שני אחה"צ הנחית עלי הרופא שלבת שלי בת 4.5 יש טרנר וחסר לה X. הוא אמר שלא אגלוש (שלא אקבל מידע מוטעה) ושיש בעיות עם הגדילה וכנראה גם עם השחלות ותפקודן. ישר עניתי שניתן זריקות הורמוני גדילה ונרשום אותה מהיום לטיפולי הפריה בעתיד (בת 4.5 לא לשכוח).ככה נהגתי הביתה עם פצצות בראש והוא הבטיח שתגיע הזמנה בדואר למרפאה בבבית החולים. מאז אני כמובן גולשת ומחפשת מידע (לא בטירוף) מציצה לכן בפורום וקוראת את כל ההסברים ומילות העידוד שאתן פורסות לכל מצטרפת חדשה. כנראה שלקח לי עד עכשיו לכתוב כי אני לא רוצה להשתייך למשפחת הטרנריות אבל אילו החיים וכשאני קוראת מה קורה כאן אני מבינה שאם כבר משפחה אז אתן ממש נהדרות (לא להעלב אני אדם ציני וזה חלק מהיכולת שלי להתמודד עם דברים כאלה). עם כל מה שהצלחתי להבין עד עכשיו מרופאת המשפחה המקסימה ומהפורום אני לא יודעת כמה התסמונת חמורה אצל בתי ואני מחכה בכליון עיניים לסדרות הבדיקות הצפויות כדי לדעת אם יש בעיות בלב , בכליות וכו'. אחד הדברים המעודדים בינתיים שהיא כן מטפסת מעט בגובה ולא נעצרה לגמרי. אני אשמח לחיבוק וקצת טשיו כי אני לא כל כך מצליחה להפסיק לדמוע וכמה זה לא פייר ורוצים ילדים מושלמים, לא? אני בטוחה שאני אתמוך בה והכל ותהיה לה הקרקע הכי מוצקה ובטחון עצמי מפה ועד ניו זילנד בהשראתי ובהשראת אביה אבל כאן במקום הזה אתכן, אני מרשה לעצמי לכתוב על החששות והדאגה שלי כאמא לבתי. בחרתי בשם גברות על לא בגלל הפסטיגל אלא כי ככה אני רוצה להיות עבורה ועבור האחות שלה - שתי בנותי היקרות ותפקד בשיא היכולת שלי ולמוך ולחבק למרות הדאגות והחששות. אני מפסיקה כאן ואשמח לכל תגובה. תודה. גבורת על!
