אתן גם בצבא?

Shusho

New member
אתן גם בצבא?

או שרק החבר? בשבוע האחרון התחיל ליפול לי האסימון שעוד 3 חודשים אני בצבא. עזבו שאני לא יודעת לאן אני מתגייסת. אני מתעלמת מזה. אבל.. נשק. אני אצטרך להחזיק מכונת הרג בידיים שלי ולדעת להשתמש בה. בעצם, גם החבר שלי יודע. מישהו מוכן להסביר לי למה מלמדים בני נוער בארץ להיות רוצחים? פתאום מתחשק לי לארגן איזו ויזה ולברוח מהארץ פור גוד ואז אני מתעשתת ויודעת למה יש צבא ואיפה אני גרה ולאן אני שייכת. לא מפחיד אתכן הקטע הזה? ואיך מסתדרים עם יציאות כשגם החבר סוגר לפעמים שבתות וגם את? אני לא מבינה איך מחזיקים בכלל מערכת יחסים ככה, נראה לי קצת.. מוזר. כאילו "לשחק באהבה" כשבעצם את לא צריכה לעשות הרבה כי הבחור מגיע פעם בשבועיים ואת איתו בטלפון כמה דקות ביום ויש לך חיים משלך במשך שבועיים עד שהוא "מגיע לביקור" של יומיים שחצי מהם הם שינה ולראות את המשפחה שלו. במקרה החבר שלי שמשרת בבסיס פתוח וחוזר כל יום הביתה עושה עכשיו אבט"ש של שבועיים. אין לי מושג איך אני עוברת עוד שבוע עד שהוא יחזור, אבל אני בטוחה שבטווח ארוך וקבוע של כאלה יציאות זה מש דופק ת'מערכות יחסים. איך מחזיקים מעמד?...
 

Jeanne D Arc

New member
יש לי עוד שנה להיות אזרחית

ואז אני מתגייסת וכן זה די קשה לא לראות את החבר ולהחזיק את הקשר על שיחות טלפון וסמסים. אבל למרות כל זה כל סמס גורם לי שמחה ואושר וכשהוא מגיע הביתה זאת ההרגשה הכי טובה שיכולה להיות, שאחרי געגוע של שבועיים ( או יותר
) הוא מגיע סוף סוף הביתה ואפשר לחבק אותו. בסופו של דבר לומדים להסתדר עם זה
 
לא בצבא אבל

בכל זאת חיים מסופשבוע לסופשבוע. החבר גר רחוק.. ועוד 3-4 חודשים מתגייס. לי יש עוד כמה שנים.. וזה גם ככה קשה אז בצבא בכלל:S..
 

פיונה3

New member
יש לי עוד כלכך הרבה זמן ../images/Emo13.gif

אף אחד לא אמר שקשר כזה זה קל .. אבל אם יש אהבה, והיא חזקה ואמיתית, עוברים על הכל .. הגעגועים מגבירים את הרצון להיות איתו .. והחבר שלי בטירונות, וכשיסיים, יחזור כמעט כל יום הביתה, אז ככה שאני לא יודעת איך זה מרגיש לא לראות אותו יותר מחמישה ימים ..
 

dead me

New member
אממ..אני לא התגייסתי..

אני יותר גדולה מהחבר בשנה ושלושה ימים :)
 

devilz

New member
יש לי עוד איזה חצי שנה עד הגיוס...

נורא מפחיד אותי לחשוב מה יקרה כשגם אני אתגייס.... ומה יהיה איתנו ועם הקשר והצילו זה מפחיד... ואני מעדיפה לא להגיב לחלק הראשון... מגיבה לפסקה השניה
אני לא יודעת איך זה כששני הצדדים בצבא.. וזה בהחלט מפחיד... אז כשהוא חוזר פעם בשבועיים אני באה אליו... מה לעשות.. הוא מספיק לראות גם את החברים גם את המשפחה וגם אותי.. שינה זה לא בעיה אצלו
ואני אולי לא איתו.. ויש ימים בלי טלפון בכלל... אבל יש ימים שאנחנו מדברים שעות... אז אורנג' נורא אוהבים אותי... וזה לא שאני ניזכרת פתאום בסופש שהוא בבית שיש לי חבר זה תמיד במחשבה שלי.. הגעגועים והכאב של כמה שהוא רחוק.. ולא הייתי קוראת לזה לשחק באהבה.. כל אחד והדרך שלו... המצב מאלץ... וחוץ מזה הגעגועים מוסיפים משו... מעריכים כל כך הרבה יותר את הזמן ביחד...
 

jenngirl

New member
אני מתגייסת עוד שבועיים../images/Emo82.gif

אבל מה שטוב בתפקיד שלי זה שאני יוצאת כמעט כל שישי שבת בחצי השנה הראשונה,חוץ מאיזה 2,3 שבתות לסגור[ככה אמרו לי]. מיכל,אם לא ביקשת/סימנת משהו קרבי,הסיכוי שיתנו לך להיות בתפקיד כזה הוא קלוש. מי יודע אם הטירונות שתעשי תהיה מקוצרת,או כל"צ,אבל גם,זה לא שבכל החודש הזה[+-] את תהיי עם הנשק כל הזמן. יהיה איזה שבוע-שבועיים שתצטרכי להיות איתו[בהגזמה].לקחת אותו הביתה,את לא תקחי. ואיך מסתדרים?לא יודעת,תני לי לנסות את זה ולחזור אלייך?
לפחות את יודעת שאם את סוגרת שבת וגם הוא,אז לא פספסת אותו ולא תרגישי "אוי הוא בבית,יכולתי להיות איתו עכשיו" כי שניכם באותו המצב.אז טוב שיש נוהל שבת ואפשרות להתקשר ולדבר איזה יום שלם[או איזה כמה שעות כי אולי יהיו לו/לך שמירות].
 

Shusho

New member
אני לא אהיה בקרבי, אל דאגה

בנות לא מגייסים לקרבי אלא אם הן ביקשו לפי מה שהבנתי, זה התנדבותי. חוץ מזה הצבא יודע כמה שלא בא לי :) אבל יש לי הרגשה שיתקעו אותי בתפקיד שרחוק מאוד מהבית ו/או יוצאים רק חמשושים.. זה נשמע לי כל כך נורא שאני פשוט מרגישה איך זה יפרק לי את החיים, כולל את המערכת יחסים שיש לי עכשיו... לא ראיתי אותו תשעה ימים ואני כבר מתחרפנת.
 

nothingness

New member
אני בשירות לאומי..

ככה שאני חוזרת הביתה כמעט כל שבת. הוא לעומת זאת.. יוצא פעם בשבועיים, אולי שלושה. ברור שזה מקשה על הקשר, אין ספק, אבל זה לא בלתי אפשרי. עם קצת כוח רצון, סבלנות, ואהבה- הכל אפשר
 

sweet devil16

New member
יש לי בערך עוד חצי שנה לגיוס...

ואני מנסה שלא לחשוב על זה. כי אני בטוחה שהמצב ישתנה(ביני לבין החבר..) כשאני יתגייס...לטובה או לרעה. שזה כמה כמות הפגישות, מצבי הרוח של שנינו..וכ"ו.. יהיה טוב.. =] אני אופטימית.
 

MirkuSH

New member
אמממ

בתכלס לא אבל אני לומדת במסגרת צבאית. וממש לא רוצה להתגייס :(:(:(:(
 

B o o o o M

New member
אני מתגייסת בספט'

גם עוד איזה 4 וחצי חודש.. ודווקא הקטע של הנשק זה מגניב. מטווחים אנד שיט... לא יודעת אני אף פעם לא נגעלתי יותר מדיי מהדברים האלה. לפחות אצל בחורה בצבא בדר"כ נשק זה כלי להגן ולא לתקוף וכו'. אז מי שבא להרוג אותך השכימי להורגו?
ובקשר לחבר אין לי מושג. באמת כאילו אני לא יודעת מה אני אעשה. בטוח זה ידפוק תיחסים.. לא רק זה שהוא חוזר פעם בשבועיים, גם אני ב4 חודשים הראשונים לגיוס אחזור פעם בשבועיים , ובתקווה ששום דבר לא יתנגש לנו וכן נוכל לראות אחד את השני, תמיד יש את הISSUE הזה שאני בדיוק עוברת דירה קצת יותר דרומה לגדרה והוא גר בת"א.. שזה אמנם 40 דקות נסיעה אבל עדיין זה יהיה הרבהההההה יותר קשה :\
 

McBlack

New member
עם קצת מזל, עוד חצי שנה ../images/Emo13.gif

איח, את פצפיסטית? או יותר גרוע - שמאלנית?
זאת לא מכונת הרג ולא הופכים אף אחד לרוצח. זאת הגנה עצמית ותו לא. להיות בלי נשק בעולם בו אנו חיים נחשב לחוסר אחריות משווע. רק אידיוט יעשה את זה. תסתכלי על זה כעל חץ וקשת משוכלל
איך מחזיקים מעמד? בעיקרון, עם אמונה בקשר.
 

McBlack

New member
כמו שכתבתי, להיות פצפיסט זה להיות

חסר אחריות ולהיות שמאלני זה להיות עיוור למצב הקיים. עדיף מרכז.
 

devilz

New member
כל אחד והשקפת העולם שלו..

ואני בהחלט לא חושבת שפצפיסט= חסר אחריות... אם את רוצה להמשיך את הדיון... בשמחה.. אבל במסרים...
 

לוסין

New member
לא עדיף כלום

איש איש באמונתו יחיה, זה כל היופי בדמוקרטיה. לא חושבת? מתגייסת או לדו"צ ביולי/דצמבר, ואם נופלת אז למודיעין שפות ב6 לפברואר 08.
 
למעלה