מודה ועוזבת
New member
אתמול
יושבת עושה חשבונות,והמחשבות נודדות. אתמול. אייך ששיחקתי איתך אתמול. הריח שלך עדיין עליי,מטמטם את חושיי. זה היה אחרי מריבה. אין כמו הדבר האמיתי אחרי מריבה גדולה. אני עדיין לחה,ואתה בשיא חוצפתך עוד שואל מה עשיתי לך??? אני אשמה שקמת עם זיקפת בוקר מטורפת כמו איזה נער בגיל העשרה?(האמת שכן,אבל...)בוא תראה אייך אני חיה. על מה רבנו,אני ממש לא זוכרת. אני רק זוכרת צעקות,אולי כמה אגרופים קפוצים. אני זוכרת שהדלת נטרקה פעמיים, ושוב התחלנו לצרוח עד השמיים. קרעת לי את הכתפיים,ודפקת לי נשיקה על השפתיים. העיניים שלך בערו משנאה אהבה וחרמנות יתרה. הזיפים החזקים שלך שרפו לי את הלחיים,ובו בזמן כולי נטפתי מים. כל הגוף שלי נדרך. רציתי אותך כ"כ. אמרת שאני הכי טובה,הכי רעה, אבל אתה צריך אותי איתך,אחרת כלום לא יילך לך. נעלת את הדלת עם מנעול ובריח, חשבת שפתאום אני את עצמי אבריח?? הלשון שלך לא השאירה חלקים יבשים בפניי וצווארי, דחפת אותי למקום הרצוי(?). "תראי אותי" צרחת. פרמת כפתור אחרי כפתור(חולצה של זארה אוי ואבוי לך) "רק בגלל החזה שלך התחלתי איתך" מתחיל להקניט,הא?אין בעיה. נושך את הפיטמה הימנית,זו הרגישה. אתה הרי יודע מה אני עכשיו מרגישה. שולח ידיים ארוכות,בטוחות אל הבטן, מכניס אצבעות אל מתחת לתחתון,נוגע במקום הנכון. "זה טוב לך?טוב לך הכאב הזה? ככה את מכאיבה לי.עכשיו את מרוצה?" ואני צוחקת. מה לעשות?לבכות? אולי.וזה רק אחרי שאני אסתלק לי מכאן.לא מולך זה בטוח. ואתה כולך מתוח. "תענגי אותי" הצחקת אותי. קודם אני. מוריד הכל מעליי,עושה הכל כמו שצריך. אם יש משהו אחד שבו אתה טוב,זה זה. ואני כבר בשיא,מתפרקת עלייך. קמה מחוייכת(מעניין למה באמת...) יורדת דרומה... משחקת איתך קצת,משבשת אותך עוד קצת. טוב.אני צריכה לעוף. משהו דחוף. אתה המום. דיי חמום. הדבר הראשון שקיבלתי ממך על הבוקר היה ים של טלפונים, ותלונות. אייייי...מה שעושה החרמנות.
יושבת עושה חשבונות,והמחשבות נודדות. אתמול. אייך ששיחקתי איתך אתמול. הריח שלך עדיין עליי,מטמטם את חושיי. זה היה אחרי מריבה. אין כמו הדבר האמיתי אחרי מריבה גדולה. אני עדיין לחה,ואתה בשיא חוצפתך עוד שואל מה עשיתי לך??? אני אשמה שקמת עם זיקפת בוקר מטורפת כמו איזה נער בגיל העשרה?(האמת שכן,אבל...)בוא תראה אייך אני חיה. על מה רבנו,אני ממש לא זוכרת. אני רק זוכרת צעקות,אולי כמה אגרופים קפוצים. אני זוכרת שהדלת נטרקה פעמיים, ושוב התחלנו לצרוח עד השמיים. קרעת לי את הכתפיים,ודפקת לי נשיקה על השפתיים. העיניים שלך בערו משנאה אהבה וחרמנות יתרה. הזיפים החזקים שלך שרפו לי את הלחיים,ובו בזמן כולי נטפתי מים. כל הגוף שלי נדרך. רציתי אותך כ"כ. אמרת שאני הכי טובה,הכי רעה, אבל אתה צריך אותי איתך,אחרת כלום לא יילך לך. נעלת את הדלת עם מנעול ובריח, חשבת שפתאום אני את עצמי אבריח?? הלשון שלך לא השאירה חלקים יבשים בפניי וצווארי, דחפת אותי למקום הרצוי(?). "תראי אותי" צרחת. פרמת כפתור אחרי כפתור(חולצה של זארה אוי ואבוי לך) "רק בגלל החזה שלך התחלתי איתך" מתחיל להקניט,הא?אין בעיה. נושך את הפיטמה הימנית,זו הרגישה. אתה הרי יודע מה אני עכשיו מרגישה. שולח ידיים ארוכות,בטוחות אל הבטן, מכניס אצבעות אל מתחת לתחתון,נוגע במקום הנכון. "זה טוב לך?טוב לך הכאב הזה? ככה את מכאיבה לי.עכשיו את מרוצה?" ואני צוחקת. מה לעשות?לבכות? אולי.וזה רק אחרי שאני אסתלק לי מכאן.לא מולך זה בטוח. ואתה כולך מתוח. "תענגי אותי" הצחקת אותי. קודם אני. מוריד הכל מעליי,עושה הכל כמו שצריך. אם יש משהו אחד שבו אתה טוב,זה זה. ואני כבר בשיא,מתפרקת עלייך. קמה מחוייכת(מעניין למה באמת...) יורדת דרומה... משחקת איתך קצת,משבשת אותך עוד קצת. טוב.אני צריכה לעוף. משהו דחוף. אתה המום. דיי חמום. הדבר הראשון שקיבלתי ממך על הבוקר היה ים של טלפונים, ותלונות. אייייי...מה שעושה החרמנות.