אתמול
חדר גדוש במעשי גבורה. קשה להחליט למי לתת את הצל"שים. הלב עולה על גדותיו לשמוע את סיפוריהן של 13 נשים ההולכות אל עתידן - לעתים בנחישות ולעתים בהססנות צעד קדימה ושניים אחורה והכיוון ברור: לא החוצה ולא פנימה - אלא אל תוך עצמן. אל המקום והאופן הנכון להן בקצב הנכון להן כפי שאף אחד לא יוכל לייעץ להכתיב לקבוע או להמליץ. אף אחד מלבדן. אני מודה למי שמכוון את סיבובי הגורלות על שניתנה לי ההזדמנות והזכות לשבת בחדר האמיצות הזה. ומשהו אופרטיבי: בשתי הפגישות האחרונות גודש הסיפורים והשיתוף גורם לזמן לנזול לנו מבין האצבעות בעוד הראשונות נשמעות באריכות, האחרונות צריכות להזדרז. החדר עמוס בהתרחשויות ואמוציות ולא כולן מצליחות לקבל את הזמן ותשומת הלב הראויה. החל בפגישה הבאה נבנה אחרת את סבב הדיבור במעגל. מהשבוע הבא אפעיל מרחב דיבור והקשבה גם בימי שני אחת לשבועיים. כרגע עוד לא מדובר בקבוצה - מי שתרצה להגיע ממשתתפות הקבוצה או מכותבות הפורום - מוזמנת. נביא קומקום קפה ועוגיות ונדבר. אני מקווה ליצור מרחב שיאפשר דיבור ושיתוף גם בהרכבים קטנים בני שתיים שלוש נשים. מוזמנת כל המעוניינת. אנא הודיעו לי באמצעות מערכת המסרים על כוונתכן להגיע. החודש יהיה בנוי כך: שבוע ראשון ושלישי בחודש - הקבוצה מתכנסת בימי רביעי ב-20:00 שבוע שני ורביעי - מרחב שיתוף בימי שני ב-20:00 זהו. שמחה על כל אחת מכן. הנחיית קבוצות היא עבודה מהבטן ומהלב. הרטרוספקציות נופלות עלינו כמו כדורי ברד - לא כמו פתותי שלג. אני הייתי זקוקה אתמול לעוד שעות רבות עד שהעליתי את התחושות מן הבטן אל הלב ומשם אל אל הפדחת לכדי עיבוד -הבנה - ידיעה. תודה לכן על מה שלימדתן אותי אתמול ותודה לאלוהי השיעורים. (חנהלה - תציבי פה בפורום את השיר על ריפודי העור של הג'יפ? וד. -שאין לך ניק פה אני חושבת - אשמח אם תאפשרי לנו להתענג שוב על השיר שלך שהקראת לנו מהאיפון) להתראות
חדר גדוש במעשי גבורה. קשה להחליט למי לתת את הצל"שים. הלב עולה על גדותיו לשמוע את סיפוריהן של 13 נשים ההולכות אל עתידן - לעתים בנחישות ולעתים בהססנות צעד קדימה ושניים אחורה והכיוון ברור: לא החוצה ולא פנימה - אלא אל תוך עצמן. אל המקום והאופן הנכון להן בקצב הנכון להן כפי שאף אחד לא יוכל לייעץ להכתיב לקבוע או להמליץ. אף אחד מלבדן. אני מודה למי שמכוון את סיבובי הגורלות על שניתנה לי ההזדמנות והזכות לשבת בחדר האמיצות הזה. ומשהו אופרטיבי: בשתי הפגישות האחרונות גודש הסיפורים והשיתוף גורם לזמן לנזול לנו מבין האצבעות בעוד הראשונות נשמעות באריכות, האחרונות צריכות להזדרז. החדר עמוס בהתרחשויות ואמוציות ולא כולן מצליחות לקבל את הזמן ותשומת הלב הראויה. החל בפגישה הבאה נבנה אחרת את סבב הדיבור במעגל. מהשבוע הבא אפעיל מרחב דיבור והקשבה גם בימי שני אחת לשבועיים. כרגע עוד לא מדובר בקבוצה - מי שתרצה להגיע ממשתתפות הקבוצה או מכותבות הפורום - מוזמנת. נביא קומקום קפה ועוגיות ונדבר. אני מקווה ליצור מרחב שיאפשר דיבור ושיתוף גם בהרכבים קטנים בני שתיים שלוש נשים. מוזמנת כל המעוניינת. אנא הודיעו לי באמצעות מערכת המסרים על כוונתכן להגיע. החודש יהיה בנוי כך: שבוע ראשון ושלישי בחודש - הקבוצה מתכנסת בימי רביעי ב-20:00 שבוע שני ורביעי - מרחב שיתוף בימי שני ב-20:00 זהו. שמחה על כל אחת מכן. הנחיית קבוצות היא עבודה מהבטן ומהלב. הרטרוספקציות נופלות עלינו כמו כדורי ברד - לא כמו פתותי שלג. אני הייתי זקוקה אתמול לעוד שעות רבות עד שהעליתי את התחושות מן הבטן אל הלב ומשם אל אל הפדחת לכדי עיבוד -הבנה - ידיעה. תודה לכן על מה שלימדתן אותי אתמול ותודה לאלוהי השיעורים. (חנהלה - תציבי פה בפורום את השיר על ריפודי העור של הג'יפ? וד. -שאין לך ניק פה אני חושבת - אשמח אם תאפשרי לנו להתענג שוב על השיר שלך שהקראת לנו מהאיפון) להתראות
