אתמול..

[ליידי בל]

אתמול..../images/Emo16.gif

הלכתי לבקר אותה, מזה כחודש לא התקרבתי לשם, לא יודעת למה החנק העצבות הגעגועים, לא יודעת פשוט לא הלכתי, ואתמול יחד עם אחי הלכנו רחצנו את ביתה, הדלקנו לנשמתה שם נר והבאנו פרחים לקשט קצת את הבית העצוב והדומם הזה, לפעמים שאני חושבת עליה אני לא מאמינה שהיא איננה, רק שאני שם מתבוננת בדממה בשיש שעליו חרוטות האותיות רחל גולדשטיין אז אני מרגישה את אותו מחנק נוראי, ואז הדמעות פורצות מעצמן, אתמול הלכנו לשם אני ואחי, דיברנו אליה, כולי תקווה שהיא שמעה אותי ואותו, חג שמח לך אמא שלי זה כבר החג הרביעי שאנו חוגגים בלעדיך, וזה קשה כל כך וזה כואב..

 

[ליידי בל]

להסתכל עליו...../images/Emo7.gif

להתבונן בו מוחה את דימעותיו, כואב ומדבר אליך אמא היה הכי קשה אתמול, הוא רק בן 24, וכל כך זקוק לך עוד, הוא סיפר על החלומות שלו עליך, הוא אמר עד כמה הוא מתגעגע לשמוע את קולך, מתגעגע לחיבוק שלך ומגע המלטף שרק את ידעת לתת לו את זה בדרכך המיוחדת. חיבקתי אותו אמרתי לו אחי אני פה בשבילך, כל מה שתרצה אעשה למענך, והוא אמר שהוא רוצה אותך בחזרה, ונזכרתי כשהיינו קטנים וכשאת עבדת שהיה בוכה לי אני רוצה את אמא, הייתי מצלצלת אליך לעבודה ומיד היית מרגיעה אותו בטלפון, אבל עכשיו אמא זה אין טלפון ואין שום מטה קסם שיעזור לי להשיב אותך אליו.. והלב שלי נקרע אתמול שראיתי אותו בוכה ודואב..

 

[מירבי*]

ליידי יקרה../images/Emo24.gif

מאוד מרגש לקרוא על הדאגה שלך לאחיך, נראה לי שלו באמת הכי קשה, לך ולקרן יש משפחה וילדים וזה אולי רק טיפה יכול להקל עליכם, הוא עוד רווק ובעצם לבד, מאוד חשובה התמיכה שאת מעניקה לו, חבקי אותו חזק יקירה.

 

[לירון פילון]

ליידי יקרה ../images/Emo24.gif

הזמן לא מכהה את הגעגועים רק לומדים לחיות איתם. החיים חזקים מהכל. חזקו ואמצו