Zadig
Well-known member
הן היו עבשות, וירקתי את הנגיסה, אבל היו שם אגוזים מרים ומסריחים. זה חורר לי את הלוע, שיחרר את המעיים, וחשבתי שאני אמות.
נחרתי שעה להעביר את האירוע ויצאתי לשיטוט נרחב. חלקים גדולים מהמסלול שלי היו חסומים, אז קיצרתי ימינה ואח"כ שמאלה עד מסעדת המבורגרים שצמודה למכון שטיפה למכוניות.
בו זמנית התושבים בחו"ל או בטיולים אז לעובדי מכון השטיפה אין עבודה והם מאכלסים את מקומות הישיבה במסעדה. זרוקים בכל מיני פוזות.
אמרתי לעצמי "תשתה קפה טוב אחרי נסיון ההתנקשות, זה יעשה לך טוב".
הזמנתי קפה מעזיזה ויצאתי למצוא מקום בחוץ, לעשן בסבבה. אבל, לעובדי מכון השטיפה אין בכלל מודעות שאני הלקוח ואני צריך לשבת והם להסתלק. בקיצור אין מקום.
הרגשתי את הייאוש. עשיתי חישוב; עזיזה נראית כמו תיבת דואר, והיא האשה היחידה שם, ודאי היא הראיסית, קבעתי לעצמי.
נכנסתי חזרה לקפה ושאלתי אותה איפה לשבת. העיניים של עזיזה התחלפו לאדום, היא יצאה בסערה לשטח המסעדה והרימה את כולם בצעקות. הם נמלטו בבהלה.
"שב בבקשה, תהנה יא חביבי".
נחרתי שעה להעביר את האירוע ויצאתי לשיטוט נרחב. חלקים גדולים מהמסלול שלי היו חסומים, אז קיצרתי ימינה ואח"כ שמאלה עד מסעדת המבורגרים שצמודה למכון שטיפה למכוניות.
בו זמנית התושבים בחו"ל או בטיולים אז לעובדי מכון השטיפה אין עבודה והם מאכלסים את מקומות הישיבה במסעדה. זרוקים בכל מיני פוזות.
אמרתי לעצמי "תשתה קפה טוב אחרי נסיון ההתנקשות, זה יעשה לך טוב".
הזמנתי קפה מעזיזה ויצאתי למצוא מקום בחוץ, לעשן בסבבה. אבל, לעובדי מכון השטיפה אין בכלל מודעות שאני הלקוח ואני צריך לשבת והם להסתלק. בקיצור אין מקום.
הרגשתי את הייאוש. עשיתי חישוב; עזיזה נראית כמו תיבת דואר, והיא האשה היחידה שם, ודאי היא הראיסית, קבעתי לעצמי.
נכנסתי חזרה לקפה ושאלתי אותה איפה לשבת. העיניים של עזיזה התחלפו לאדום, היא יצאה בסערה לשטח המסעדה והרימה את כולם בצעקות. הם נמלטו בבהלה.
"שב בבקשה, תהנה יא חביבי".
