אתמול חזרנו לב"ש...

[rmmiri]

אתמול חזרנו לב"ש...

כניסה בליווי מוזיקאלי של אזעקה ובום אחריה... פחד אמיתי... ועוד פעמים היום... אני רוצה לברוח שוב... זה סיוט... פתאום הפנטאוז שלי הפך לחיסרון ואני מרגישה לא בטוחה בו עם הילדים... אחרי הנפילה באשדוד שריסקה 2 קומות אחרונות... בתי המתוקה לא הבינה מדוע אף אחד לא בא לברך אותה בשבת... הייתה בת 5 וחילקה לכולם הזמנות... וגם בגן לא חוגגים ולא באים אפילו. זה לא נורמלי... מתפללת שיגמר כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות משפחות שכולות. אמן מחבקת את כולכן תודה על הדאגה

 

[דיא]

../images/Emo24.gif ממש מפחיד

אני ממש דואגת. ברמה כזו שהפעלתי מכבש לחצים על אחותי לא לחזור לב"ש עם הילדים. הם גם גרים בקומה עליונה. היציאה הזו, הכפויה, מהשגרה יכולה לעשות כל כך רע. כואב לי שכל כך הרבה אנשים צריכים לעבור את זה. אבל - מזל טוב ענקי לשלי שלך, הילדה הגדולה. שתזכה בחגיגה הולמת ומפצה ובטוחה בקרוב מאוד (אני בטוחה שלשני הדברים הראשונים את תדאגי, ולשלישי אנחנו כולנו מתפללים)

 

[אםדניאל]

אוף שיגמר כבר

מאוד מזדהה. במלחמה הקודמת היינו חודש מחוץ לבית (אני ובני) ואפילו שהיינו גולים דלוקס כ"כ רציתי הביתה וכ"כ פחדתי. האמת, שאם המלחמה הקודמת היתה נמשכת עוד קצת הייתי חוזרת הביתה. מקווה שיבוא אליכם ימים שקטים במהרה.

 

[ברבי28]

איתך וחושבת עליך

מבינה בדיוק על מה את מדברת, אנחנו עדיין כאן, רצים לממ"ד בכל פעם שיש פילים כדברי הנעם

 

[נייטי]

סליחה אבל ה"פילים" של הבת שלך קרע אותי

אני על הריצפה כאן.

 

[ברבי28]

היא אומרת שזה ../images/Emo205.gifים

בעיקר בגלל מה ששמעה (מה הקשר לטילים, היא מכירה את המילה פילים), וגם בגלל האזעקה שנשמעת כמו קול של פילים, דיברתי עם פססיכולוג ילדים שאמר שכל עוד שזאת המציאות שהיא יצרה לעצמה את המציאות זה בסדר ... בנתיים היא כל היום עושה לנו בבית מסדרי פילים (כמו מוגלי בספר הג'ונגל) כמה נחת היא מביאה לי ... כמה

 

[meytall0]

היי מירי! קודם כל מזל"ט לשלי

ושנית, מצטערת שזאת המציאות שצריך לפחד להיות בבית שלך. מבינה אותך, ומקווה שתסתדרו בבית עם האזעקות. כ"כ דאגתי שמא יגייסו את החצי שלך, ואני מאושרת שלפחות בגזרה הזאת יש לך שקט. חיבוקים ונשיקות, ומקווה מחר להתקשר אלייך, מיטל

 

[נייטי]

באמת לא פשוט

הגדולה שלך בטח מאוד הייתה עצובה. ממש מתחשק לחבק אותה. יקרה, אני מקווה שיצאתם מהעיר שוב לסוף השבוע ושולחת חיבוק גדול.

 

[rmmiri]

כמה כואב... ועוד יותר כשמכירים...

שלום לכן מקסימות שלי, תודה רבה על המילים החמות. אנחנו עדיין בב"ש, סובלים ומתפללים שיגמר... הבוקר קיבלתי בשורה נוראית, שהבן של אישה מדהימה (אנחנו נפגשות בעניני עבודה ויש לי יחס מיוחד כלפיה) נפל אתמול בעזה. כששמעתי את השם בערב רציתי להאמין שזה צירוף מקרים, בבוקר כבר ידעתי שאכן זה בנה... היא בכלל לא ידעה שהוא בעזה... היום הייתה הלוויה אין לי מילים

 

[happy]

אין לי מילים

זה הסיוט של החיים. פשוט הזוועה בהתגלמותה. אין מילים

 

[מיליתו]

שולחת ../images/Emo24.gif

מבינה ומזדהה. לפחות יש ממ"ד, ויש לאן לברוח. זו מציאות כל כך קשה. יאללה - שיגמר כבר. אין יותר כוח למלחמה (וזה עוד רק מדיווחים של אחרים). כל אזעקה מוקלטת בטלוויזיה מחזירה אותי שנתיים אחורה למלחמה בצפון ומקפיצה לי את הדופק. הטראומה לא עוזבת בקלות.... אולי אתם רוצים לקפוץ להתארח קצת אצלינו?

 

[rmmiri]

תודה רבה

היינו בחיפה בסוף השבוע (ביקרנו את אבי בבית החולים) והרשתי שאני ממש נחה (למרות הנסיעה עם התינוק...) אבל זה כאילו לא בארץ... רק עכשיו אני מבינה מה עובר על אנשי שדרות ומה עבר על הצפונים במלחמת לבנון השנייה... שלא נדע ושיגמר כבר. אמן!

 

[sarity33]

חושבת עלייך כל הזמן

וגם על שאר הדרומיות איך מתמודדים עם שגרת האזעקות. חייבת לומר שמדי פעם כשאני שומעת חדשות נשמעת אזעקה וזה נשמע כל כך מקומי שאני מוצאת את עצמי משקשקת עוד לפני שאני מספיקה לחשוב מה זה לעבור את זה עם ילדים. לא יודעת איך הייתי עושה את זה. איך לשדר רוגע כשאתה בעצמך בחשש. מצטרפת לתפילתך שיעבור כבר זעם ושזה יסתיים עם כמה שפחות משפחות שכולות.